את המחיר הכבד ששילמה שרה טנקמן על אוזלת ידה של מערכת רפואית אדישה, מסועפת ושחוקה, אי אפשר לכמת, רק לכאוב אותו. באפריל 2014 הייתה בהריון עם תאומים, בת ובן, לאחר שעברה טיפולי הפריה. באמצע חודש חמישי הרגישה כאבים חריגים וניגשה להיבדק במוקד נשים של קופת חולים. "כשנכנסתי לרופא, הודעתי לו שמשהו לא תקין והתחננתי לעזרה", היא משחזרת. "הוא ביקש שאירגע וכשבדק אותי, הפטיר בעצבים ש'הכול בסדר גמור', והסביר לי שנשים בהריון לפעמים רגשניות יתר על המידה. האבחנה שלו הייתה: לחץ מוגזם של הריונית היסטרית".
אבל ידעת שמשהו לגמרי לא בסדר.
"נכון, הגוף שלי הרגיש שמשהו לא בסדר. ביקשתי שיעזרו לי להגיע למיון. הרופא הסתכל עליי בשעשוע, רשם לי הפניה ואמר שאם אני מתעקשת, שאגיע לשם בעצמי. עד היום אין לי מושג איך הצלחתי תוך כדי הכאבים להגיע לבד למיון, אבל כשהגעתי, התברר שאני בתהליכים מתקדמים של לידה. הובהלתי במהירות לחדר לידה ושם ילדתי בצער רב את בני ובתי, שנולדו ללא רוח חיים".
מתוך החוויה הכואבת של הלידה השקטה שעברה, הקימה טנקמן ב-2016 את "קרן בריאה" - חברה לתועלת הציבור, ללא כוונת רווח. מטרת הקרן היא לקדם תנועת בריאות פמיניסטית, שתמפה צרכים שונים של נשים ותקדם אותם מול מערכת הבריאות. "בעולם יש תנועות חזקות ומשפיעות שמקדמות בריאות נשים", היא מספרת. "בארץ, לעומת זאת, התחום פחות מפותח".
ב-2015, כשנה לאחר הלידה השקטה, רשמו בעלה של שרה, היזם לירן טנקמן ושותפו שלומי בוטנרו, אקזיט נאה. הם מכרו את הסטארט-אפ CyActive, שפיתח אלגוריתם שחוזה התפתחות של וירוסים, לענקית התשלומים המקוונים פייפאל תמורת כ-60 מיליון דולר. "אז כבר ידעתי שאני רוצה לתרגם את הטראומה שלי לעשייה, ורצינו שלהצלחה תהיה משמעות חברתית". השאיפה, מפרטת טנקמן, היא לעבוד יחד עם מערכת הבריאות כדי לשפר את הטיפול, השירות והנגישות שנשים מקבלות וכדי לוודא שזכויותיהן נשמרות.
"לנשים יש ידע על הגוף שלהן והידע הזה רלוונטי", היא אומרת, "וכמובן, לנשים שונות יש צרכים שונים והמערכת צריכה להביא אותם בחשבון. אנחנו מנסים לעשות את זה על-ידי עבודת שטח, מחקר, העלאת מודעות וקידום מדיניות. הקרן יוזמת פרויקטים ותומכת במיזמים ובספטמבר האחרון גם הצטרפנו למועצה הלאומית לבריאות האישה – גוף שמייעץ להנהלת משרד הבריאות".
פרויקט מוביל של הקרן הצעירה הוא סקר גינקולוגי שהופץ ברשתות החברתיות ובו השתתפו כ-6,500 נשים מגילאים ומגזרים שונים. "הרגשתי שנשים ממש חיכו שמישהו ישאל אותן שאלות על הנושא הרגיש הזה", טנקמן מודה כי הופתעה ממידת ההיענות. "המטרה הייתה למפות את הצרכים של נשים בבדיקה כזאת ולעבוד בהתאם לתובנות מול קופות החולים, בתי החולים, משרד הבריאות ואיגוד הגינקולוגים כדי להשפיע על פרוטוקול הבדיקה".
טנקמן חיברה דוח ממצאים שאותו העבירה למשרד הבריאות. בין היתר, נמצא כי 47% מהנשים חוות את הבדיקה כמביכה עד מביכה מאוד; 18% העידו כי הבדיקה הייתה טראומטית עבורן ; 53% מהנשים החליפו את הגינקולוג או הגינקולוגית שלהן בשל תחושת אי נוחות ; 16% סיפרו כי נתקלו בהערות או שאלות לא ראויות במהלך הבדיקה; 46% מהנשים ביקרו אצל חמישה גינקולוגים ומעלה במהלך חייהן ; ובמקום הראשון בשאלה מה נשים רוצות בבדיקה גינקולוגית, כיכבה התשובה "מתן הסבר מקדים על מהלך הבדיקה".
"קשה להתעלם מנתונים שנאספו מ-6,500 נשים ואני מקווה להגיע עם ההרצאה לכל בתי החולים בארץ. לרוב המוחלט של הרופאים והרופאות יש כוונות טובות, אבל הם עיוורים לפעמים לצורכי המטופלת"
בעקבות הדוח, אומרת טנקמן כי משרד הבריאות צפוי לפרסם נוהל למניעת הטרדה מינית בבדיקות גינקולוגיות, לצד נהלים נוספים הקשורים לבדיקה, כאשר לאחרונה אף החלה להרצות על ממצאי הסקר בפני צוותים גינקולוגיים בבתי חולים. "בגדול, אני מופתעת לטובה", היא מתייחסת למענה לממצאי הדוח. "קשה להתעלם מנתונים שנאספו מ-6,500 נשים ואני מקווה להגיע עם ההרצאה לכל בתי החולים בארץ. לרוב המוחלט של הרופאים והרופאות יש כוונות טובות, אבל הם עיוורים לפעמים לצורכי המטופלת. אני מדברת איתם על המורכבות של הבדיקה ועל תחושת הפגיעות, ומגיעה גם עם עצות פרקטיות שאינן דורשות תקציב, כמו הממצא שאחד הדברים החשובים ביותר לנשים הוא שיזהירו אותן לפני תחילת הבדיקה ולפני שירגישו כאב, ועל כך שהם חייבים לספק בבדיקה כיסוי לאזורים האינטימיים. מחקרים אפילו מראים שככל שהכיסוי שניתן לאישה גדול יותר, זה גורם אצלה להורדת לחץ דם והדופק".
רפואה מגדרית כמכלול
טנקמן, 31, גדלה בבית דתי ברעננה. אחרי התיכון למדה במדרשת לינדנבאום לנשים בירושלים, התגייסה לחיל המודיעין, וכשהשתחררה, עבדה במשרד הביטחון. "תמיד מצאתי את עצמי עובדת בפרויקטים שקשורים לנשים, כמו עמותה שמלווה דתיות שמתגייסות לצבא או פעילות שקשורה לזכויות של חרדיות בשוק העבודה", היא אומרת.
הרקע לבחירה שלה לעסוק בבריאות האישה, היא אומרת, מתחיל כבר בנעוריה. "נשים דתיות הן קצת בלי גוף. אני מתוסכלת מכל השנים בחינוך הדתי, שבהן לא חוויתי את הגוף שלי ולא ידעתי עליו שום דבר – לא מיניות, לא שרירים ולא מה קורה בזמן המחזור החודשי. אני לא בטוחה שבמערכת החינוך החילונית המצב טוב יותר. חלק מהעבודה שלי היום מול מערכת הבריאות נעשה במטרה לתת ידע לנשים ולפתוח בפניהן אפשרויות".
"נשים דתיות הן קצת בלי גוף. אני מתוסכלת מכל השנים בחינוך הדתי, שבהן לא חוויתי את הגוף שלי ולא ידעתי עליו שום דבר – לא מיניות, לא שרירים ולא מה קורה בזמן המחזור החודשי. אני לא בטוחה שבמערכת החינוך החילונית המצב טוב יותר"
"רפואה מגדרית קשורה למכלול הגוף כולו, לא רק לאברי הרבייה", היא מציינת. במסגרת פרויקט "בוראות" שייסדה הקרן, על שם דפנה מאיר ז"ל, שנרצחה בביתה ב-2016 ושאותה הכירה טנקמן, קראה הקרן לנשים להגיש רעיונות למיזמים שקשורים לרפואה מגדרית. כ־80 נשים הגישו רעיונות, שמהם נבחרו ארבעה; כל אחד מהם זכה למענק של 20 אלף שקלים ולליווי של הפרויקט.
אילו פרויקטים נבחרו?
"סרטון שמפיק המרכז לבריאות לב האישה בהדסה ועוסק בתסמינים להתקפי לב אצל נשים, שהם שונים בחלקם מגברים; מחקר שעורכות גינקולוגית וחוקרת מגדר על היחס לנשים בחדרי לידה, ומטרתו להציף נתונים ובהמשך להעביר הרצאות לצוותים של חדרי לידה. בנוסף, החלטנו לתמוך בעמותה שמפעילה קו ייעוץ לחרדיות בנושאים של מיניות ופוריות, ואחת המטרות היא לאסוף נתונים על צרכים רפואיים של נשים חרדיות. אין כיום ביג דאטה בנושא.
"הפרויקט הרביעי הוא קורס שעזרנו ליצור עבור נשים שמתמודדות עם מחלת האנדומטריוזיס, במטרה שיהיו שגרירות של המחלה, ילמדו את ההיבטים הרפואיים שלה ויעבירו הרצאות בתחום להעלאת המודעות".
עוד תחומים שבהם מנסה הקרן להיכנס לעובי הקורה הם אמצעי מניעה, שנתפסים בדרך כלל תחת אחריות האישה ובביצועה, אך לא נעשה מספיק מאמץ להבין את צורכי הנשים - בדגש על חוסר באמצעים לא הורמונליים. עוד על הפרק: המחקר המועט שנעשה בעולם בתחום פוריות הגבר והעובדה שנשים הן אלה שעוברות את הטיפולים. גם נושא החייאה לנשים נמצא על סדר היום, וזה המקום לציין שמחקר ישראלי, שערכה פרופ' שרון עינב, גילה לאחרונה כי לגבר יש סיכוי הגבוה פי 5 מאישה לקבל טיפול מציל חיים והתוצאה היא שיעור תמותה גבוה יותר. נושאים נוספים הם "מחלות שקופות" שאיתן מתמודדות נשים ועוד. "ככל שעובר הזמן, אני מבינה כמה רבים הנושאים שדרוש עיסוק בהם", אומרת טנקמן. "יש כאן צורך אמיתי".
לדבריה, הקרן שותפה להקמת קואליציה לקידום לימודי מגדר בפקולטות לרפואה. "בסמסטר הקרוב נתחיל בקורס ערב באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף חוקרת המגדר ד"ר כנרת להד ורופאת המשפחה והסוציולוגית ד"ר ליאור שחר. האתגר יהיה להפוך את הקורס לחלק בלתי נפרד מלימודי רפואה בארץ. אנחנו רוצות לוודא שרופאות ורופאי העתיד יהיו רגישים לפערים מגדריים, ליחסי הכוח שבין מטפל למטופלת ולצרכים הייחודיים שיש לנשים".
מה את מקווה להשיג בהמשך הדרך?
"להשפיע כמה שיותר על קובעי מדיניות ועל השטח, כך שקולן של נשים יישמע הרבה יותר במערכת הבריאות. מצד הנשים – שירגישו בנוח להשמיע את עצמן, ומצד המערכת - אני מקווה שרופאים יהיו מודעים יותר לסטריאוטיפים המגדריים שמשפיעים על איכות הרפואה ולתפיסות השונות של נשים. אם נשים ידרשו שינוי, דברים ישתנו".
כתב: רנן נצר