"כואב לי הלב שבתעשייה שלנו, תעשיית ההון סיכון, מעבר הדורות לא כל-כך צלח", אומר אסף ורהפט, שותף בקרן ויולה קרדיט, המוביל היום חלק נכבד מעסקות האשראי לחברות טכנולוגיה. "היו בשוק גופים שלא השכילו לקחת חבר'ה צעירים ולמנות אותם כשותפים בקרנות. חלקם נסגרו, וזה חבל".
ורהפט, אחד מיני כמה שותפים צעירים בקרן ויולה, הוא כמובן דוגמה למגמה הפוכה. עם 20 שנה ניסיון בהייטק, על אף גילו הצעיר, הוא מלווה בקרן האשראי של ויולה הלוואות המאפשרות לחברות להמשיך את הצמיחה בלי להיפרד מיותר מדי בעלות על החברה, עד שיגיעו לשלב הבא - כפי שקרה למשל לחברה שהיה מעורב בה, TEADS, חברה צרפתית ממציאת טכנולוגיית שידור פרסומות וידיאו, שחלק ממשקיעיה היו ישראלים. במארס 2017 היא נרכשה על-ידי אלטיס של פטריק דרהי, ביותר מ-300 מיליון דולר; ההלוואה של ויולה שתמכה בצמיחה נפרעה והקרן גם נהנתה מהאפסייד שהביאה הרכישה.
ורהפט, יליד בלגיה, הגיע לארץ כתינוק וגדל בצפון הישן של תל אביב בבית רב תרבותי ורב תחומי, שדיברו בו ארבע שפות. כבר בתיכון, הוא מספר, "ניתנה לי זכות להיכנס לעולם ההייטק". היה זה כאשר אמו ובן זוגה השני (שהוא קורא להם "הוריי") הקימו חברת תוכנה רפואית לטיפול נמרץ וחדרי ניתוח בשם iMDsoft ולאסף, תלמיד תיכון בן 16, ניתן התפקיד להדריך את האחיות וגם את הרופאים באיכילוב - ותוך כדי כך ללמוד איך המערכת מתפקדת "בעולם האמיתי" ולשפר אותה.
את העבודה הזאת עשה עד סוף התיכון, והמשיך לעבוד בחברה עוד כמה שנים בתפקידים שעיקרם ניהול מוצר. "עד היום אני מחשיב כאחד ההישגים הגדולים שלי את מה שקרה כאשר חתמנו עסקה עם גוף יפני אסטרטגי, שדרשה פיתוח מוצר נוסף שלא היה לנו, ושהיה קשור להרדמה. בתוך שנה, אחרי שישבתי עם הרבה מרדימים, אפיינו את המוצר ועד היום הוא מותקן במאות בתי חולים ברחבי העולם, וגם בישראל".
בגיל 18 התגורר בשוויץ חצי שנה מטעם החברה, כנציגה שם, ולמעשה המשיך לעבוד בחברה (שמאוחר יותר נמכרה לקרן TPG האמריקנית) גם במהלך שירותו הצבאי. ההורים, אגב, הקימו לאחר מכן עוד שתי חברות בתחום הרפואי. אבל ורהפט החליט בשלב מסוים שהוא "רוצה להיות אדם רציני. אחרי שנים שעבדתי בחברה של הוריי וקראו לי הבן של, רציתי להוכיח את עצמי".
לעבור מהתעניינות לרכישה
הוא למד משפטים ומנהל עסקים (תואר ראשון ושני) במרכז הבינתחומי, עבד ארבע שנים כעורך דין באחד המשרדים הגדולים, GKH (גרוס קלינהדלר חודק ואחרים), שם ייצג בדיני חברות בעיקר חברות דואליות. אבל אף שלדבריו, עשה את עבודתו די טוב: "במהלך התקופה הבנתי שזה פחות בשבילי ורציתי לחזור לעולם העסקי, להייטק. אבל חשבתי גם שנכון יהיה לפנות לעולם ההשקעות בהייטק, כדי לשלב את מה שהכרתי קודם ואת העולם העסקי". הוא הוסיף לעצמו לצורך התפנית תואר MBA מתוכנית קלוג-רקנאטי וניסה את מזלו בוויולה.
זה לא היה פשוט: "בדיעבד, אני יודע שבהתחלה פסלו אותי על הסף בגלל שהייתי עורך דין, ומי שהוא עורך דין, נצבע בצבע הזה ומתקשים לחשוב שיידע לעשות משהו אחר". אבל מישהו זרק עליו מילה טובה ונתנו לו בכל זאת לעבור את התהליך הארוך של הראיונות. לפני קרוב לשש שנים התקבל לזרוע החוב של קבוצת ויולה, ויולה קרדיט, קרן השקעות בחוב יחידה מסוגה בארץ. ויולה קרדיט היא כאמור חלק מקבוצת ויולה, שהיא הגדולה בישראל בהשקעות בטכנולוגיה, שלדברי ורהפט גם מחזיקה אחוז גבוה של שותפים ושותפות צעירים.
בין העסקות שהוביל, מימון לחברת סטרה ((Ctera בתחום הטכנולוגיות לענן, ש"גייסה כסף ממשקיעים הכי טובים שקיימים בארץ והייתה צריכה מימון נוסף כדי להאריך את משך האפקטיביות של המזומן שיש לה"; וגם קליקטייל (Clicktale) בתחום ניתור התנהגות המשתמשים באתרי הסחר המקוון, למען המטרה המיוחלת שיותר משתמשים ייכנסו ויותר מאלה שנכנסים גם יעברו מהתעניינות לרכישה. "אפשרנו לה לצמוח עד למצב שיכלה לגייס כסף על-פי שווי מאוד יפה מקרן KKR".
"כל שבוע יוצא לי לפגוש כמה חברות, ללמוד מודלים חדשים, להיות מוקף באנשים חכמים – הרבה פעמים חכמים ממני. בין אם אלה השותפים שלי ובין אם אלה היזמים עצמם. זה מאוד מרגש ללוות חברות ולהגיע לנקודה שאפשר להיות שותף, גם אם במעט, להצלחתן"
איך אתם בוחרים חברות?
"יש צד פסיבי, דרך הקשרים שיש לנו עם כל הקרנות בשוק. הן מספרות לנו על החברות שלהן ולמי מהן יש צורך במימון. ויש גם צד אקטיבי: אנחנו מנהלים דאטה בייס מאוד גדול של חברות, ועוברים באופן שוטף ומסתכלים איזו חברה יכולה להיות רלוונטית, ופונים אליה באופן יזום. אנחנו שמחים להשקיע בעיקר בחברות קצת יותר בוגרות, שכבר מוכרות. כי אלה יכולות כבר לשאת חוב כזה".
מה מרגש אותך בעבודה שלך?
"היא מרתקת אותי. כל שבוע יוצא לי לפגוש כמה חברות, ללמוד מודלים חדשים, להיות מוקף באנשים חכמים – הרבה פעמים חכמים ממני. בין אם אלה השותפים שלי ובין אם אלה היזמים עצמם. זה מאוד מרגש ללוות חברות ולהגיע לנקודה שאפשר להיות שותף, גם אם במעט, להצלחתן. זה מאוד ממלא".
ורהפט עדיין מתגורר בתל אביב, באותה שכונה שבה גדל בצפון הישן. "קשה לי לראות את עצמי עוזב את השכונה", הוא אומר. את הבת, עוד מעט בת שנתיים, הוא מנסה לגדל ברב-לשוניות שבה גדל, קורא לה בצרפתית וגם "משתדל לדבר איתה צרפתית וזה בורח לי לעברית". לפני כמה שנים, הוא אומר, "תפסתי שאני לא עושה מספיק עבור הזולת, הסתכלתי במראה ולא אהבתי את מה שראיתי". אז היום הוא חבר דירקטוריון של עמותת יוניסטרים, לקידום יזמות עסקית וחברתית של בני נוער מהפריפריה (ראו ראיון עם מנכ"לית העמותה בגיליון זה) ומתנדב פעיל בקבוצת אור-יהודה של הארגון, וכן מעורב בעוד כל מיני ארגונים ויוזמות, כמו מועדון העסקים הבלגי ישראלי ( Belgian-Israeli Business Club ) שהקים. הוא גם מנסה ללמוד גלישת גלים, ו"ונהנה מזה שאני יכול לגנוב שעתיים בים כשיש לי זמן פנוי, אבל אני לא מתיימר להיות גולש מקצועי".
איפה תהיה עוד עשר שנים?
"הייתי רוצה להמשיך להיות בארץ ולסייע לחברות טכנולוגיות ישראליות לצמוח ולהפוך לחברות גלובליות, ואני מאחל לעצמי להמשיך, כמו היום, להיות מוקף אנשים חכמים ויצירתיים".
כתבה: שלומית לן