אין דרך יפה להגיד את זה, אבל עדי חכמון התחילה את הקריירה שלה בביוב. ואם זה נשמע לכם פוגעני או מתחכם, כנראה פספסתם את אחת ממהפכות התשתית החשובות שהתרחשו במדינת ישראל. את התפקיד הראשון שלה באגף התקציבים במשרד האוצר, חכמון עשתה כרפרנטית לענייני ביוב, תחום שמצליח להסעיר אותה גם היום: "ההסדרה עשתה מהפכה בתחום הזה בעשור האחרון", היא אומרת, "אין יותר ביוב זורם ברחובות בכפרים הערבים ואנחנו מספר 1 בעולם במחזור מים, מתקני ההתפלה ובסוף, מחיר המים בישראל הוא מהנמוכים בעולם המערבי".
אל האגף הגיעה ממקום לא צפוי: היא גדלה בגבעת שמואל בבית מסורתי, עם עוד ארבעה אחיות ואחים. העבודה הראשונה שלה הייתה כבר במהלך השירות הסדיר, בתחום העיתונות, ככתבת בעיתון "במחנה". אחרי הצבא הלכה ללמוד פסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה וחלמה להיות חוקרת מוח, אבל אביה, איש שוק ההון ובעלי חברה לניהול תיקים, שכנע אותה לקחת כלכלה בתור חוג שני במקום פסיכולוגיה.
"אף פעם לא הבנתי מה בדיוק אבא שלי עושה", היא נזכרת. "הוא ניסה להסביר לי מה זה נייר ערך ואחרי שלא הצליח, אמר לי שהוא קונה בזול ומוכר יותר ביוקר. אז דמיינתי אותו מסתובב ברחובות ומוכר ואזות. אבל אחרי שהתחלתי ללמוד כלכלה – התאהבתי בתחום, כי הבנתי שכלכלה מאוד משפיעה על החיים של כולנו והחלטתי להמשיך לתואר שני". אחרי שנתיים בבנק ישראל במחלקת המחקר וכעמיתת מחקר במכון מילקן, החליטה להתמודד על משרה באגף התקציבים. היא ניגשה למכרז, וההודעה שהתקבלה תפסה אותה בסופו של טיול בדרום אמריקה.
התפקיד הבא של חכמון באגף התקציבים היה רכזת תחום האנרגיה. היא הגיעה ממש בסוף המאבק על יישום המלצות ועדת ששינסקי למיסוי רווחי הגז ומילאה תפקיד מרכזי בעבודה על הסדרת נושאים כמו יצוא הגז, מיסוי משאבי טבע (ששינסקי 2) וכמובן מתווה הגז.
מה הפריע לך בעבודה על נושא כל-כך שנוי במחלוקת כמו מתווה הגז?
"כשהבנתי שאנחנו לא מתווכים מספיק טוב את מה שאנחנו עושים. בכל פעם שהייתי חוזרת הביתה, בן זוגי היה אומר לי 'תגידי איפה כל הכסף הזה, שאומרים שאת מקבלת? אני גם רוצה קצת'. עשינו עבודה מקצועית מאוד, עבדנו קשה מול החברות, ובתור מישהי שהייתה בפנים, מאוד האמנתי במתווה וידעתי שבסוף ניבחן ביישום שלו האם מאגר לווייתן יפותח, האם תנין וכריש יאתגרו במחירים - היום אנחנו נוכחים לראות שזה עובד ומצליח".
כמה השפעה יש לרכז באגף תקציבים?
"בסוף, מי שמכיר את החומר הכי טוב, מי שמתאם את ההסכמות ויושב עם היועץ המשפטי ומשרד המשפטים, מי שתופר את הקצוות ומנסה לגרום לזה לקרות - זה הרכז".
לפני חודש מונתה חכמון, בסך הכול בת 33 ואם טרייה לאמה, לסגנית הממונה על התקציבים לענייני תשתיות. חכמון היא האישה הרביעית אי-פעם שמונתה לתפקיד סגן ממונה, והראשונה בתפקיד סגן לתשתיות. "לא פעם", היא אומרת, "הייתי האישה היחידה בחדר מלא גברים".
כסגנית ממונה, אחראית חכמון על עבודתם של שלושה רכזים ומובילה את המדיניות התקציבית בתחבורה, באנרגיה, במים ובביוב. היקף המחזור הכלכלי של ענפי התשתיות עולה בקלות על 100 מיליארד שקל בשנה ולחכמון יש השפעה רבה על הקצאת התקציבים. בתחומי המים וההתפלה, ישראל נחשבת מובילה עולמית. בתחום האנרגיה יש התקדמות בשנים האחרונות והאתגר הגדול הוא תחום התחבורה. "כשאנשים עומדים בפקקים, זה גורם לאובדן תוצר למשק, שלהערכתנו מגיע ל-35 מיליארד שקל בשנה", היא אומרת.
"בשנתיים האחרונות האסימון נפל. אין היום פרויקט טוב בתחום התחבורה הציבורית שלא מתוקצב, כי ישנה הבנה שתחבורה זה הרבה מעבר להובלת אנשים. זה הפך להיות סוגיה מקרו-כלכלית"
אז מה עושים?
"בשנתיים האחרונות האסימון נפל. אין היום פרויקט טוב בתחום התחבורה הציבורית שלא מתוקצב, כי ישנה הבנה שתחבורה זה הרבה מעבר להובלת אנשים. זה הפך להיות סוגיה מקרו-כלכלית".
מה היעד שלך?
"אני אומנם רק כמה שבועות בתפקיד, אבל הייתי רוצה לגרום לאנשים לעזוב את הרכב הפרטי ולהשתמש בתחבורה הציבורית, בטח במרכזי הערים. כדי ליצור את השינוי התפיסתי וההתנהגותי הנדרש, אנחנו צריכים לייצר אלטרנטיבה תחבורתית ראויה, בין אם זה ברכבת או במטרו או באוטובוסים".
איך את מגיעה לעבודה?
"ברכב פרטי", מודה חכמון וממהרת להוסיף בנימה אפולוגטית: "בשעות שאני מגיעה לעבודה ויוצאת ממנה אין פקקים, כך שאני לא מוסיפה לגודש. אבל כן היו כמה פעמים שניסיתי לקחת אוטובוס, והאמת, אני מודה, לא היה מוצר מדהים. זה באמת אתגר ענקי".
כתב: עמירם ברקת