בתפקידה כמשנה למנכ"ל משרד הכלכלה וגם בתפקידיה הרבים הקודמים במגזר הציבורי, עו"ד נעמה קאופמן פס אמורה לאזן לעיתים קרובות בין אינטרסים מנוגדים: אלה של התעשיינים ובעלי העסקים המקומיים מצד אחד, אלה של היבואנים מצד שני, ואלה של הצרכנים מצד שלישי. לעיתים היא גם זו שיושבת בוועדות הכנסת ומתבקשת לתת הסברים בתקופות סוערות, מול פוליטיקאים שדורשים תשובות קצרות לשאלות מורכבות. כך היה לאחרונה כאשר קאופמן פס נשלחה להסביר את הסיבות הטכניות לעיכוב ברפורמה במכון התקנים, וכך היה כשישבה בוועדה לביקורת המדינה ימים ספורים לפני שהתברר היקף המשבר בטבע.
בנוגע לאירוע הזה, היום כמו אז בוועדה, קאופמן פס מתעקשת לענות בענייניות, בלי לנסות להנפיק כותרות מפוצצות: "אני לא רוצה להיכנס לסוגיה של היבטי מיסוי, המצויה באחריות רשות המסים", היא אומרת ביחס להטבות שקיבלה טבע במשך השנים מהמדינה. "כל מפעל שיש לו קשיים מעסיק אותנו כל הזמן, ואנחנו מנסים לראות איך באמצעים הנכונים, התעשייה המקומית תמשיך להיות תעשייה חזקה בפריפריה וגם במרכז, ובנוסף, אנחנו עסוקים כל העת גם בעובדים".
לפני כניסתה למשרד הכלכלה שימשה קאופמן פס כמנהלת הסיכונים הראשית וכחברת הנהלת החשב הכללי במשרד האוצר; היא כיהנה כיו"ר בוועדות שונות, שימשה כעורכת דין בכירה בלשכה המשפטית של משרד האוצר במשך עשור, וטיפלה בסוגיות בתחום המנהלי־ציבורי; ב־2011 זכתה בפרס העובד המצטיין על עבודתה במסגרת ועדת ששינסקי (היא למעשה כתבה את הדוח); והיא שימשה כחברה בדירקטוריונים, בהם אשרא, רכבת ישראל, עגור, שוק סיטוני לישראל ועוד.
במה את עוסקת בימים אלו?
"בהקמת מכון שאנחנו במשרד מכנים 'תעשייה 4.0', שמטרתו לעזור לתעשיות מסורתיות להתקדם לעולם החדש, בדגש על חדשנות והתייעלות, למשל באמצעות שיפור פסי ייצור, שימוש ברובוטיקה וכן הלאה. אנחנו מקווים שזה יהיה גיים צ’יינג’ר מבחינת התעשייה המסורתית, שתקבל כלים שיאפשרו לה להיות יותר חדשנית".
ולמנוע ממפעלים להעביר את הייצור לחו"ל לאור העלויות הכבדות שלהם בארץ.
"זו אמירה פשטנית. המטרה היא לחזק את התעשייה ולאפשר לה להיות תחרותית ויעילה בעולם מודרני. נסייע לצמצם בעלויות הייצור, להגביר את היצוא ולהיות יותר תחרותיים".
ועדיין, התעשיינים יצטרכו להתמודד עם תקורות גבוהות, כמו מיסוי לרשויות המקומיות ומשכורות המינימום שעולות.
"כולנו חיים במדינה שרוצה להיות הוגנת, שמשלמת שכר הוגן לעובדים, ולא להיות מדינה של Sweatshops (סדנאות יזע). יש אמצעים טכנולוגיים חדשנים ורובוטיים שמאפשרים לחסוך בכוח אדם לצד פתרונות שיכולים לצמצם עלויות. המקום שבו לוקחים מכונה במקום אדם הוא לא ממקום של לפגוע בעובד אלא לחסוך בתקורות".
אולי יותר פשוט לתת הקלות בארנונה למפעלי תעשייה או במיסוי ממשלתי אחר?
"אנחנו פועלים בכל האמצעים במטרה להוביל להקלה בנטל הרגולטורי על התעשייה ופועלים מול כל המשרדים שיש להם ממשקים מול התעשייה. החשיבה היא איך אנחנו עוזרים לתעשייה מול הרגולטורים האחרים ויש שורה של פעולות בהיבטים האלה שאנחנו מטפלים בהם, בשיתוף הרגולטורים האחרים".
נושא אחר שאת מקדמת הוא עידוד קנייה וייצור "כחול־לבן".
"נכון, ובמקביל, אנחנו פועלים להפחתת יוקר המחיה. רכש כחול–לבן זו החלטה ממשלתית וחקיקה קיימת שאנחנו באים לאכוף. היום בתעשייה המקומית יש טכנולוגיה מתקדמת ומשכורות טובות. לא כולם צריכים להיות עורכי דין או רופאים. בעבר חשבו שהמקצועות בתעשייה הם כאלה שלא נעים לעבוד בהם, עם גריז ולכלוך. אבל זה לא נכון. יש תנאים מעולים ומשכורות טובות, והמפעלים הם מקומות מאוד אטרקטיביים לעבודה - נעימים, נקיים, הייטק לכל דבר".
מנקודת מבט הצרכנים, נדמה שיש העדפה ברורה למוצרים של תעשייה זולה יותר דרך אתרי האינטרנט הבינלאומיים.
"המשרד פועל גם להפחתת יוקר המחיה ויש מהלכים בנושא זה. אבל חשוב לדעת שכאשר התעשייה הישראלית צומחת, המדינה מרוויחה ממנה הכנסות ומסים. אני רוצה שאת ואני כאזרחיות נדע מהו מוצר ישראלי כדי שנוכל לבחור".
הפחתת יוקר המחיה יכולה לבוא גם מכיוון של העלאת תקרת הפטור לקונים אונליין, העומדת כיום על 75 דולר - נמוך ביחס לממוצע העולמי.
"אנחנו פועלים מתוך איזון שמטרתו לחזק את התעשייה מצד אחד ולהגביר תחרות מצד שני, תוך כדי קידום העסקים הקטנים. ביוקר המחיה אנחנו פועלים בהרבה מישורים. למשל, חיוב רשתות להציג את מחירי המוצר בחו"ל בסמוך למחירים בארץ. רשימת המוצרים תתפרסם בכל רבעון כך שתוכלי לראות ולהשוות בקלות ולעשות את הבחירה. ידע זה כוח גדול לצרכן".
הרשתות מתלוננות על עודף רגולציה ולפעמים בצדק. ובשורה התחתונה, הצרכן ישלם את העלות של הצבת השילוט הזה בחנויות.
"אנחנו לא חושבים שלשים שלט בסופר זו רגולציה עודפת, אבל נושא הפחתת הרגולציה עולה שוב ושוב ואנחנו פועלים בעניינו. ישנה ועדה בראשות החשב הכללי באוצר, שאמונה על הסוגיה הזו, ואני בטוחה שיצאו ממנה בשורות שמשרדנו ישתלב ויוביל".
לצמצם את ההסללה
יש עוד מוקד חיכוך אחד, זה שאי אפשר להתעלם ממנו בתקופת MeToo# על כל נגזרותיה (לא רק ברמה של תקיפות מיניות, אלא בנוגע לאפליה על בסיס מגדר באופן כללי).
כאישה שנמצאת בתפקיד ניהולי בתעשיות שהן מטבען "גבריות" יותר, האם נתקלת בחוסר פרגון על הרקע המגדרי?
"לי יש הרושם שאני רואה נשים בסביבה. בהתאחדות התעשיינים יש נשים בכירות. הייתי שמחה לראות עוד נשים יזמיות ומנהלות ונשים פורצות דרך, וגם עוד נשים שעוסקות במקצועות טכנולוגיים, עוד מהנדסות, עוד יזמיות, עוד נשים במקצועות נדרשים בתעשייה. במשרד שלנו יש ייצוג נשים מכובד בהנהלה, אבל בעולם התעשייה עדיין נרצה לראות עוד נשים. אנחנו רואים בנות ממשיכות ואני פוגשת תעשייניות בכל מפגש ותמיד רוצים עוד. אני אישית לא נתקלתי בקשיים, נהפוך הוא. אני נתקלת ביחס ענייני ומכובד כלפיי וכלפי המשרד".
איזה מהלך בקריירה שלך את מגדירה כנקודת מפנה משמעותית?
"המעבר מיועצת משפטית למקום של מנהלת. זה שינוי משמעותי שאינו מובן מאליו, ושלא קורה הרבה, בטח לא במשרד האוצר. השינוי הזה מיועצת משפטית שמלווה תהליכים, למנהלת שיוזמת, מקבלת החלטות, הוא מאתגר עם המון מעוף ויצירתיות. שינוי שהוא נכון לי בהיבטים האישיים והמקצועיים".
מי הדמות שהשפיעה עלייך לאורך הקריירה?
"בכל שלב בחיים שלי יש אנשים שמהווים לי השראה, ובכל שלב בחיי אני מוצאת נשים שאני מסתכלת עליהן, מושפעת מהן ומקבלת מהן השראה. פגשתי גם כמה מנהלים מצוינים בחיי ומכל אחד לקחתי משהו".
אילו לא היית מכהנת בתפקיד הנוכחי, מה היית עושה?
"כנראה הייתי רופאה גינקולוגית. התלבטתי בשעתו בין לימודי רפואה ללימודי משפטים. אולי אם הייתי מתחילה ללמוד בגיל 24 ולא בגיל 20, הייתי מחליטה אחרת".
יש משהו שהיית רוצה לקדם במדינה או לשנות?
"זה משהו שאנחנו ממילא מקדמים: חשיבה על התמחות במקצועות טכנולוגיים ובמקצועות הנדסה לבנות. לפתוח להן את הראש, להגיד להן - לכו ללמוד מחשבים והנדסה ומקצועות וטכנולוגיות, אתן יכולות הכול והשמיים הם הגבול. ברמה הכללית, המטרה שלי היא להגיע למצב של אי–אפליה בכל המגזרים ולצמצם הסללה. הייתי רוצה לחזק את זה עוד ולפתוח את הידע - וזה דרך החינוך".
כתבה: מיכל רז חיימוביץ