זו אינה הפעם הראשונה שבכירה בפייסבוק ישראל מופיעה בפרויקט G40 , וזו אינה הפעם הראשונה שהראיון לפרויקט הזה נתקל בקשיים, מתוקף כיפת הברזל המאסיבית שענקית המדיה החברתית מפעילה מעל אנשיה כשהם מתראיינים לתקשורת. למזלה של יניב, כאחראית על תחום העיצוב בפייסבוק, היא יכולה להגיד בלב שלם וללא היסוס שאין טעם לשאול אותה שאלות הקשורות לסערות סביב פייסבוק בשנים האחרונות – משערוריית הפייק ניוז והפרופילים המזויפים, ועד להתנהלותה המוזרה של החברה בבית המשפט בישראל סביב הסכסוך עם עמוד "סטטוסים מצייצים" (ולא שמדובר בקדוש גדול). כששאלתי אותה שאלה פרובוקטיבית "האם את מבינה מדוע החברה מעוררת אנטגוניזם?", היא לא נפלה לבור ואמרה בפשטות: "אין לי דרך לענות על זה".
יניב נולדה בתל אביב וגדלה עד גיל 10 בחולון, אז עברה לפרדסייה. היא מספרת שמאז שהיא זוכרת את עצמה היא אהבה עיצוב ואמנות. "לא הייתי כל-כך טובה במתמטיקה, אז היה לי מאוד ברור שציור זה משהו שאני אוכל למצוא את דרכי בעולם באמצעותו. למדתי את זה בתיכון, ואחרי הצבא, כשרציתי ללמוד ולהיות בן אדם רציני - ניסיתי להבין איך אני משלבת בין האהבה שלי לציור לבין משהו שהוא אשכרה פרקטי ושאני אוכל להרוויח איתו כסף. עוד בגיל 13 שמעתי על הרעיון הזה של תקשורת חזותית ומה שזה אומר, אז החלטתי ללכת ללמוד בבצלאל והתמחיתי בעיצוב אינטרקטיבי".
בזמן הלימודים יניב עבדה במחלקת המודעות של המקומון "כל העיר" וניסתה לצבור ניסיון בכמה שיותר עבודות משום שהיה לה ברור שהיא תרצה להשתלב במהירות בתעשייה. לאחר שסיימה את הלימודים עברה לתל אביב והחלה לעבוד בסטודיו לעיצוב ומיתוג, אבל הבינה שם שהיא מתעניינת באמת בתחום האינטראקטיבי. "רציתי לדעת איך עיצוב של פוסטר נניח – מה שאני למדתי לעשות – הופך לממשק".
יניב החלה את דרכה בעולם ההייטק בסטארט-אפ בתחום הפרסום למובייל בשם After Download ומאוחר יותר עברה לסטארט-אפ אחר בשם אונבו (שמייסדיו הופיעו בגיליון G40 של 2013), וכשפייסבוק קנתה את החברה, עובדיה נטמעו ברשת החברתית הגלובלית, תהליך שיניב מתארת כלא פשוט. "ידעתי שאני ממשיכה להיות מעצבת, אבל הייתי בשוק. זו חברה ענקית ופתאום קולגות שלי היו אנשים שהערצתי ושעקבתי אחריהם. שמות ענקיים בתעשייה של עיצוב מוצר, ופתאום אני צריכה לכתוב להם אימייל. אני חושבת שבאותה תקופה הייתי המעצבת הראשונה מחוץ לארצות הברית, אז הייתי צריכה להבין איך אני מבססת את עצמי ואיך אני מוכיחה את עצמי בתור מעצבת, ואיך אני עוזרת למרכז הפיתוח של פייסבוק תל אביב לגדול. היום יש פה משהו כמו 120 איש בפיתוח ואנחנו כל הזמן גדלים ומגייסים בכל התפקידים".
"במדינות המתפתחות משתמשים בטלפונים חכמים באנדרואיד, אבל המכשירים הללו יותר חלשים מבחינת סוללה ומעבד והרשתות שאליהן הם מחוברים. זה משהו שאנחנו לא מכירים. יש שם למשל תופעה של משפחה שחולקת את אותו מכשיר טלפון, וזה גם מייצר אתגרים עיצוביים"
להביא את פייסבוק לאפריקה
לפני כשנתיים קיבלה יניב את האחריות על צוות העצבים של פייסבוק לייט – אפליקציית פייסבוק שכמעט אינה מוכרת בעולם המפותח. "פייסבוק לייט היא אפליקציה שנועדה לתת את חוויית המשתמש העשירה של פייסבוק לשווקים מתפתחים. כולם משתמשים בטלפונים חכמים באנדרואיד, אבל המכשירים הללו יותר חלשים מבחינת סוללה ומעבד והרשתות שאליהן הם מחוברים. יש גם פחות זיכרון כדי להתקין עוד ועוד אפליקציות. אנשים בשווקים מתפתחים – אפריקה, הודו, מזרח אסיה, ברזיל - לא סתם יתקינו אפליקציה כי היא נראית להם מגניבה. הם יצטרכו למחוק משהו אחר. זה משהו שאנחנו לא מכירים. יש שם למשל תופעה של משפחה שחולקת את אותו מכשיר טלפון, וזה גם מייצר אתגרים עיצוביים. כחברה, המטרה שלנו היא שהם יקבלו את החוויית פייסבוק הכי טובה. יותר מ-200 מיליון איש משתמשים באפליקציה הזו.
"יש לנו הרבה מכשירים של שווקים מתעוררים, ויש לי עוד מכשיר אנדרואיד בנוסף לאייפון שלי, וזה מאבק מתמשך, ויש הבנה שאנחנו צריכים לפתח אמפתיה כלפי אנשים שמשתמשים בפייסבוק בכל העולם. בגלל זה אנחנו נוסעים הרבה לאפריקה ודרום אמריקה ולמזרח כדי להבין איך אנשים באמת משתמשים בטלפונים שלהם וכמה עולה להם הדאטה. פגשנו אנשים שמוציאים אחוזים מטורפים מהמשכורת שלהם על מובייל דאטה. האתגר הוא ליצור חוויית משתמש שמצד אחד תהיה מאוד רזה ומצד שני מאוד עשירה".
יניב אומרת שאחד הנושאים שמעניינים אותה בפייסבוק הוא גיוון תעסוקתי. "פייסבוק רואה חשיבות רבה בגיוס אנשים מכמה שיותר רקעים, ובפייסבוק ישראל אנו משקיעים מאמצים גדולים כדי לממש זאת. אני ועוד מנהל ממרכז המו"פ מובילים את הנושא ועובדים עם מגוון עמותות, כמו 'צופן' שמתמחה בהשמת מהנדסים מהמגזר הערבי, 'קמא טק' שפועל לשילוב חרדים בענף ההייטק (ראו ראיון עם המייסד בגיליון זה), ארגונים שונים שמקדמים נשים בהייטק, ארגונים שמסייעים למבוגרים להשתלב בהייטק ועוד. במקביל, אנחנו מנסים ללמוד ולהשתפר כל הזמן כדי לייצר סביבה מכילה יותר. אנו רק בתחילת הדרך, אבל אנחנו כבר רואים התקדמות ומחויבים להמשך הדרך".
כתב: שחר סמוחה