בחסות
x

שיתוף

סגירה
חזרה לרשימת הסטארט-אפים

"מימון חברות היי-טק באמצעות אשראי יהפוך יותר ויותר משמעותי"

הכסף שמושקע בהיי-טק המקומי הולך וגדל, אך בו זמנית המחסור בכוח אדם מייקר עלויות ומקשה על חברות להתרחב ולהישאר עצמאיות ● יפעת אורון, מנכ"לית לאומיטק, מסבירה על הדינמיקה בענף והפתרונות למימון

יפעת אורון / צילום: איל יצהר

יפעת אורון |מנכ"לית לאומיטק

הכתבה בשיתוף לאומיטק

תעשיית ההיי-טק הישראלית נמצאת בצמיחה גדולה בשנים האחרונות. רק בחודש מרץ האחרון, פורסם דוח בנק ישראל שהצביע על כך שהיקף עסקאות ההיי-טק הישראלי בין 2011 ל-2017 זינק מ-9 מיליארד דולר ל-19 מיליארד דולר, לא כולל אקזיטים ענקיים שלא צפויים לקרות באופן קבוע. הנתון הציב את ישראל במקום השביעי בעולם. במקביל, גם קצב הקמת קרנות ההון סיכון המקומיות נמצא בשיא, והשאלה הגדולה שנשאלת היא: איך ממשיכים את הצמיחה, על מנת שלא להגיע לתקרת זכוכית.

מי שמנסה מדי יום לענות על השאלה הזאת היא יפעת אורון, מנכ"לית "לאומיטק", חברת בת בקבוצת לאומי שהוקמה לפני חמש שנים, במטרה לעלות מדרגה משמעותית ביכולת טיפול שוטף ומתן אשראי לחברות בתחום ההיי-טק. כל זאת על מנת לעודד את הצמיחה בענף. "'לאומיטק' מטפלת כיום במתן אשראי לחברות היי-טק בכל השלבים, מחברות סטארט-אפ צעירות שנמצאות בתחילת הדרך ועד לחברות בוגרות שמבקשות להתרחב ומגייסות מימון לשם כך", מסבירה אורון שלוקחת חלק באירוע עשרת הסטארט-אפים המבטיחים של גלובס. "כיום, בלאומי טק, אנחנו מטפלים בלמעלה מ-5,000 חברות היי-טק מכל הסוגים בשלושה מרכזים - בישראל, בבריטניה ובארה"ב. אנחנו רואים את עצמו קודם כל כבנק של חברות ההיי-טק הישראליות, אבל נותנים שירות לחברות אמריקאיות וממדינות נוספות בעולם".

קשה לגייס אנשים

מצד אחד, שוק ההיי-טק נמצא בצמיחה, מצד שני קיים פער בין הצמיחה להיצע כוח האדם. עד כמה הבעיה הזאת עמוקה?

"כל עובד, כמעט בכל תחום ועם כל רקע במקצועות ההיי-טק, מקבל כמה הצעות עבודה בחודש. יש מצוקת עובדים. אם פעם היינו ידועים כ'סטארט-אפ ניישן', כשהמשמעות היא שהיו מוקמות חברות סטארט-אפ רבות ואז נמכרות לחו"ל, היום אנחנו "סקייל-אפ ניישן" - יש כאן חברות שרוצות לצמוח ולגדול ולא להימכר. החברות הללו צריכות לגייס עובדים על מנת להגדיל מכירות ממיליוני דולרים למאות מיליוני דולר. בניגוד לעבר, רוב הכסף שנכנס כיום להשקעות בהיי-טק, מגיע לחברות בוגרות או בשלבי צמיחה. החברות הללו רוצות להישאר עצמאיות ולא להימכר למיקרוסופט, פייסבוק או גוגל, כך שהן צריכות להגדיל את כוח העבודה, אבל קשה להן לגייס אנשים - כי אין מספיק כוח אדם שמוכשר לעבודה טכנולוגית מהסוג הזה".

בנוסף לכך, או כתוצאה מזה למעשה, גם עלויות ההעסקה של כוח האדם בהיי-טק עלו.

"זה נכון. פעם, המשקיעים של חברה בתל אביב או בהרצליה עם פעילות דומה לחברה בעמק הסיליקון, היו אומרים שיש פה 'ארביטראז''". הם היו מקבלים את אותה האיכות, אבל עם עלויות כוח אדם זולות משמעותית בישראל. מה שקרה בעשר השנים האחרונות זה שעלויות כוח האדם בהיי-טק עלו ב-60%. הגענו למצב שהעלויות בישראל הן 75% מהעלות המקבילה בעמק הסיליקון. הנתונים העדכניים ביותר שפורסמו מצביעים על כך שעלות ממוצעת של מהנדס בישראל עומדת על 80 אלף דולר".

איך חברות גדולות מתמודדות כיום עם הפער בין הדרישה לכוח אדם וגידול בעלויות ההעסקה?

"אחת הדרכים היא הקמת מרכזי פיתוח במדינות מתפתחות. כמו למשל במזרח אירופה, שם העלויות נמוכות יותר ויש כוח אדם מאוד מוכשר בעולם התוכנה. חברות גדולות כמו אמדוקס וצעירות כמו Wix ו-Similar Web עושות את זה. ניתן להניח שאם היו מספיק עובדים בארץ, חברות ישראליות היו עושות מיקור חוץ בעצימות נמוכה יותר, כי ההיי-טק הישראלי בנוי על הטאלנט ישראלי. זה החוזקה שלנו".

רכישת חברות קטנות כאופציה להתרחבות

לאור המגבלות בהקמת מרכזי פיתוח במדינות מתפתחות, פונות החברות הישראליות הגדולות לאפיקים נוספים. אורון מספרת כי אחת הדרכים היא לרכוש סטארט-אפים ישראליים. "כשחברה ישראלית רוצה לצמוח, יש לה שתי אפשרויות. אחת, לגייס כוח אדם לבד. אפשרות נוספת היא לרכוש חברה אחרת או כמה חברות. כשרוכשים חברה אחרת, אז רוכשים מוצר קיים עם קבלות, אנשים מנוסים שיודעים לעבוד איתו ועוד. Gett קנתה חברה בשם Juno ב-200 מיליון דולר, שכולם חושבים שהיא אמריקאית אבל "איירון סורס" ידועה בכך שהיא רכשה כמה סטארט-אפים בדרך, שכל אחד מהיזמים שלהם הפך להיות מייסד שותף בחברה למעלה. הם הפכו למודל של הצלחה סדרתית של רכישת חברות, כשכל הצוות נשאר, כולל המייסדים. לכן, רכישת סטארט-אפים היא יתרון גדול שעוזר לחברות שרוצות לצמוח".

יש לתהליך כזה של רכישת סטארט-אפים ישראליים מגבלות?

"כל העולם הזה של רכישת חברות זרות הוא בכלל לא טריוויאלי. היכולת לעשות את זה ושאנשים יתחברו היא מסובכת. צריך לוודא שהתרבות הארגונית תתמזג והמהנדסים של המוצר של החברה הגדולה ידעו לעבוד עם המהנדסים של החברה שנרכשה. אם מוסיפים לכך את הנושא של הבדלים תרבותיים וגיאוגרפיים במקרה שרוכשים חברה ממדינה אחרת, אז כל אלה מעיבים על היכולת ליצור מיזוג מוצלח. לכן חברה גדולה שרוצה לרכוש סטארט-אפ, כדאי לה להסתכל קודם כל בחצר האחורית, בישראל. יש פה מגוון רחב של חברות מוכשרות ואז הסבירות שהפערים התרבותיים והגיאוגרפיים האלה יעיבו על העסקה הרבה יותר נמוכים".

אז ברגע שחברות בוחרות באופציה של רכישת סטארט-אפים ישראליים, מה הדרכים שעומדות בפניהן כדי לממן את העסקאות האלה?

"דרך אחת היא לגייס הון נוסף באמצעות עוד משקיעים. במצב כזה, החברה מדללת את האחזקות של בעלי המניות הקיימים כי היא מכניסה עוד בעלי מניות ואז החלק היחסי של אלה הקיימים קטן. בנוסף, ברגע שהיא רוכשת את החברה השניה, אז היא מדללת את עצמה עוד קצת, כי היא מכניסה עוד הון ועוד משקיעים. לכן, יש דרך אחרת של מתן אשראי לחברות בכל מיני שלבים. זה מה שאנחנו בלאומיטק יודעים לעשות. הסיבה שאנחנו מאמינים שאשראי זו דרך טובה לחברות כאלה, היא כי מדובר בכסף לצמיחה שלא מדלל את בעלי המניות בחברה. זה פתרון כפול. גם מימון שמאפשר לרכוש חברות נוספות ולצמוח וגם אין כאן פגיעה במאזן הכוחות של כלל בעלי המניות הקיימים, שלא מרגישים שלקחו להם חלק מהחברה. זו הסיבה שחברות נוטלות כיום יותר אשראי מאשר לפני חמש שנים".

איך אתם פועלים בלאומיטק כדי לעודד את המגמה הזאת של רכישת סטארט-אפים ישראליים באמצעות לקיחת אשראי?

"זו מגמה שלדעתנו תתחיל להיות יותר ויותר משמעותית בעתיד. כשאנחנו מזהים מגמה בתחילת הדרך, אנחנו אוהבים להאיר זרקור ולהגיד - בואו ותראו שיש פה חברות צעירות, ולא כולן תצלחנה לגייס הרבה כסף. בואו תבדקו, כאמור, בחצר האחורית שלנו, בישראל, את מי אפשר לקנות. אנחנו רוצים להפנות לכך את תשומת הלב של חברות גדולות ולהסביר להן שאנחנו, כלאומי-טק, מסוגלים לממן את הפעילות הזו. תסתכלו קדימה ותצטרפו אלינו לעתיד. בלאומיטק הרחבנו את פעילות האשראי שלנו לטובת חברות ההיי-טק ואנחנו מתכוונים להמשיך במגמה זו. יש לנו תיאבון, אנחנו רואים חברות והזדמנויות ואנחנו רוצים להוסיף עוד אשראי. אנחנו מאוד רעבים ונעשה בעתיד הרבה יותר".

חזרה לרשימת הסטארט-אפים

כתבות הטכנולוגיה הכי מפתיעות ברשת. בכל סוף שבוע.

אני מאשר / ת קבלת תוכן פרסומי מגלובס