מדובר בתוכנית שאישרה ממשלת ישראל באפריל 2005, ותכליתה המוצהרת הייתה ליצור מתווה שיאפשר חיזוק מבנים ישנים בפני רעידות אדמה. על פי התוכנית, כל מבנה שנבנה לפני תחילת שנת 1980 ואינו עומד בתקן הישראלי העדכני לעמידות בפני רעידות אדמה זכאי להטבות שהתוכנית מציעה. המנגנון הכלכלי שבבסיס התוכנית קובע כי בעלי דירות יוכלו להתקשר עם יזם או עם קבלן. אחד מבעלי המקצוע האלה יחזק את יסודות הבניין ובתמורה יוכל לבנות עוד כמה דירות בעוד כמה קומות על הבניין הקיים ולמכור אותן בשוק החופשי. התוכנית היא תוכנית מתאר ארצית, ולכן היא חלה על כל מדינת ישראל. התוכנית מתייחסת לא רק למבני מגורים, אם כי גם לבנייני משרדים, לבנייני מסחר וגם למבני ציבור, אולם התמורות שאושרו לבנייני מגורים גבוהות יותר ולכן הרוב המכריע של פרויקטים בתוכנית מבוצעים או בוצעו בתחום זה. תמ"א 38 היא תוכנית ברמת היתר בנייה בסמכות ועדה מקומית לתכנון ולבנייה, כלומר, האישור היחיד הנדרש לה הוא של הוועדה המקומית. מדובר בתהליך קצר משמעותית מתהליך אישור של פרויקט פינוי בינוי, הדורש גם אישור של ועדה מחוזית. לתמ"א 38 אושרו במהלך השנים עוד כמה תיקונים, שהרחיבו את היקף הזכויות ואף אפשרו מהלך של הריסת הבניין הישן ובניית בניין חדש לחלוטין במקומו כמו בהליך פינוי בינוי אך ללא תהליך האישור הממושך הנדרש בפינוי בינוי. בנובמבר 2019 המועצה הארצית קבעה כי תמ"א 38 תוארך רק עד אוקטובר 2022 ולא עד מאי 2025. עוד נקבע שרשויות מקומיות שירצו בכך יוכלו להאריך התמ"א עד מאי 2025 בכפוף לגיבוש תוכנית התחדשות עירונית בשטחן והגשתה לאישור עד מאי 2022. לאחר תום התמ"א חיזוק המבנים יוכל להעשות רק במסגרת אישור תוכנית בנין עיר (תב"ע) ויקוצץ הפטור מהיטלי השבחה הקיים היום.