מנכ"לית מינהל התכנון שעל אף טלטלות פוליטיות אדירות ומשבר הקורונה, מצליחה לעמוד ביעדים אגרסיביים ומקדמת מהפכות בתחום
דלית זילבר, מתכננת ערים בהכשרתה, נכנסה לתפקידה כמנכ"לית מינהל התכנון באוגוסט 2017. באותה תקופה, המינהל היה תחת משרד האוצר, והיעד העיקרי שהציב לו השר משה כחלון היה לייצר כמה שיותר יחידות דיור. מצד שני, נמתחה ביקורת חריפה מצד ארגוני סביבה וחברה, וגם מהציבור, שהתכנון המהיר הוא דורסני וגורם לנזקים לא הפיכים.
בארבע השנים האחרונות, על אף טלטלות פוליטיות אדירות ומשבר הקורונה, מקפידה זילבר לעמוד ביעדים האגרסיביים של תכנון יחידות הדיור הנדרשות, ואולם במקביל לכמות, היא מנסה לקדם כמה מהפכות של ממש בתחום איכות התכנון.
שינוי משמעותי שהובילה זילבר הוא הסטת העיסוק של הוותמ"ל (הוועדה לתכנון מתחמי דיור מועדפים) להתחדשות עירונית ולפיתוח יישובי החברה הערבית והמגזר החרדי. למרות התנגדות בשוק, היא הודיעה על תאריך סיום לתמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה. במקום תמ"א 38, שמאפשרת לחזק בניין אחד בכל פעם, היא מקדמת תוכנית חלופית לעידוד התחדשות עירונית במתחמים גדולים יותר, במתכונת פינוי בינוי. מהלך חשוב לא פחות שהיא מנסה לקדם הוא ביטול האפשרות לקבל הקלות בתוכניות בנייה. זהו מהלך שאפתני שכבר גורר התנגדות חריפה מצד היזמים, ולא יהיה קל להעביר אותו בחקיקה.
תחום התשתיות והתחבורה קיבל תנופה בתקופתה של זילבר כמנכ"לית עם אישורם של קווי רכבת קלה נוספים בירושלים ות"א, ובעיקר עם תוכניות לשלושה קווי המטרו במטרופולין תל אביב. תוכניות הענק האלה יביאו לקיצור זמני הנסיעה, ובמינהל התכנון מנסים להגדיל במקביל מוקדי תעסוקה ומגורים לאורך הקווים ובאזורי התחנות.
כל השינויים האלה כבר נתקלים - וללא ספק עוד ייתקלו - בהתנגדות מכיוונים שונים. זילבר כבר הוכיחה שהיא יודעת לעבוד עם זרועות הממשלה האחרות ולהקשיב גם לציבור, אבל יכולתה לקדם את כל המהפכות הללו תלויה מאוד גם בממשלה הבאה.