מנכ"לית מאוחדת סיגל רגב רוזנברג, מנכ"לית וולפסון ד"ר ענת אנגל, מנכ"לית קפלן ד"ר שרית אבישי-אלינר, מנכ"לית אסף הרופא (שמיר) ד"ר אסנת לב ציון קורח, מנכ"לית הדסה הר הצופים ד"ר תמר אלרם וסגנית מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ברמב"ם ד"ר נסרין גאנם זועבי
מנהלות בתי החולים והמרכזים הרפואיים שעומדות בחזית ומנווטות בגבורה בין המאבק במגפה, מחסור חמור בתקציבים וכאוס ניהולי ופוליטי
מקצוע הרפואה בישראל סובל מאותן הטיות שמהן סובלים מקצועות רבים אחרים: אף ששיעור הרופאות בישראל הוא כ-40%, הן סובלות מתת-ייצוג בדרגים המכניסים יותר - ההכנסה השנתית הממוצעת של רופאה נמוכה בכ-33% מזו של רופאים; ועם העלייה בסולם ההיררכי שיעור הרופאות פוחת - נכון לשנת 2019 נשים היוו רק 22% מכלל מנהלי המחלקה.
ובכל זאת, משבר הקורונה נפל על ישראל בתקופה שבה הצמרת הניהולית של המערכת הרפואית בישראל מתהדרת בייצוג נשי מרשים. ארבע מנהלות בתי חולים, וולפסון, אסף הרופא, הדסה הר הצופים וקפלן, מנכ"לית קופת חולים מאוחדת וסגנית מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ברמב"ם - כל אלה מובילות אותה באחד הרגעים הכי קריטיים שלה.
ניהול בית חולים מחייב אופרציה מטורפת גם בימים כתיקונם: מצב חירום בלתי פוסק, תקציב לא מספק, ניהול אלפים רבים של עובדים וציוד יקר. נוסף לכל אלה, בתי החולים צריכים לדאוג להתרחב, להתחדש ולפעול כל הזמן לשיפור חוויית הלקוח ולהפחתת מספר הטעויות למינימום.
בתקופת הקורונה גדל האתגר עשרת מונים. המנהלות נדרשו לקבל החלטות אסטרטגיות בתנאי אי־ודאות ותוך זמן קצר: כמה מחלקות קורונה לפתוח? איך להתארגן בזמן כך שיהיה הציוד הדרוש וכוח האדם הדרוש? כמה שולי ביטחון להשאיר לפעילויות האלקטיביות, אלה שעבורן יכול בית החולים לגבות את התקציב שהוא צריך? איך להתנהל פוליטית בין הכרזה על מצב חירום כדי לעודד את הציבור להיזהר לבין שידור עסקים כרגיל כדי לא לזרוע פאניקה ולא להבריח את מי שזקוקים לטיפול רפואי במחלות שאינן קורונה? וכל זה בתוך גלים של עומסים עולים ויורדים על בתי החולים, שפגשו גלים של תחלואה ובידודים של הצוות החיוני.
אמנם לא ניתן להכחיש כי בתקופות העומס שיעורי התמותה מקורונה עלו, אולם לא נצפו מחזות כמו במדינות אחרות בעולם, שבהן בתי החולים הכריזו שאינם מקבלים עוד חולים שהסיכוי להצילם נמוך, או שלא קלטו חולים כלל. בתי החולים בישראל צלחו את התקופה הזאת בגבורה, חלקם הגדול בהנהגת נשים.
בחזית קופות החולים המצב לא פשוט יותר. כבר שנים מדברים במערכת הבריאות על הרעבת המערכת הציבורית, ומנהלי קופות החולים, כמופקדים על הרפואה בקהילה, מתריעים כבר עשור על מצבם הקשה. "הקופות טעו כשלא פעלו יחד ומול האזרחים והרופאים כדי להפסיק את ההרעבה הזאת", אמרה סיגל רגב־רוזנברג, מנכ"לית "מאוחדת", לא פעם. "במשרד הבריאות לא מבינים שהקהילה היא הדבר החשוב ביותר.הקופות נושאות בעול של 70% מהפעילות. בסוף, גם אם בן אדם חולה קשה ומאושפז, הוא חוזר לאחר מכן לקהילה".
גם מבצע החיסונים נפל ברובו על כתפי הקופות, כשקופת חולים מאוחדת הייתה בין ה"מורדות" הראשונות, ויחד עם קופ"ח כללית החלה לחסן צעירים מתחת לגיל 40 בניגוד להוראות משרד הבריאות, ששינה את מדיניותו בהתאם כמה ימים מאוחר יותר.