לשיתוף הפרויקט בחסות:

רחלי איבנבוים

יזמת, יועצת ומרצה בתחום שילוב חרדים, הקימה עם זאב סקלר את 'תלם', מרחב ידע מקוון לקהילה החרדית 

בת 35, נשואה + 4 ומתגוררת בירושלים | גדלה במשפחה חרדית בלב תל אביב, ועל כן רואה בעצמה גשר בין העולמות

דרור פויר

"אני תל אביבית במקור. נולדתי ברוטשילד-שינקין למשפחה חרדית של חסידי גור", אומרת רחלי איבנבוים, "ואף פעם לא הרגשתי זרה במרחב הישראלי-תל-אביבי-חילוני. ומצד שני, אני הכי חרדית. מצד שלישי, למדתי באקדמיה, והארגונים שאני עובדת מולם הם ארגונים כלל ישראליים. זה לגמרי עולם שאני מרגישה בו בנוח. זכיתי להיות מהאנשים, ואין רבים כאלה, שיכולים להיות גשר בין שני העולמות, ולהזדהות הזדהות עמוקה עם המורכבות שבה כל אחת מהקהילות חווה את השסע החילוני-חרדי. אפשר לומר שאני דוברת שתי שפות עברית, חרדית וישראלית. מסע החיים והשליחות שלי זה לחבר ולאחד את שני העולמות האלה. וזו משימה לא פשוטה".

השפעת המעברים התכופים בין שני העולמות, כמו שקוראת להם איבנבוים, והצורך או היכולת להבין את שני הצדדים - ומה שקשה יותר, לגרום לשני הצדדים להבין זה את זה - ניכרים היטב בראיית עולמה ובשיחה עם איבנבוים, שמלאה ב"מצד אחד" ואז ב"מצד שני"; אלה לא סימנים להתלבטות, ספקות פנימיים או חוסר החלטיות - איבנבוים יודעת בדיוק לאיפה היא שייכת, מה היא רוצה ולאן היא הולכת - אלא הבנה וביטוי של המצב שבו היא נמצאת, כיזמית בתחום שילוב החרדים באקדמיה. "זה מקום מורכב", היא אומרת, "מצד אחד אני מובילה תהליכי שינוי ומצד שני אני שמרנית מאוד ורואה בעצמי גורם שמרני בחברה".

איך?

"אני רוצה שלפרטים בחברה החרדית יהיו כמה שיותר אפשרויות בחירה, בעיקר כלכליות. ומצד שני אני חרֵדה חרדה עמוקה, באמת, להמשך קיומה של החברה החרדית. זו חברה שמאוד מודעת לפריכוּת שלה, לזה שחברה שמרנית, מסתגרת, בדלנית, מחמירה, מוקצנת, היא לא כוחות במאבק על נפש של צעיר שנחשף לעולם ליברלי פתוח ומתירני, עם האינדיבידואל במרכז, איכות חיים, מימוש הפרט וכיו"ב. אני במקום ששואל איך מחזיקים את החבל בשני הקצוות".

איבנבוים מגדירה את עצמה סוציולוגית ויזמת חברתית סדרתית. "מסתבר שאני יזמת טובה יותר ממנהלת. כל אחד צריך להכיר את החסרונות שלו. היום אני מקימה ארגונים ומוציאה אותם לדרכם, יועצת לפרויקטים שקשורים בשילוב חרדים ומרצה על החברה החרדית. אפשר לומר שאני חרדיולוגית".

אני שומע השכם והערב על יוזמות לשילוב חרדים באקדמיה, כולן מבורכות, אבל מידת ההצלחה שנויה במחלוקת, במקרה הטוב. מה מייחד את הגישה שלך?

"אתן לך דוגמה. בחמש השנים האחרונות אני מלווה את האוניברסיטה הפתוחה במשימת שילוב החרדים. כשהתחלנו, היו להם 600 סטודנטים חרדים, והיום מתקרבים ל-3,000 שזו צמיחה משוגעת. עלייה של 17 אחוז רק השנה. זה לא בגלל השיווק, אין שיווק, זה בגלל המודל שלנו שעוקף את המורכבויות השונות.

"למשל, ההפרדה המגדרית, שהרי הסטודנט יושב בבית, מה שפותר גם את בעיית הדיסקרטיות ומה יגידו. הרמה אחידה וטובה, בלי הנחות של מכללות לחרדים ואולי הכי חשוב: השעות גמישות - לא צריך לעזוב את הישיבה. זה מה שאני מנסה לעשות. לחשוב יצירתי, לא לפגוע במרקם החיים החרדי האורגני ולא להתנגש במקומות שקשים אידיאולוגית, רק לתת פתרון.

"בנוסף, הקמנו, זאב סקלר (שהופיע במוסף 40 המנהיגים עד 40 של G, ד"פ) ואני את 'תלם', מרחב ידע מקוון לקהילה החרדית. אנחנו לא כופים ולא מאיימים על לימוד התורה, הדבר שהכי חשוב לחרדים, רק מציעים הזדמנות: חזרת מהישיבה, בוא תלמד קצת אנגלית, מתמטיקה. היכולת להשלים ידע בלי לערער את הקיים זו הדרך היחידה שבה אנחנו יכולים להבטיח שינוי".

לא נשמע לי כמו תפקיד שמרני במיוחד, האמת. יש פה בהחלט ניעור של הקיים.

"בעיניי כן, ואסביר למה. המדינה משקיעה המון כסף, תוכניות ומשאבים בשנים האחרונות בשילוב חרדים (בצבא, בהשכלה, בתעסוקה), אבל המהלך הזה לא מצליח. בטח לא כמו שהיינו מצפים. היום עולה להוציא גבר חרדי לשוק התעסוקה כמו שעלה לפני 15 שנה. אנחנו לא רואים אפקט כדור שלג. אם כבר, בחמש השנים האחרונות רואים דעיכה ועצירה במקום של כל התהליכים האלה. שאלת מיליון הדולר של כל מי שמתעסק בתחום היא למה. יש מגוון תשובות".

והתשובה שלך?

"מדינת ישראל באה לשילוב החרדים מתוך כיוון וגישה סוציואקונומית. כלומר, מציעה לחרדים את ההצעה הכי אטרקטיבית שיש: האפשרות להרוויח יותר, לחיות טוב יותר. נקודת ההנחה הבסיסית היא שמי לא רוצה להרוויח יותר? והנה, רואים שהחרדים תופסים את הפעולות הנ"ל כמאיימות. כפעולות שמטרתן להפסיק, לעצור, לאיים, להרוס את החינוך החרדי ולהחריב את חברת הלומדים.

החרדים, בתגובה, רק מקצינים יותר. החברה החרדית בוחרת, בפשטות, להישאר במצב של הישרדות כלכלית, כלומר עוני, ולא לעבור למצב של הישרדות רוחנית. החרדים מצביעים ברגליים, וזה מקשה מאוד על המדינה".

"ולכן בעיניי אני גורם שמרן, כזה שמוצא פתרון, שמפריד בין הכלל והפרט, שמייצר ביטחונות לקהילה, שמבטיח לא לפגוע בחברה החרדית - ומצד שני מציע להם: 'בואו, תהיו חלק מהפרויקט האדיר הזה שנקרא מדינת ישראל', אין מספיק קולות כאלה". 

רחלי איבנבוים / צילום: איל יצהר רחלי איבנבוים / צילום: איל יצהר
עוד משפיעות
עוד

"נשים מובילות באמת, בעלות עמוד שדרה, שלא מפחדות": הכירו את ועדת המומחיות המייעצת

מנגידת בנק ישראל לשעבר פרופ' קרנית פלוג ועד המדענית והיזמת ד"ר ארנה ברי: הכירו את הוועדה החיצונית המייעצת לבחירת 50 הנשים המשפיעות, המורכבת אף היא מנשים משפיעות, מומחיות ופורצות דרך בתחומי חברה וכלכלה, בריאות ומשפט ועוד

הוועדה המייעצת

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

פרופ' קרנית פלוג

נגידת בנק ישראל לשעבר וכיום סגנית נשיא במכון הישראלי לדמוקרטיה

ד"ר ארנה ברי

מדענית, יזמת ומנהלת בכירה בהייטק

ד"ר יהודית ריכטר

מנכ"לית מדינול

תחיה בן צור / צילום: רמי זרנגר

תחיה בן צור

מנהלת פורום "נשים בתעשייה - קהילת המנהלות"

אוה מדז'יבוז' / צילום: ענבל מרמרי

אוה מדזי'בוז'

מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

סיגל שלח / צילום: קרן בן ציון גפני

סיגל שלח

מנכ"לית הג'וינט

שרה אליאש / צילום: נדב דוד מתוך ויקיפדיה

שרה אליאש

ממקימי מערך החינוך בשומרון

מיה ליקוורניק / צילום: תומר יעקובסון

עו"ד מיה ליקוורניק

יו"ר קרן שיתוף תורמים (קש"ת)

אימי עירון / צילום: ירון בן חורין

אימי עירון

מייסדת likearainbow ומנכ"לית סלונה לשעבר

רבקה כרמי / צילום: רמי זרנגר

פרופ' רבקה כרמי

פרופ' אמריטוס לרפואה ונשיאת אוניברסיטת בן גוריון לשעבר

יעל אלמוג זכאי / צילום: תומי הרפז

ד"ר יעל אלמוג זכאי

אשת עסקים, מייסדת "קפיטליזם קשוב ישראל"

דורית סלינגר / צילום: רמי זרנגר

דורית סלינגר

שותפה במיזמי פינטק ודירקטורית, לשעבר הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון

רים יונס / צילום: ליאת שליט

רים יונס

מייסדת שותפה, אלפא-אומגה

סיגל קנוטפוסקי / צילום: באדיבות עמותת "עולים ביחד"

סיגל קנוטפוסקי

נציגת הסוכנות היהודית ומנהלת אזור צפון מזרח ארה"ב

© כל הזכויות שמורות לגלובס.

יצירת קשר