אימפקט אחריות תאגידית
צילום: כדיה לוי

צילום: כדיה לוי

"החלום שלי הוא שריטה תיקח טקסט שלי ותשיר אותו"

שאלנו את מורן סמואל על אהבה, השראה, התמכרות, זוגיות וכסף. הנה התשובות שלה

מור קומפני / צילום: באדיבות המצולמת13.10.2021 | מור פלד

המורה הכי טובה שהייתה לך.

"המחנכת שלי בכיתה ו' - תמי אייזיקסון. אנחנו בקשר עד היום. היו עוד מורים שנכנסו לי ללב, אבל מה שמיוחד בתמי זה שלעומת הרבה מבוגרים שראו בי ילדה - היא ראתה אותי גם כאדם ונתנה לי מקום".

המילה שאת הכי אוהבת.

"המילה הראשונה שעולה לי בראש ומלווה אותי ב־15 השנים האחרונות היא מְסֻגָּלוּת".


ספורטאים שהשפיעו עלייך.

"כשהייתי ילדה מייקל ג'ורדן עיטר את כל החדר שלי. בשנים האחרונות מי שבאמת מעוררות בי השראה הן ספורטאיות שחזרו להתחרות אחרי היריון ולידה, למשל סרינה ויליאמס. כשסיימתי את ריו ידעתי שהכי חשוב לי להיכנס להיריון ושאם אצליח גם לעשות עוד אולימפיאדה אחרי - מעולה. רציתי להצליח בשניהם, אבל היה לי סדר עדיפויות. כשנכנסתי להיריון ב־2017 לא ידעתי שאצליח להגיע לרגע הזה ולעבור שנתיים של אליפויות עולם בהנקה".

סרט שאת אוהבת ויכולה לראות שוב ושוב?

"ראיתי את 'נוטינג היל' מיליון פעם, ואף פעם לא שבעתי ממנו. קודם כל, ג'וליה רוברטס. בפעם הראשונה שראיתי אותה, כשהייתי צעירה מאוד, התאהבתי בה. למעשה, זו הייתה הפעם הראשונה שהתאהבתי באישה - בלי לדעת שאני לסבית. הטקסטים, העריכה, הפסקול וכמובן הסצנה עם העונות המתחלפות - הכל פשוט נכון שם. זה סרט שיוצר הזדהות מושלמת עם השחקן הראשי שכנגד כל הסיכויים גורם לשחקנית מפורסמת להתאהב בו. סרט שמאפשר לאישה המבוגרת שבי ליהנות שוב מאגדה".

דמות היסטורית שהותירה עלייך חותם.

"אני בוחרת שתיים. יצחק רבין השפיע עליי מאוד בדרך שלו, במסע לשלום. כשהוא נרצח, הייתי בחטיבת הביניים וחוויתי טראומה. את כל אותה השנה הקדשתי לזיכרון המורשת שלו, ולאורך השנים כתבתי טקסטים לטקסים שנערכו לזכרו. ורות ביידר גינסבורג מילאה אותי בהשראה כשצפיתי בסרט הדוקומנטרי שמתאר את הפעילות שלה למען זכויות נשים, המאבקים שניהלה והדרכים שסללה. אני רק חושבת על האומץ, התעוזה וההתמדה שנדרשו כדי להיאבק לאורך זמן בתקופה כזו - ומתמלאת הערכה. היא פורצת דרך, פשוט מדהימה".


זמרת שאת אוהבת במיוחד.

"הזמרת שמלווה אותי מילדות ועד היום היא ריטה. בתור ילדה שמעתי בריפיט ושרתי מול המראה את 'ואני רק רציתי לשיר' ('רגע פרטי', מ"פ). כשאני שומעת מוזיקה אני מתחברת גם לטקסט, כי אני בעצמי כותבת, ואצל ריטה יש חיבור מושלם בין טקסט ללחן. בשירים שלה תמיד מעורב רגש. החלום שלי הוא שריטה תיקח טקסט שלי ותשיר אותו. אף פעם לא יצא לי לומר לריטה את הדברים האלה, לצערי. הלוואי שהיא תקרא את זה!".

בעל חיים אהוב.

"אני בנאדם של אנשים. מעדיפה תינוקות וילדים".

הדבר שהכי מרגיע אותך.

"ספורט".

השעה שאת הכי אוהבת ביום.

"חמש־שש בבוקר. אני בנאדם של בוקר".

למה את מכורה?

"קפה, חד־משמעית. אני מגבילה את עצמי לשלוש כוסות ביום. אם הייתי יכולה זה היה הרבה יותר".

עם מי היית יושבת לקפה?

"עם הסבים והסבתות שלי שנפטרו כשהייתי צעירה מדי. אני רואה איך הילדים שלי נהנים מסבא וסבתא, והייתי ממש רוצה לקבל עוד הזדמנות לדבר איתם, להכיר ולשאול שאלות. לא חייבים קפה, כל מה שהם ירצו לשתות".

הרגל מגונה שהיית שמחה להיפרד ממנו.

"כשאני מבשלת, אני משתמשת ביותר מדי כלים בשביל משימה אחת. בת הזוג שלי אומרת שאני משתמשת בכפול כלים מבנאדם ממוצע".

על מה את מוכנה לריב אפילו שעה ברציפות בלי לוותר?

"על חוסר צדק שמתגלה מולי. אני לא רבה בדרך סטנדרטית. אבל אני וכחנית מעולה, בלי צעקות, עם הדרך שלי להתעקש".

בזכות מי את מדליסטית פראלימפית?

"אמא ואבא שלי תמיד היו מעורבים אבל אף פעם לא התערבו. תמיד הייתה לי רשת תמיכה ומקום לגדול, ללמוד ולהתפתח בלי שיפוטיות. המאמנים והמאמנות שלי לדורותיהם - מכל אחד ואחת לקחתי משהו שהפך אותי לספורטאית שאני. חשוב לי לציין את דימה מרגולין, שתמך ונתן מוטיבציה כשהיה קשה ולא פשוט בתקופת הקורונה, עשה הכל כדי שאמשיך והיה שם כדי שאוכל להביא את עצמי למקסימום גם בתנאים בלתי אפשריים. הספונסרים שלי - אלטשולר שחם שתומכים בי כלכלית שבע שנים, Man ו־Skai. ארגון נכי צה"ל, שהאמין ביכולות הספורטיביות שלי. מרכז דניאל לחתירה, שהוא הבית שלי גם מבחינת ערכים ולא רק מבחינה ספורטיבית. הוועד הפראלימפי שאִפשר לי למצות את הפוטנציאל שלי. ושמרתי לסוף - לימור, בת הזוג שלי. היא פחות או יותר זו שבעטה אותי לסירה, היא הרוח מתחת לכנפיים שלי מעל עשור. בלעדיה לא הייתי מדליסטית ולא הייתי אמא, ובלעדיה לא הייתי יכולה לטפס על האוורסט הפרטי שלי. אני לא רק אוהבת אותה, אני מעריצה אותה".

רגע בלתי נשכח מהמדליה שלך בטוקיו.

"אחרי הגמר דיברתי בווידיאו עם הילדים שלי, ניתקתי את השיחה ופרצתי בבכי. כל הרגשות הציפו אותי. חבר אמר שזה יפה לראות את הניגודיות הזאת - הספורטאית החזקה שלא מוותרת, עם כל מה שעברתי בתחרות, מסיימת שיחה עם הבית והופכת לשלולית".

כמה מדליות פראלימפיות יהיו לישראל בפריז 2024?

"חזרנו מהמשחקים עכשיו בטוקיו עם תשע מדליות, מתוכן שמונה בבריכת השחייה. אז אני מאחלת לנו בפריז שוב שמונה לפחות בבריכה ועוד שלוש מדליות מחוצה לה ובסך הכל 11 מדליות".

קחי מיליון דולר. מה את עושה איתם?

"יש לי הכל, באמת. הייתי משקיעה את זה בעתיד של הילדים שלי, בטח, או שמה בצד כדי שאוכל לבלות איתם יותר בלי לדאוג לכסף. אז אם יהיה לי מלא כסף אני חושבת שפשוט אעבוד פחות כדי להיות איתם כמה שיותר, עד שהם יהיו גדולים ויגידו לי: 'אמא, די, שחררי'".

מורן סמואל בעוד עשר שנים.

"בתחום החברתי־אקטיביסטי שאני חלק ממנו גם היום. קריירה ואמהות מעוררות בי השראה. אני רוצה להיות בתפקיד שאני משפיעה חברתית על שני דברים שחשובים לי: ילדים עם מוגבלות והיכולת שלהם לעסוק בספורט, וזכויות נשים ובעיקר זכות הבחירה שלהן".

כתבות נוספות

הפגנת ׳חיי שחורים נחשבים׳ / צילום: Shutterstock

בין אנדרו קרנגי לקוקה קולה: האחריות החברתית לא התחילה אתמול

גלעד פדבה / צילום: באדיבות המצולם

גלעד פדבה

שוני סטרטינר / צילום: מתוך קופה ראשית, כאן 11

אז מה זו בעצם קיימות ולמה כולם עומדים בתור בשבילה?

פיני אסקל / צילום: מיכה לובטון

פיני אסקל

הרשמו לניוזלטר נשים בהייטק
נרשמת בהצלחה לניוזלטר