לא רק שהמשימה הפכה לבלתי אפשרית, רבהון וצוות תשתיות הפיתוח ("דבאופס") בניהולו זיהו שהבעיה חוזרת על עצמה גם בחברות אחרות בה עבדו חבריו מהיחידה. "ראינו שכולם תקועים", הוא מספר. אחרי תקופה של אינקובציה בתוך לוגז, שכללה בדיקות רבות וכיתות רגליים ללקוחות, הבינו השלושה שיש להם משהו חם בידיים. "הודענו על עזיבה, אבל עשינו זאת בהדרגה", אומר רבהון. "לא שרפנו גשרים, עד היום אנחנו בקשר טוב עם מייסדי לוגז - יש להם מניות בחברה".

פינאאוט הוקמה ב־2021, שיא ימי בועת השקעות ההייטק של הקורונה, כאשר חברות שמו לנגד עיניהן את הצמיחה כחזות הכל. הן גייסו מאות מיליוני דולרים ומאות עובדים בלי לדפוק חשבון, במטרה לצמוח מתוך העבודה הממושכת מהבית בין הסגרים. אבל מאז עליית הריביות בארה"ב החל מחודש מרץ 2022 נכנס ענף ההייטק כולו לעידן של זהירות, כזה שכל הוצאה נדרשת להיבחן בשבע עיניים, והרווחיות הפכה חשובה מכל נתון אחר.

פינאאוט הגיעה לשוק בדיוק בזמן הזה עם מערכת שמאפשרת לנטר את צריכת שירותי הענן והמחשוב, שאפשרה למנהלי הפיתוח או הכספים פעמים רבות גם לסגור את השאלטר כשצריך. "אם בעבר היה קל למנהלים בחברות לנהל את תשתית המחשוב שלהם שהתפרסה פחות או יותר על פני אולם מחשבים, מהפכת הענן הביאה איתה סדר יום חדש", אומר רבהון. "ברגע שחברות התחברו לענן של אמזון השקיפות נעלמה - כל מפתח בחברה יכול להשתמש ככל העולה על רוחו ולא היה מישהו שהיה יכול לדעת את זה בזמן אמת, אלא רק בדיעבד, כאשר החשבון החודשי הוגש. יותר מזה: השימוש בענן הוא מורכב היום - חלקים שונים בארגון, בעלי תפקידים שונים, כל אחד עושה שימוש שונה, בדרך כלל בכמה סביבות ענן במקביל. ובוודאי שקשה, למשל, לדעת מראש כמה משאבי ענן יצרוך מנהל מסוים, ובהתאם לעשות לזה תכנון מראש שכל כך חשוב לחברות שפועלות באופן מסודר".

"גדלנו עם הלקוחות הישראלים שלנו"

אחד היתרונות שעומדים בפני סטארט־אפים ישראליים שפותרים בעיות של חברות אחרות, הוא ריבוי של סטארט־אפים ישראלים אחרים שלא רק מאמצים לחיקם את המוצרים הללו, אלא יודעים לספק פידבקים בזמן אמת וגם להיות מספיק ישירים ובוטים כשיש משהו שלא עובד.

"גדלנו עם הלקוחות הישראלים שלנו", אומר רבהון. וויז שנמכרה לאחרונה ב־32 מיליארד דולר לגוגל הייתה אחד הלקוחות הראשונים והנלהבים של פינאאוט, ויחד איתה גם חברות ישראליות אחרות כמו אורקה, ארמיס, אפספלייר, פורטר, ריסקיפייד והאנטר. "פעם היו נוטים לזלזל בחברות ישראליות ובתרבות הארגונית שלהן, אבל אין לזה סיבה היום: הן מתנהלות באופן אחראי ועם מספיק פתיחות לחברות אחרות כדי ללמוד ולהשתפר".

פינאאוט נכנסה לוויז בדיוק כאשר זו שכרה מנהל שכל תפקידו להיות אחראי על ניהול תקציבי הענן והפיתוח בחברה, תפקיד שהתפשט בקרב כל חברות הטכנולוגיה הגדולות וכיום נחשב לסטנדרט: "פינאופס", כלומר מנהל התפעול והפיננסים של תשתיות הענן והפיתוח.

"היינו מוצר הפינאופס הראשון של וויז", מגלה רבהון. "הם הבינו מהר מאוד שעלויות הענן משמעותיות מאוד ושהם חייבים להבין בשלב מוקדם איך הם משתלטים עליהן. יחד איתם, עברנו את המסע הזה של מחקר והבנה של מהי בעצם התנהלות כלכלית נכונה סביב משאבי הענן, איך מחשבים עלויות ענן של לקוח בודד, איך מתמחרים עסקאות ואיך שומרים על הרווח - בוויז ניהלו את כל זה מחדר עסקאות מיוחד שישב תחת מנהל הפינאופס - והם צמחו באופן שכזה בצורה נכונה".

ואיך זה לעבוד עם חברות מקומיות? רבהון משתף: "אתה חושב שאתה בא לחברה ישראלית ויעשו לך הנחות - אבל למכור לחברה כמו וויז אומר שאתה צריך לעבור תהליכי רכש קשוחים. זה לא ללכת לשני חברים מהצבא ולבקש מהם לקנות את המוצר שלך, אלא למכור ערך עם צרכים משמעותיים. ובסוף חברות ישראליות לא רואות אותך ממטר ואפילו 'מנקנקות' אותך במחיר. הן עושות את זה בעברית ואולי מתנהלות יותר בסלחנות, אבל הן נותנות לך פידבק שהוא לא יסולא מפז - כי עד שתבנה אמון עם שחקן אמריקאי, הישראלי כבר ייתן לך את כל מה שאתה צריך. ככה, הגענו לארה"ב מוכנים, וכיום אנחנו נכנסים לחברות הגדולות בעולם".

פינאאוט הייתה חלוצה בענף ניהול הוצאות הענן, וכשהגיעה לארה"ב אחרי שזכתה לתהילה בישראל, הפכה במהירות למוצר מדף שחברות אמריקאיות שמאמצות אותו - לא מוותרות עליו בקלות. "ההכנסות רק עלו ועלו", אומר רבהון. "סגרנו רבעון ראשון בארה"ב עם לקוחות צמרת כמו הניו יורק טיימס ותאגיד הפיננסים והייעוץ מארש מקלנן - ומאז אנחנו ממשיכים באותו קצב צמיחה ואפילו מגבירים. ראינו איך מנקודה מסוימת הכל מתגבש וכמה ביקוש יש למוצר".

כיום משרתת פינאאוט עשרות לקוחות בהיקפים גדולים, בהם כמה מחברות הטכנולוגיה והבידור הגדולות בעולם שאת שמן רבהון מסרב מציין, ועוד כמה שמות שפורסמו בהן חברות ענק כמו שירות ההסעות ליפט; חברת הסייבר האמריקאית טנאבל; רשת בתי המלון צ'ויס, בעלי מלונות רדיסון; שירות הסטרימינג סיריוס; ואפליקציית פנדה דוקס. קצב ההכנסות השנתי מוערך כבר בכמה עשרות מיליוני דולרים בודדים, כאשר יותר מ־75% מלקוחות החברה כיום ממוקמים בארה"ב ובקנדה.

למתחרות הוותיקות קשה להדביק את הקצב

פינאאוט מתחרה במוצרים קיימים של חברות ותיקות כמו IBM וברודקום. אלה מתקשות להדביק את עידן המחשוב הנוכחי שבו לחברה ממוצעת עשרות מקורות מידע ואחסון. ולא מדובר רק בענני המידע של אמזון, מיקרוסופט וגוגל, אלא גם באחסון מידע לטווח בינוני וארוך, כמו קונטיינרים של מידע, מחסני ואגמי מידע, וכן עשרות אפליקציות ארגוניות כמו דאטה דוג וסנואופלייק.

עליית השימוש ב־AI מצד חברות הביאה לביקוש גדול מצדן לנטר את פעילות השימושים במודלי השפה השונים של חברות כמו OpenAI, אנתרופיק או קרסר. "כמו בימי הענן הראשונים, גם ב־AI עובדים סקרנים לדעת מי הריץ את הפרומפט? מי הריץ שאילתה? ומי אימן את המודל בארגון? אם פעם המידע הזה היה הולך לאיבוד, היום הוא יכול להיות שקוף לכולם", אומר רבהון.

בשנים האחרונות דאגה פינאאוט לחבר את כל מקורות המידע הללו למערכת הארגונית כדי לסייע לעובדים לתכנן את השימוש ולהימנע מחיובים מיותרים. החברה הישראלית כבר סופגת תחרות חדשה ממגוון סטארט־אפים, רבים מהם ישראליים שהבינו מגוף ראשון את הצורך ואת גודל השוק - בהן חברות כמו Zesty ו־PointFive, שדורגה על ידי המשקיעים ברשימת 30 החברות הבולטות השנה בדירוג גלובס. ועם זאת, פינאאוט כחלוצת השוק מובילה אותו עם מותג בולט בקהילת מנהלי הפינאופס.

"זו כבר קהילה מגובשת, זה מקצוע חדש בגידול מטאורי", מסביר רבהון. אותם רכזי צריכת ענן מגיעים מתפקידי הכספים ועובדים לעיתים תחת סמנכ"ל הכספים בחברה, אך לרוב מדובר במומחי ענן או ניתוח דאטה בארגון. "לרוב כבר לא מדובר רק בתפקיד שהמטרה שלו היא לחסוך כסף לארגון, אלא להסתכל על הענן כעל משאב שאפשר לתכנן את הצריכה שלו ולמדוד את התשואה שמייצרים באמצעותו", מסביר רבהון. "כשגייסנו את סיבוב ה'סיד' שלנו, סיבוב הגיוס הראשון, היינו צריכים לשכנע את המשקיעים שיש דבר כזה 'פינאופס'. היום זו קהילה שמתכנסת פעם בשנה בסן דייגו בכנס גדול, אנחנו אוהבים להגיע לשם, משקיעים באנשים האלה ומאמינים בקארמה".

אבל היתרון של פינאאוט לא נמצא בעלייתם של אנשי הפינאופס בחברות, אלא בעובדה שיותר ויותר עובדים בארגון נחשפים למערכת ומשתמשים בה לצרכיהם. בעיתון הניו יורק טיימס, לדוגמה, עובדות לא פחות מ־500 קבוצות פיתוח שונות, שבהן כל אחד מהמפתחים חשוף למידע על מידת השימוש שלו בענן, כמה משאבים הוקצו לו וכמה עוד נותרו לו. בהתאם לכך, כל מנהל יכול להיחשף לנתוני המחלקה שלו.

התשוקה לפתור בעיות הלהיבה את המשקיעים

אייל ניב, שותף בקרן פיטנגו פירסט, הכיר את רבהון וצוותו עוד כשאלה עבדו בלוגז איי.או. ניב שימש כדירקטור בחברה מטעם פיטנגו ושמע מתומר לוי, מנכ"ל החברה, על הצוות המסתורי שיושב במשרד עד שעות הלילה המאוחרות ומנסה לענות על אתגר שאיש לפניו עוד לא פתר.

"ראינו את הצורך גם אצל חברות פורטפוליו אחרות שלנו, שנזקקו לנהל את כל עלויות הענן והטכנולוגיה שהתפוצצו, מבלי שהיו מערכות שיכלו לסייע להן לא רק לחסוך אלא גם לנהל את היומיום", אומר ניב לגלובס. "ראיתי ברבהון ובצוות שלו, אנשים עם ברק בעיניים ותשוקה לפתור את אחת הבעיות הגדולות של חברות שצומחות בעידן הנוכחי - שקודם לכן דרשה עשרות אנשים לפרויקטים ממושכים. ראיתי את עלויות הענן והמחשוב עולות וחשבתי שכל זה הולך להתפוצץ, ראיתי לנגד עיני את ה־ERP (תוכנת ניהול משאבים ארגוניים) של הדור הבא".

כך, בפינאאוט ובסביבתה רואים את הפוטנציאל הגדול להפוך לא רק לחברה שמאפשרת לנטר ולתכנן את עלויות הענן, אלא למקום שממנו מנוהלים כלל השירותים הטכנולוגיים, באופן דומה לדרך שבה צמחו ענקיות תוכנה כמו אורקל ו־SAP, כחברות שסיפקו לחברות אחרות תוכנות לניהול המשאבים שלהן. "פינאאוט הופכת להיות הלב של הארגון העתידי, עבור חברות שהן קודם כל עובדות מהענן וצורכות אפליקציות מרחוק, ואין גבול ליכולות ההתרחבות של החברה כ־ERP של הדור הבא", אומר ניב. להשקעה הראשונה שלו הצטרפו הקרנות ג'ייב ומאור השקעות.

כמו וויז שגדלה והתעצמה עם היכולת לאבטח את כל האפליקציות שרצות בענן ממקום אחד, או סייארה או EON שממפות את כל המידע הארגוני, פינאאוט היא חברה נוספת שצומחת באמצעות מערכת שמאפשרת לנהל את כל משאבי הארגון ממקום אחד. "גם מאנדיי החלה מניהול משימות לבעלי תפקידים מסוימים מאוד בארגון והתרחבה למעין מערכת הפעלה עבור כלל בעלי התפקידים בחברה עם הידע שיש לנו לניהול משאבים בארגון, רכש, רשיונות, אוטומציה, שותפים ומשתמשים. פינאאוט היא לא רק פלטפורמה לאנשי פינאופס, היא מערכת מידע שמעליה אפשר לבנות אפליקציות לכל תחום בארגון. זו לא חברת תוכנה, זו מערכת מידע עם שימוש ראשון".