חברת חוות הדגים שהוערכה בעבר בכמיליארד דולר מבקשת הסדר חוב

חברת אקווה מעוף טכנולוגיות מִדְגים מבקשת מבית המשפט המחוזי מרכז לאשר הסדר עם נושיה. החברה, העוסקת בהקמת מתקני גידול תעשייתיים לדגי מאכל, מדווחת על חובות בסך 190 מיליון שקל. זאת, פחות מחמש שנים לאחר שגולדמן זאקס העריך את שווייה בבין 750 מיליון דולר למיליארד דולר. בעל המניות העיקרי בחברה הוא איש העסקים גלעד שבתאי, ולצידו נדר שניר, דוד חזות, יואב דגן, ניתאי גולדמן, גארי מאיירס ולאוניד גולדשטיין. נושה מרכזי של אקווה הן קרנות של בית ההשקעות האלטרנטיביות מגדלור, שהלוו לחברה 64 מיליון שקל, ועל פי הצעת ההסדר יהפכו לבעלות השליטה בחברה – שתעבור לידי הנושים.

אקווה טוענת בבקשה כי חמשת מייסדיה פיתחו פתרון טכנולוגי לגידול דגים במתקנים מיוחדים, כפתרון לבעיה העולמית המחריפה של התדלדלות כמות הדגים וחוסר יעילות של שיטות הדיג המסורתיות. בכך היא הייתה מהיחידות בעולם בשנים 2021-2020, כאשר תכננה הנפקה פרטית למשקיעים מוסדיים ופרטיים וכאמור שווייה הוערך בעד מיליארד דולר. לחברה היו שבעה מתקנים ברחבי העולם, היא טוענת, והמצליח שבהם בפולין, שם השיגה שיעור הישרדות של 95% לסלמון.

את הסתבכותה תולה אקווה במספר גורמים. לדבריה, המודל העסקי שלה היה בעייתי: היא הקימה מתקני גידול תמורת תשלום חד–פעמי, ולאחר מכן העניקה שירותים שוטפים ללא תשלום - מה שהקשה עליה כאשר לא קיבלה פרויקטים חדשים. בשנת 2020 נקלע הענף כולו למשבר קשה, תחילה בשל הקורונה ולאחר מכן בשל קריסתה של חברה דומה שגרמה להטלת ספק בטכנולוגיה של אקווה.

עוד טוענת אקווה, כי היא נקלעה למחלוקת קשה עם חברת Aquatech Fisheries, שעבורה הקימה מתקן לגידול דגים בנגב, ושהיא מחזיקה ב–8.5% ממניותיה. לטענתה, אקוואטק שינתה את ייעוד המתקן, תבעה ממנה 83 מיליון שקל והיא עצמה תבעה בתגובה 11 מיליון שקל; הצדדים ממתינים כעת לפסק הדין. לבסוף מציינת אקווה את עליית הריבית בארץ ובעולם. כתוצאה מכל אלו, רוב הפרויקטים שלה נעצרו, והיא לא קיבלה פרויקטים חדשים.

פרויקטים לטווח קצר

כיום היא מבצעת פרויקט ברוסיה, ואומרת שבקרוב תחתום על הסכם לפרויקט בתאילנד - שניהם לטווח קצר, שכן מצבה הכספי אינו מאפשר לה התקשרויות ארוכות–טווח. היא גם צופה הסכם משמעותי עם לקוח סיני, המותנה בביצוע ארגון מחדש בחברה. ההסדר המוצע מבוסס על ביצוע הפרויקטים הקיימים, קיצוץ בשכר והוצאת עובדים לחל"ת.

לאקווה אין נכסים למעט פטנטים וידע, אם כי היא אומרת שקיימת נכונות תיאורטית להשקיע בה לפי ערך נכסי של 10 מיליון דולר. היא חייבת 80 מיליון שקל לקבוצת הקרנות 8F Aquaculture Master Fund, החוב למגדלור הוא 56.8 מיליון שקל, 23 מיליון שקל לספקים ונותני שירותים ו–8.3 מיליון שקל לעובדיה. הנושים העיקריים מסכימים להצעת ההסדר, היא מדווחת.

על פי הצעת ההסדר, מגדלור תמיר את החוב המובטח כלפיה ב–75% ממניות אקווה (ובסה"כ תחזיק 80% עם המרת החוב הכולל). העובדים והרשויות יקבלו את מלוא החוב, והנושים הרגילים - 6.8% מהחוב באמצעות המרתו למניות החברה. הבקשה הוגשה באמצעות עוה"ד יריב ישינובסקי וגלית גורה–דיגמל.

הריבית פגעה בהשקעות

בית ההשקעות האלטרנטיביות מגדלור מוחזק על ידי שלומי אלברג ואסף בנאי, הבעלים של בית הסוכנים פרופיט, מסוכנויות הביטוח הגדולות בארץ, שהייתה אחראית לעיקר השיווק וההפצה של קרנות מגדלור. בית ההשקעות נמחק מהמסחר בתחילת 2024, באמצעות הצעת רכש, לאחר שהסב הפסד של כ–80% למשקיעים בהנפקתו שלוש שנים קודם.

עליית הריבית במשק בשנים האחרונות פגעה קשות בעולם ההשקעות האלטרנטיביות שבו התמחתה מגדלור. אותן השקעות פרחו בשנים ארוכות של ריבית אפסית, שבהן רדפו משקיעים בעלי הון נזיל אחר תשואות גבוהות. הללו הזרימו לשתי הקרנות הציבוריות של מגדלור סכום של כ–400 מיליון שקל.

אלא שבעקבות עליית הריבית וכישלונות עסקיים, נקלעו מספר חברות שבהן השקיעו הקרנות לקשיים. מלבד אקווה מעוף, קרסו גם מאפיית שיפון שלה הלוותה קרן מגדלור 36 מיליון שקל וחברת TCM של בני הזוג גבי ושני בר, שהציעה למאות ישראלים השקעות ב"נכסים דיגיטליים" באתרי מסחר מקוון, שלוותה מהקרן 42 מיליון שקל.

בתחילת 2024, לאחר ירידות ערך במספר השקעות, דיווחה "מגדלור השקעות בעסקים 2" על עצירת פדיונות ופירוק הקרן. הקרן, שנוסדה ב–2019, גייסה כ–161 מיליון שקל ונתנה הלוואות בהיקף 144 מיליון שקל. מתווה הפירוק, טענה הקרן, "יאפשר את התמורה הגבוהה ביותר לכלל המחזיקים". עד כה החזירה הקרן למשקיעים כ–30% מכספם.

56.8

מיליון שקל

החוב של אקווה מעוף לקרנות מגדלור

80%

ממניות אקווה

תקבל מגדלור כנגד מחיקת החוב