לפני כמה חודשים ערכה אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בישראל אירוע מושקע ומדובר לכבוד מיתוגה המחודש. כיאה לאירועים שכאלה, הגיעו למתחם שבנמל תל אביב בכירות ובכירי ההייטק המקומי - יזמים, משקיעים ושלל דמויות שכל סטארט-אפיסט היה חולם לפגוש בראשית הדרך. והיה שם גם אברך אחד, שנטמע והשתלב בנוף וניכר שהכירו אותו ושמחו לשוחח איתו. כמי שייסד ומכהן כמנכ"ל מיזם קמא-טק, הפועל לשלב בהייטק נשים וגברים מהמגזר החרדי, פרידמן כבר מבין כמה חשוב להיראות ולהישמע, ולא פחות מכך לראות ולשמוע – "נטוורקינג", כמו שאומרים הגויים.
ארגון קמא-טק פועל בכמה מסגרות, בהן הפעלת אקסלרטור ליזמים ויזמיות מהמגזר, הרצאות, חניכת סטארט-אפיסטים בחברות הייטק גדולות, ולאחרונה אף הוקמה במסגרתו קרן השקעות.
לא תמיד פרידמן היה הייטקיסט. סב-סבו היה הרב יוסף חיים זוננפלד, רבה הראשון של העדה החרדית בירושלים ומי שנחשב למייסד האידיאולוגיה החרדית בישראל, דגל בהתבדלות ולמעשה ביצר את החומה בין החרדים לחברה. "אני מאוד גאה להיות הנכד שלו", פרידמן מבהיר ואפילו מפתיע: "אני שייך ללב החרדיות ומאמין שאני ממשיך את המורשת שלו. קיבלתי את החינוך של הישיבות הכי טובות ואני מאמין שהדרך החרדית של אהבת התורה, לימוד תורה וחיי רוח היא הדרך הנכונה, וכך אני גם מחנך את הילדים שלי".
"הרבה פעמים אומרים לי שכדי לשלב חרדים בהייטק צריך להתחיל עם לימודי ליבה. אני לא בטוח שזה ככה ואני לא עושה שום דבר שבא לערער על מערכת החינוך החרדית, שלדעתי, גם הבוגרים שלה מקבלים כישורי חיים של המאה ה-21 "
ובמקביל, אתה פועל לשלב חרדים בחברות הייטק, להיפגש עם החילוניות ולעודד יזמות במגזר.
"אני מנסה להראות שזה אפשרי בלי לנטוש את הערכים החרדיים. הרבה פעמים אומרים לי שכדי לשלב חרדים בהייטק צריך להתחיל עם לימודי ליבה. אני לא בטוח שזה ככה, ואני לא עושה שום דבר שבא לערער על מערכת החינוך החרדית, שלדעתי גם הבוגרים שלה מקבלי כישורי חיים של המאה ה-21. אדם בחינוך החרדי הוא אורייני. הוא יודע לחשוב. הרי בעולם של היום הידע משתנה בקצב מסחרר, ומה שחשוב זה החשיבה וההתאמה לסביבה משתנה".
גם כשהסביבה שמרנית?
"זה לא מדויק. בלימוד התורה יש המון יצירתיות ותהליכי שאילת שאלות. השמרנות היא המסגרת, אבל יש מקום לחידוש, לפרץ אינטלקטואליות ופלפול. כל התורה כולה זה ויכוחים ומחלוקות וגישור על פערים. זו תרבות של להסתכל על כל דבר מכיוונים שונים".
פרידמן נולד בירושלים, גדל בה ולמד בישיבת חברון היוקרתית. עם נישואיו הוא העתיק את מגוריו לבני ברק, שם למד בכולל חזון איש. "לא למדתי לימודי חול, לא מתמטיקה ולא אנגלית. רק תורתו אמנותו", הוא מספר. "ואז, בגיל 30, איכשהו נחשפתי להייטק. בכל זאת, אני לא מנותק מהעולם, קראתי עיתונים".
חששת ממה שתגלה?
"כן, חששתי, ואני חושב שהחשש הזה מלווה הרבה חרדים. היום אני כבר מרגיש בנוח, אבל אז הרגשתי שונה. חייזר. אנשים לא הבינו מה אני מחפש. כך היה גם בצד השני, בעולם שלי, הרי גידלו אותי להיות רב גדול ופתאום אני בתערוכת מחשבים. בהתחלה לא רציתי שאנשים יידעו שאני עושה את זה, ולא משום שראיתי בזה משהו רע, אלא כי היה חוסר נוחות. הייתי צריך להתגבר על עצמי. התחלתי ללמוד אנגלית באינטרנט כי הבנתי שהאנגלית קריטית".
אז אולי באמת צריך ללמוד אנגלית כבר ביסודי?
"צריך יסודות לאנגלית, אבל כל דבר אחר, אפילו מתמטיקה, אפשר גם ללמוד בגיל מאוחר יותר. אני, אגב, דוגמה לכך שגם בגיל מאוחר אפשר ללמוד אנגלית. היום אני כבר מדבר שוטף ואפילו מרצה באנגלית".
"הרבה אנשים שפגשתי שאלו אותי שאלות קשות. פגשתי אדם, עשיר מאוד, שאמר לי בפנים שהחרדים הם האסון של המדינה. זה לא היה חדש לי שיש מתחים, אבל בדרך כלל הפוליטיקאים הם אלה שמתמודדים עם זה. המסע היזמי הפגיש אותי עם זה פנים אל פנים"
מה עשית עם הידע החדש?
"הקמתי מיזם בתחום עריכת הווידיאו. אהבתי לצלם באירועים משפחתיים ולערוך את הסרטים ורצו לי כמה רעיונות איך לפתח את זה".
הסטארט-אפ של פרידמן (שחייו היו קצרים) נתן מענה לסקרנות שלו עם עולם ההייטק, אך לדבריו, התגלית הכי חשובה הייתה שבכל פגישותיו והכנסים שאליהם הוא הלך, תמיד הוא היה החרדי היחיד. "זה היה כאילו אני החרדי היחיד עלי אדמות", הוא אומר. "גם היו הרבה אנשים שפגשתי ששאלו אותי שאלות קשות, והיו שכעסו ושאלו למה לא שירתי בצבא. פגשתי אדם, עשיר מאוד, שאמר לי בפנים שהחרדים הם האסון של המדינה. גיליתי הרבה כעס. זה לא היה חדש לי שיש מתחים סביב גיוס ודת ומדינה, אבל בדרך כלל הפוליטיקאים הם אלה שמתמודדים עם זה ולא אני. המסע היזמי שלי הפגיש אותי עם זה פנים אל פנים. פעם אחת שאלו אותי למה חרדים שורפים את הדגל ביום העצמאות – כל תלונה נגד החרדים הופנתה אליי".
מה שעוד הפריע לפרידמן, ואולי טוב שכך, משום שזה מה שגרם לו להקים את קמא-טק, הוא שהובהר לו שסיכויי ההצלחה של הסטארט-אפ שלו הם נמוכים, בעיקר כחרדי. "הבנתי שאם אתה לא חלק מהאקוסיסטם, הסיכוי שלך להצליח פוחת", הוא נזכר. "לא היו לי קשרים וכל האנשים שכבר כן פגשתי והכרתי רק גרמו לי ניכור".
בסוף 2011 פגש פרידמן את מי שעזר לו, כמו לרבים אחרים, להגשים את החלום: האבא, אמא, סבא, דוד, מנטור, גורו והשראה של ההייטק הישראלי – יוסי ורדי. "הוא בדיוק עשה את כנס ה-DLD הראשון בארץ, והחלטתי להגיע ואפילו נרשמתי לתחרות סטארט-אפים", פרידמן מספר. "כשירדתי מהבמה אחרי שהצגתי את המיזם, ורדי בא אליי ושאל, 'אתה באמת חרדי?'. אחרי שהצלחתי לשכנע אותו שאני לא עולה חדש או חוזר בתשובה, הצגתי לו את הסטארט-אפ שלי. הוא אמר, 'תשמע, הסטארט-אפ שלך לא מעניין. הסטארט- אפ האמיתי הוא שחרדי מקים סטארט-אפ'. יוסי הוא כוח גדול. הוא הכיר לי את זיקה אב צוק, שהיא סמנכ"לית בסיסקו שהובילה פרויקט לשלב בהייטק נשים וגברים מהמגזר הערבי בהייטק, ואמר, 'רק בחרדים היא עדיין לא טיפלה'".
וכך נולדה קמא-טק.
"כן. גילינו בהמשך שיש הרבה חרדים שמצליחים לקבל השכלה שקשורה להייטק – אוטודידקטים שלמדו לבד, נשים חרדיות שלמדו מקצוע רלוונטי ורוצות להשתלב. כל אלה לא חושבים בכלל לנסות להתקבל לחברות כמו גוגל. יש להם יכולות, אבל אין להם רשת קשרים. זה הפסד לכולם. מדברים על מחסור במהנדסים? יש כ-15 אלף חרדים שיכולים כבר היום ללכת לחברות הייטק. הם נמצאים בצד השני של התהום ואין מעליה גשר.
"תוך חמש שנים הרגשתי שהתחולל מהפך, והיום הדבר הכי לוהט הוא להיות יזם חרדי. אני מסתובב בכנסים ורואה שאנשים כבר מחפשים לעשות משהו יחד. פעם הרגשת אנטגוניזם, והיום אני מרגיש כבר כמו 'הבן יקיר לי'. זו תעודת כבוד להייטק הישראלי. במסגרת הפעילות של קמא-טק, חברות גדולות מאמצות סטארט-אפים שלנו, ואני רואה את הנכונות. כל החברות, מאיירון סורס עד מיקרוסופט, מיד אומרות כן. בהמשך הקמנו את קרן '12 האנג'לים' בהנחה שזה יהיה המספר. אלא שאז הצטרפו 60 משקיעים, שגם נוכחים בוועדות וגם פועלים כמנטורים".
מה עוד מקור הכסף שלכם לפעילות?
"קמא-טק היא עמותה ללא כוונת רווח, כשהרבה מהתרומות שלנו מגיעות מהפדרציה של ניו יורק ומקרנות פילנתרופיות. בנוסף, אנחנו מקבלים מענקים מהממשל האמריקאי".
אז יש משקיעים ישראלים ויש תרומות. מה עם המדינה?
"אמרו לי שזה תהליך ארוך. אבל האמת היא שזו באמת צריכה להיות עבודה של המדינה, לא של משקיעים כמו דב מורן, יזהר שי, אמנון שעשוע ויוסי ורדי. אבל ככה זה, עד שהמדינה זזה, אנשים פרטיים מתגייסים".
אחד הדברים שבהם פרידמן מאוד מתגאה בפעילות של קמא-טק, ובצדק - יש לומר, הוא המעורבות הגבוהה של הנשים בפעילות. אומנם מדובר בארגון חרדי שלפעמים מבקש לשבת בהפרדה, אולם נראה שדווקא בקמא-טק, אחוז הנשים גבוה יותר מאשר בלא מעט ארגוני הייטק חילוניים.
"אני מרגיש שהפעילות שלנו מקדמת נשים", הוא מתגאה. "מספר המנכ"ליות והיזמיות אצלנו אדיר. יש בתוכניות שלנו 40% נשים. לכי לדמו-דיי של אקסלרטור חילוני – בקושי תראי 10%-5%, והסיבה ברורה: נשים חרדיות הן בעלות השכלה יותר מגברים. את קמא-טק הקימה זיקה אב צוק יחד איתי, היא שותפה, ובוועד המנהל שלנו נמצאות תלמה ורדי, רעייתו של יוסי, עדי סופר תאני, מנכ"לית פייסבוק, עצה המייעצת שלנו, ומיכל צור, ממייסדי קלטורה. זה לא שקמתי בבוקר ואמרתי שאלחם למען זכויות נשים, אבל מהר מאוד ראיתי שיש המון נשים עוצמתיות. כל שנה, יש כמעט אלף נשים חרדיות שלומדות מדעי המחשב".
יש במערכת החרדית כאלה שפחות אוהבים את מה שאתה עושה?
"בואי נגיד ככה: יש מבקרים בשולי המחנה, אבל רוב-רובם של הרבנים מכירים טוב את הפעילות שלי ותומכים בי, גם אם תמיכה שבשתיקה. הם מכירים בצורך. כל עוד הם רואים שאני פועל בדרך שלא מערערת ואיש ואישה יכולים להיות חרדיים. כיוון שהם רואים שזה בא לאפשר לבעלי זהות חרדית להתפרנס בכבוד ולממש את עצמם – הם תומכים".
את הדברים האלה מחזקת פגישתו של פרידמן עם הרב המנוח אהרן יהודה לייב שטינמן, מנהיג הציבור החרדי שנפטר באחרונה. "ביקרתי אצלו כמה פעמים, ולפני שלוש שנים, כשהייתי עם אבישי אברהמי, מייסד WIX, לאחר הרצאה שקיים אצלנו, לקחנו אותו בשעת ערב מאוחרת לראות ישיבות בבני ברק. הראנו לו את הבית של הרב שטיינמן ובספונטניות הצענו לו לבקר שם. זה נהוג אצלנו להגיע כך בכל שעה אל ביתו של רב חשוב. הנכד שלו שפתח לנו את הדלת אמר שהוא מצטער ושהרב עייף וביקש שנגיע פעם אחרת. יצאנו משם. אחרי 20 דקות הוא מתקשר, ואומר שהרב שאל אותו על מה מדובר, ואחרי שהוא הסביר לו מי רצה לבקר אותו, הרב ביקש ממנו לקרוא לנו לחזור, ואמר שכדי לעזור לאנשים להתפרנס, הוא מוכן לדבר ולהיפגש בכל שעה. חזרנו והייתה פגישה נהדרת עם הרב. זה היה קרוב לחצות".
כתבה: שירי דובר