בין שלל משימותיו מנסה עילאי רוטביין, מנהל מרכז הפיתוח הישראלי של אוטודסק, לעזור לחברות לצמצם את מספר תאונות הבנייה: "זו בעיה שמתמודדים איתה בכל העולם"
כששואלים את עילאי רוטביין איך זה שהרבה סטארט-אפים בתחום הבנייה מוקמים על-ידי יזמים שמגיעים מעולמות אחרים, הוא מסביר ש"אנשים מבחוץ באים עם ראש יותר פתוח, וגם מכירים טכנולוגיה ויודעים מה היא יכולה לעשות. חוץ מזה, אמא שלי אדריכלית וכשגדלתי כל הבית שלי היה מלא תוכניות נייר. בעולם המובייל אתה תוהה למה צריך כל-כך הרבה נייר".
הסטארט-אפ שעליו מדבר רוטביין הוא ויז’ואל טאו שנרכש ב-2009 על-ידי אוטודסק הענקית בכמה עשרות מיליוני דולרים. העסקה הזו הייתה גם תחילתו של מרכז הפיתוח של אוטודסק בישראל, המונה כיום 140 עובדים.
"הכרתי את טל וייס ויונתן סרוסי, שהקימו לימים את הסטארט-אפ, והצטרפתי אליהם", הוא נזכר. "בהמשך מוניתי לראש צוות הפיתוח של החברה שעסקה בנושאים של תכנון בעולם הענן - לקחנו את העולם שהיום מתכננים אותו בתוכנות שולחניות והבאנו אותו למובייל ולענן. זה היה סוג של דיסרפשן (שיבוש) לעולם הזה".
ואיך הגיעה הצעת הרכישה?
"הלכנו וגדלנו והיה לנו חיבור מאוד טוב עם אוטודסק. לא הייתה להם אז שום אופרציה בארץ - לא מכירות ולא פיתוח. הגענו אליהם דרך קרן ההון סיכון סקויה, שהיו המשקיעים שלנו. אוטודסק חיפשה איך לחדש את המוצרים שלה - וזה התאים כמו כפפה ליד. התחלנו 13 איש, ומאז התרחבנו ועשינו בארץ עוד ארבע רכישות וגם גדלנו בצורה אורגנית. זה היה תענוג וזכות להכניס חברה בסדר גודל כזה לארץ, והם מוכנים להמשיך ולהשקיע ולהתרחב כאן".
מה עלה בגורל מייסדי הסטארט־אפ?
"אני היחידי שנשארתי, והאחרים עברו לסטארט- אפים אחרים - זה מה שבונה את התעשייה הישראלית. אנחנו עובדים המון-המון עם סטארט- אפים היום, עם כל הגורמים בתהליך התכנון ועם חברות בנייה ומנסים לתת להם במה ולחבר אותם למי שצריך. לישראל יש הרבה מה להציע בעניין הזה. יש לנו תוכנית אירוח כאן במשרדים שלנו, ואנחנו מתחילים לראות סיפורי הצלחה יפים של סטארט-אפים שמתרחבים לשווקים האמריקאים".
באוטודסק העולמית יש היום כ-9,000 עובדים והיא מציעה כ-140 מוצרים בתחומים שונים. המוצר הידוע ביותר שלה הוא אוטוקאד, תוכנת תכנון שהפכה לסטנדרט במשרדי אדריכלות בכל העולם ("לא הייתי משתמש במילה מונופול, אבל בהחלט מובילת שוק בתחום התכנון", מצטנע רוטביין).
מהם תחומי הליבה של מרכז הפיתוח בארץ?
"עסקי הליבה שלנו בארץ הם כלים טכנולוגיים לבנייה לחברות בנייה גלובליות, להקטין סיכוני עלויות, סיכוני בטיחות וסיכוני איכות. אנחנו מתעסקים בטכנולוגיות המתקדמות ובפתרונות עדכניים וחדשניים, וחושבים הרבה איך לחבר את העולם הפיזי עם הדיגיטלי".
בישראל סיכוני הבטיחות בענף הבנייה הם כידוע בעיה כאובה, אך רוטביין מסביר שזו בעיה שמאתגרת חברות בכל העולם. "כל העולם מתמודד עם זה. יש פערים בינינו לבין העולם גם מבחינת שיטות בנייה וטכנולוגיות וגם מבחינת תוצאות - אבל גם בעולם זו לא בעיה פתורה. המוצר שלנו הוא פלטפורמה לניהול תהליכי בנייה על כל חלקיהם - מתחילת התכנון ועד תכנון מדוקדק, תיאום בין תוכניות, תכנון ביצוע, מעקב אחר ביצוע בשטח, בטיחות, איכות ומסירה ללקוח".
אחד הנושאים שהמרכז הישראלי מקדם הוא הנגישות לתוכניות כך שאפשר יהיה לפתוח אותן בכל מקום, וגם נגישות לכל שאר המידע הנלווה - המסמכים, תהליכי בנייה. "במקום שתצטרך להתקין תוכנה כמו אוטוקאד או רוויט שהן מאוד יקרות וכבדות, אתה יכול לקרוא את זה מכל טלפון נייד. בשנים האחרונות התעשייה מאמצת את זה במהירות".
במהירות, אבל באיחור יחסית לענפים אחרים.
"יש הרבה מאפיינים שיכולים להסביר למה זה כך. בנייה מתבצעת באתר פתוח, חשוף לתנאי מזג אוויר, חשוף להרבה סכנות. יש בעלי מקצוע רבים שנכנסים וצריכים לעבוד ולהיות מתואמים. בעולם הייצור הדברים הרבה יותר מובנים ומתואמים. אז הביזור, המספר הרב של חברות, וגם הנושא של פועלים זרים ומגבלות שפה (שקיימים בכל העולם) תורמים לקשיים של התעשייה הזו לאמץ טכנולוגיה.
"בנוסף, להבדיל מהיזמיות, כשמדובר בחברות קבלניות, הרווחים שלהן הרבה פעמים נמוכים והיכולת שלהן להשקיע בטכנולוגיה הרבה יותר קטנה, ולכן אימוץ הטכנולוגיות הרבה יותר איטי בהשוואה לטכנולוגיות אחרות".
בישראל, השנה הנוכחית צפויה להסתיים במצב גרוע יותר מהקודמת בכל הקשור להרוגים בתאונות בנייה. איפה אתם יכולים לתרום במאבק הזה?
"מקרי פציעה ומוות קורים גם בחברות המערביות המתקדמות ביותר. החלק שלנו הוא לנסות לעזור לחברות לתעד ליקויי בטיחות ולטפל בהם. מישהו יכול לסייר באתר ולגלות ליקוי ואז יכול לדווח עליו. טכנולוגיות של למידת מכונה מועילות כדי להפיק מידע. אנחנו עוקבים גם אחרי תאונות עבודה או אחרי מצבים של כמעט-תאונות. כדי להיות פרו אקטיבי אתה חייב לדעת איפה הסכנות: שיתוף, ידע ומעקב".
מה האתגרים הכי גדולים שלך בניהול מרכז הפיתוח בישראל?
"האתגרים הגדולים שלנו היום הם גיוס עובדים, שהוא האתגר של כל חברת הייטק בארץ - אנחנו משקיעים בזה המון. אתגר אחר הוא גלובליזציה - שירות של לקוחות שנמצאים ברחבי העולם עם מאפיינים שונים, ואפילו גלובליזציה פנימית: צוותי פיתוח ומכירות שונים ותיאום איתם. אני למשל מנהל לא רק צוותים בארץ אלא גם בסין, בארה"ב וכמה אנשים באירופה".
רוטביין, בן 35 בסך הכול, גדל בנהריה, התגייס לתוכנית "שחקים" של חיל המודיעין, ומשם הגיע ליחידת הלוויינים של צה"ל, שם שירת במשך שלוש שנים. "גם הפעלתי מערכות לווייניות וגם השתלבתי בתוך תהליך הפיתוח - זו הייתה ההיכרות שלי עם תוכנה מקצועית", הוא מספר. "אחר כך המשכתי לעבודה בתעשייה האווירית והמשכתי לעבוד שם גם כשלמדתי הנדסת תעשייה וניהול באוניברסיטת תל אביב".
כמה מהזמן שלך אתה בארץ?
"פחות ממה שאשתי הייתה רוצה. כשבוע בכל חודש אני בחו"ל, וזה חלק מהאתגרים של לנהל עסק גלובלי, והאתגר המודרני של לשלב הכול עם חיי המשפחה".
ואיפה אתה רואה את עצמך בעתיד?
"אני רוצה לעשות משהו משמעותי. להיכנס לתעשיות שאפשר לעשות בהן שינוי משמעותי. אני אוהב טכנולוגיות ואתגרים, אבל גם לדעת שמה שאני עושה מוסיף ערך לעולם. גם לקום כל בוקר בכיף וגם לדעת שעשיתי משהו טוב".