נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, והאישה הערבייה הבכירה ביותר במגזר הציבורי
"הבאת ילדים לעולם וגידולם זה עדיין המחסום הגדול ביותר העומד בפני נשים שרוצות להתקבל לשוק העבודה ולהתקדם בו, גם ב-2021", אומרת מָרים כבהא, נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד העבודה והרווחה, "יותר משני שלישים מהפניות אלינו היו של נשים שהופלו על רקע היריון והורות, זה יותר מבשנה רגילה".
המוסד שכבהא עומדת בראשו נוסד ב־2005 במטרה לטפל באחד הפערים הגדולים שכל עובדת ועובד בישראל נתקלים בו - הפער בין חוקי העבודה המתקדמים לבין המציאות בשטח. נציבות שוויון הזדמנויות במשרד העבודה מספקת ייעוץ וייצוג משפטי לעובדים, מלווה מעסיקים בתהליכי גיוון ואחראית להעלאת המודעות הציבורית לחשיבות השוויון. עו"ד מָרים כבהא עומדת בראשה מאז דצמבר 2015, וזה הופך אותה לאישה הערבייה הבכירה ביותר בשירות הציבורי.
"החזון והשאיפה להגיע לחברה ישראלית שוויונית ומכילה מאוד חשובים לי", היא מספרת. "זה החיים של כולנו. לא רציתי לשבת בצד ולתת לאחרים לעשות את העבודה".
המנדט של נציבות השוויון נוגע בעיקר לטיפול בחמש אוכלוסיות: חרדים, ערבים, יוצאי אתיופיה, עובדים מבוגרים ונשים. בכל אחת מהקבוצות המופלות הנ"ל יש הרי לפחות 51% נשים, שמופלות יותר. אפשר לומר, בצחוק מריר, מריר מאוד, שזו נציבות שוויון הזדמנויות לנשים. כבהא מסכימה בעצב.
"לפי מדד הגיוון התעסוקתי שהוצאנו השנה, פערי השכר של נשים עמוקים בהרבה, כולל בתוך האוכלוסיות שאליהן הן משתייכות (אישה ערבית תרוויח פחות מאישה יהודייה ומגבר ערבי וכיו"ב - ד"פ).זה לא רק השכר. בהרבה מקרים ההשכלה שלהן עולה על זו של הגברים, ועדיין אין קורלציה בין המשרות שלהן להשכלה שרכשו. ומה שיותר חמור מזה: לא רואים שיפור. כבר שנים שפערי השכר עומדים על כ-32%, בשינויים מינוריים בלבד".
האפליה שהגיעה למקום השני היא על רקע גיל, ולא על רקע לאום או מגזר, כמו שנהוג לחשוב. "תתפלא. חשוב להבין שהפניות לנציבות לא משקפות את היקף האפליה האמיתית שקיימת בשוק העבודה. בנוגע לערבים ולחרדים, יש המון חוסר אמון במוסדות המדינה, עוד מלפני הקורונה. הם לא רואים את המדינה ככתובת לבוא ולהתלונן בפניה. אנחנו מנסים לבנות את האמון הזה ויש עוד המון מה לעשות.
"אי אפשר להגיע לשוויון דרך שימוש במקל בלבד. צריך גם גזר. אני מאמינה שאם משכנעים את המעסיק בחשיבות השוויון וביתרונות הגיוון, אין לו אינטרס להפלות. יש לנו המון תוכניות שמטרתן לחנך מעסיקים איך לקלוט אוכלוסיות מגוונות. אנחנו עוזרים להם בקביעת היעדים ונותנים להם כלים וליווי כדי ליישם את השינוי".
בעצם, העבודה שלך היא לתקן אלפי שנות סטריאוטיפים.
"הטיות - ואני לא מדברת על גזענות - יש אצל כולם ובכל מקום. אין מישהו חסין. אבל הטיה היא משהו שצריך לגדוע. צריך לחנך את המעסיק להיות מודע, שהמסננת לא תהיה רחבה מדי ועובדים טובים ייפלו דרך החורים. אין משהו יותר מתסכל מזה שאדם עם יכולת ופוטנציאל מכין עצמו לשוק העבודה, ואז נחסם בגלל השתייכותו לקבוצה מסוימת".
מה החזון שלך?
"שלא נצטרך את הנציבות הזאת - ולא כקלישאה, אלא באמת; שמעסיקים ישכילו להסתכל על אדם ולשפוט אותו על-פי יכולותיו. הגיוון של ישראל הוא יתרון אדיר ומקור לעוצמה ולעושר תרבותי ורעיוני, אנחנו צריכים שהוא ידחוף אותנו קדימה, לא יעכב אותנו".