המשק חייב לבסס ביטחון ועצמאות

הכתבה בשיתוף נשר

המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר היא טרגדיה לאומית עם משמעויות רבות, שעליהן עוד ידובר לאורך שנים. התקציבים הלאומיים שהופנו לשיקום עוטף ישראל, גיוס המילואים הנרחב, הפגיעה בתוצר הלאומי, חוסר הבהירות והאמון הציבורי שנפגע מביאים את מדינת ישראל אל סף מציאות כלכלית שונה מזו שהכרנו. הכלכלה הישראלית הצליחה לעמוד בצורה איתנה בין מבצע למבצע, אך כאן מדובר באירוע אחר, סיוט שנכפה על מדינת ישראל בהפתעה גמורה, באופן שמזכיר את ההפתעה מתחילתה של מלחמת יום הכיפורים. דאז, עם סיום המלחמה החל 'עשור אבוד' מבחינה כלכלית, שכלל בין היתר אמברגו נפט, היפר־אינפלציה ובריחת משקיעים.

"לטרגדיה הלאומית שפקדה אותנו בשבעה באוקטובר יש משמעות כלכלית קשה עבור  מדינת ישראל. עכשיו, יותר מתמיד, עלינו להבטיח את עצמאותה", טוען מנכ"ל יצרנית המלט 'נשר', יובל לזרוב. הוא מוסיף: "המשק חייב לייצר לעצמו חוסן לקראת תקופה כלכלית קשה. לאחר מלחמת יום כיפור ממשלת ישראל נקטה באמצעים שונים להתמודדות וביניהם קיצוץ סובסידיות, יישום מדיניות פיסקלית לייצוב הכלכלה והפרטה של תעשיות מסוימות. היא קידמה פיחות מטבע בשביל לייצר תחרות ושמה דגש בעיקר על מדיניות חברתית בעבודה תוך חתירה לשלום תעשייתי".

תסביר.
"המשק חייב לבסס ביטחון ועצמאות, זה יקרה רק תחת עידוד של ייצור מקומי כחול־לבן. תעשייה וחקלאות ישראלית הן הכרח להבטחת קיומה של מדינת ישראל. יחסי החוץ והקשרים הכלכליים הבין־לאומיים של מדינת ישראל מהווים כלי חשוב בידי המדינה, אך אסור לה להסתמך רק על אלו, צריך לחזק את המשק מלמטה. כדוגמה, למרות פגיעה כלכלית משמעותית בנשר מאז תחילת המלחמה, בעיקר עקב כך ששוק התשתיות והדיור כמעט עמד מלכת, נשר כתעשייה ישראלית מתעקשת להמשיך ולהעסיק את כלל עובדיה, עושה כל אשר על ידה כדי לא להוציא עובדים לחל"ת וכל זאת כשלא ברור כלל האם יהיה שיפוי לחברות הגדולות אשר נפגעו באופן משמעותי במלחמה. חשוב לי להדגיש שהייבוא הוא מחויב המציאות ואנו בעד תחרות, אך לצערי, המדינה בוחרת להכביד מאד על יצרניים מקומיים, במקום לעודד אותם".

איך המדיניות הזו חלה בנשר?
"מפעל נשר נוסד ליד חיפה ב-1925, במקום שלימים יתפתח לעיר נשר. בשנות ה-50 הוקם מפעל נוסף בעיר רמלה, על מנת לספק את צריכת המלט הגוברת לבניית מדינת ישראל הצעירה. מאז הפכה החברה לכוח מוביל בהתפתחות ענף הבנייה והתשתיות בישראל. כיום, המפעל ברמלה נותר המפעל היחיד בישראל לייצור מלט. למעשה, כ-60% משוק המלט הישראלי מקורו בייבוא. בשוק הישראלי יש מקום גם לייבוא וגם לתעשייה מקומית, אך חשוב לשמור על האחרונה. ריכוזו של מערך הייצור של נשר בישראל וייעודו לצריכה מקומית הופכים את נשר לבעלת השפעה ניכרת על ייצור מוצרי כחול־לבן וצריכתם. מעבר לכך, תעשיית המלט במהותה היא מפעל חיוני לביטחון ישראל ולעוצמתה ועצמאותה האסטרטגית. התפקיד החיוני הזה מתחדד אף יותר בעיתות חירום, שבהן יש צורך ממשי להבטיח עצמאות, זמינות ורציפות של משאב אסטרטגי זה למדינת ישראל ולתושביה. ככלל, ייצור מקומי של מלט מצמצם את התלות במדינה זרה, והאיכות והקרבה לחומרי הגלם מקצרים את הזמן בין הייצור לשימוש. התפיסה לפיה על מדינת ישראל לייצר עצמאות בכל הקשור לבנייתה מקורה עוד בספרו של בנימין זאב הרצל, 'אלטנוילנד', שם ציין כי על מנת להפוך למדינה עצמאית שמספקת את חומרי הבניין שלה בעצמה, על ישראל להיות בעלת מפעל מלט משלה. בספרו ציין הרצל כי כדאי שהמפעל ייבנה בעיר חיפה, שלה צפה עתיד מבטיח כעיר נמל מובילה. ואכן, שק המלט הראשון שיצא ממפעל נשר בחיפה ב-1925 סימן את תחילתה של דרך ארוכה ומרתקת, החל מהתפתחותו ומבנייתו של היישוב היהודי בארץ, דרך הקמת המדינה, צמיחתה והפיכתה למדינה עצמאית המספקת את חומרי הבניין שלה בעצמה, ועד היום. מזה כמאה שנה מספקת נשר מלט כחול־לבן מחומרי גלם מקומיים. המלט המיוצר במפעל מגיע לבתים רבים בישראל, לתשתיות, למבנים ציבוריים ולמתקנים ביטחוניים.

בהסתכלות רחבה יותר, לתעשייה מקומית יש השפעה לא רק על החוסן הכלכלי, החברתי והלאומי של מדינה, אלא גם על החוסן הסביבתי שלה. תעשיות מתקדמות יכולות לשמש כפתרונות לאתגרים סביבתיים משמעותיים, שהעולם המודרני מתמודד איתם. מאפייני הייצור הייחודיים של תעשיית המלט למשל, מאפשרים לנו לעשות שימוש בדלקים חלופיים ובחומרי גלם חליפיים מתעשיות שונות. המשמעות היא שימוש בפסולות בישראל והפיכתה ממפגע סביבתי למשאב. מפעל נשר קולט למעלה ממיליון טונות של פסולת וחומרי גלם חלופיים מדי שנה ואלה משמשים כאנרגיה חלופית בתהליך הייצור. תעשיית המלט מאפשרת צמצום של כמויות הפסולת המועברות להטמנה, הפחתת השימוש בדלקים פוסיליים )מבוססי נפט( ובמשאבי טבע מתכלים, וצמצום פליטות גזי חממה".

ומה הלאה?
"מפעל נשר מעסיק כיום כ-500 עובדים בתפקידים שונים: מהנדסות ומהנדסים, כימאים/ות, חשמלאים/ות, אנשי תחזוקה ועוד. אלפי משפחות מתפרנסות מתעשיית המלט הישראלית במעגלים נוספים. אנשי נשר עובדים 24/7 על מנת להמשיך ולייצר מלט ישראלי איכותי גם בימים אלה ולשמור על יכולתה של מדינת ישראל לבנות ולפתח תשתיות, גם בשגרה וגם במלחמה על הבית. החברה ואנשיה מחויבים להמשיך ולפעול למען ייצור מלט ישראלי עצמאי, לטובת בנייה מחדש של יישובי עוטף ישראל ולבניית דור העתיד של אנשי התעשייה בארץ. את אשר הרצל הבין אז, כדאי שניישם גם היום. בעולם הבניין, ובזירה הכלכלית כולה".