ממשיכים להגן על החדשנות גם בתקופת מלחמה: כך הכלכלה תזנק שוב קדימה
"ערך רב, ולעיתים רוב הערך של חברות נבנה מהקניין הרוחני שלהן", אומרת ד"ר אסתר לוצאטו, מנכ"לית קבוצת לוצאטו, המתמחה בהגנה על חדשנות טכנולוגית ● בראיון עימה היא מסבירה מדוע חשוב שלא להמעיט בחשיבות ההגנה על קניין רוחני בעת הנוכחית ("בשוק תחרותי מישהו יקדים אותנו") ואיך ניתן לעשות זאת
הכתבה בשיתוף קבוצת לוצאטו
"החדשנות הטכנולוגית בישראל היא אחת המופלאות והמתקדמות בעולם, כבר לפחות שלושה-ארבעה עשורים. חשוב להגן עליה, בפרט עכשיו בזמן המלחמה, כאשר חברות רבות במשק חייבות להמשיך ולהתקדם". נראה שאין מוצלח יותר מאשר ציטוט זה של ד"ר אסתר לוצאטו, עורכת פטנטים ומנכ"לית קבוצת לוצאטו, המתמחה בקניין רוחני, כדי להתחיל ולדון על החשיבות שבהגנה על חדשנות. לכן, דווקא בתקופה שבה נראה שהמלחמה היא אילוץ שיוביל להורדת הרגל מהגז בכל הקשור לנושא החדשנות, המציאות הפוכה. מדוע? כדי שמתחרים אחרים בעולם שממשיכים לרוץ קדימה לא יקדימו אותך, למשל.
כאשר מדברים על חדשנות טכנולוגית הכוונה היא בעצם ליצירת קניין רוחני. מדובר במושג רחב שכולל תחתיו בין השאר זכויות כגון פטנטים, סימני מסחר, עיצובים וזכויות יוצרים. מכון המחקר השוויצרי לחדשנות IMD מדרג את ישראל בקביעות בשנים האחרונות בין שלושת המקומות הראשונים בלפחות עשרה פרמטרים שונים הנדרשים לחדשנות טכנולוגית, ביניהם חדשנות עסקית, מחקר מדעי והשקעה במו"פ ביחס לתוצר. "התעשייה הטכנולוגית מניעה את הכלכלה בישראל, כאשר מתוכה יוצאים ארבעה ענפים מרכזיים שבהם השמירה על החדשנות חשובה במיוחד: ההייטק, התעשייה במובן הרחב, הצבא, והאקדמיה", מסבירה ד"ר לוצאטו.
היא מדגישה, שכאשר התעשייה הטכנולוגית הישראלית מפתחת משהו חדש, אסור לשכוח להגן על הקניין הרוחני שנוצר על ידי רישום פטנט או כל זכות רלוונטית אחרת, וזאת בכל מדינה שבה צפויה להיות הפעילות. "קניין רוחני כלל ופטנטים בפרט, הם טריטוריאליים ולכן בכל מדינה צריך להגן בנפרד. משך החיים של פטנטים מגיע עד ל-21 שנה", מסבירה ד"ר לוצאטו ומוסיפה: "אם לא הגנת על החדשנות שלך; על מה שפיתחת והשקעת בו המון זמן וכסף, הוא יהפוך להיות נחלת הכלל. כל אחד יכול לייצר אותו ולהרוויח על חשבון החדשנות שלך - ואתה איבדת את הערך של מה שעמלת עליו. רישום פטנט מקנה מונופולין ובלעדיות ובכך הוא מונע מאחרים לייצר, למכור ולעשות כל שימוש בחדשנות הטכנולוגית שייצרת, אלא ברישיון בעל הפטנט. אותו מונופולין בא לידי ביטוי גם בערך החברה, ודוגמה לכך היא שערך רב, ולעיתים רוב הערך, של החברות נבנה מהקניין הרוחני שלהן, וכשאנו מדברים על הטכנולוגיה - מהפטנטים המוגנים שלהן".
דגש על שיתופי פעולה - לא על קיצור תהליכים
מלחמת "חרבות ברזל" הביאה באופן טבעי להאטה בענפים מסוימים במשק. עובדים רבים נמצאים במילואים, מקומות עבודה בדרומה ובצפונה של ישראל נסגרו וחלק מהחברות מורידות את הרגל מהגז בעל כורחן. "הבעיה בעולם הקניין רוחני הגלובלי היא שאי אפשר לעצור, גם בעת במלחמה. זה המסר המרכזי בנושא הגנה על קניין רוחני שאנחנו מעבירים לכל הלקוחות שלנו", אומרת לוצאטו ומרחיבה: "אם חשבת על רעיון ומישהו הקדים אותך בהגשת בקשת פטנט, למשל בארה"ב או בצרפת, הזכות על הקניין תיקבע לפי מי שהגיע קודם, זאת אומרת, מתאריך הבקשה שנקרא גם תאריך הבכורה. לכן, אם נעצור ונדחה את הגשת הפטנט, יש סיכוי שבשוק תחרותי מישהו יקדים אותנו".
לדברי ד"ר לוצאטו, יש דרכים שונות להמשיך לנהל את תהליך ההגנה על החדשנות, גם בזמן מלחמה. אחת המרכזיות שבהן היא למפות את האתגרים הקיימים, בין אם מדובר בפיננסיים, בכוח אדם או בפיתוח. "כך אפשר להתאים פתרונות לכל האתגרים הללו כדי להמשיך להתנהל בהגנה על החדשנות. רצוי כאן להיעזר בעורך או עורכת פטנטים שמכירים היטב את תהליכי ההגשה ואת החוקים הבין-לאומיים - והם ידעו לנהל את הזכויות תוך מזעור סיכונים. חשוב להבין שיש כלים רבים לדחות, לעכב או לחשב מסלול מחדש מבלי לפגוע בזכויות או בתחרותיות", מוסיפה ד"ר לוצאטו ומדגישה כי חשוב תמיד לראות את התמונה הגלובלית בכל מה שנוגע לרישום הפטנט.
עוד היא מדגישה כי למרות שמצב המלחמה עשוי "לפתות" חברות או יזמים לקצר תהליכים, חשוב להבין כי כשזה נוגע לקניין הרוחני לרוב מדובר בצעדים בלתי הפיכים. דוגמה לכך היא בוויתור מראש על הגשת הפטנט בחלק מהמדינות, דבר שיוביל לכך שלא ניתן יהיה להגן על החדשנות באותה מדינה עליה ויתרנו.
בכל הנוגע לאתגרי התקופה הרבים הנובעים מהמלחמה, ד"ר לוצאטו מוסיפה כי "אפשר לנסות להיערך אליהם מראש, והכי חשוב לנסות להיות יצירתיים ולא להרים ידיים".
העשייה הטכנולוגית בדרום: "תהיה חלק מתקומת האזור"
דבריה של ד"ר לוצאטו הופכים לרלוונטיים במיוחד כיום, במציאות של מלחמת "חרבות ברזל", בעיקר ביחס לכל קיבוצי העוטף. "כמעט לכל קיבוץ יש מפעל ולמובילים שבהם יש גם יותר מאחד. אזור העוטף מייצר המון חדשנות טכנולוגית, לרבות אקסלרטורים, מפעלים וחממות טכנולוגיות", היא מדגישה. בין ישובים הללו ניתן להזכיר, למשל, את ניר עם ושער הנגב, שם פועלת חממה טכנולוגית של 26 סטארט-אפים, שבהם עובדים תושבי האזור.
"לשמחתנו מדובר באזור תעדוף לאומי שטופח על ידי הממשלה והרשות לחדשנות. מה שהביא גם מענקים ותמיכה ממשלתית, וכתוצאה היה לכר פורה של יצירה ושל חדשנות טכנולוגית", אומרת ד"ר לוצאטו. "כשתסתיים הלחימה תהיה תקומה לאזור, המדינה תשקם אותו במשאבים אדירים שהיא מקצה לכך כבר היום דרך פרויקט תקומה 2023 - ואז שוב תהיה שם צמיחה ועשייה בתחום של תעשייה וחדשנות טכנולוגית", היא מוסיפה וטוענת כי עידוד החדשנות יהיה חלק חשוב באסטרטגיה של היציאה מהמשבר של התעשיות הטכנולוגיות, ובכלל של יישובי הדרום.
"חשוב לשמור על מה שטוב אצלנו ומוצלח"
קבוצת לוצאטו עוסקת בתחום הקניין הרוחני כבר משנת 1869, עת הוקמה באיטליה. במשך חמישה דורות היא פועלת עבור ממציאים ויזמים שונים בהגנה על זכויות הקניין הרוחני שלהם, ביניהם גם סטארט-אפים חדשניים וחברות גדולות בישראל ובעולם. התמחות הקבוצה בקניין רוחני נעה בכל הספקטרום של ענפי הטכנולוגיה, התעשייה, ההייטק, מדעי החיים, הרפואה, הסייבר ועוד.
במצב המלחמה הנוכחי מצאה את עצמה הקבוצה גם מתמודדת עם אתגרי הלחימה. אחד משלושת המשרדים של הקבוצה נמצא אמנם בתל אביב, אך הסניף המרכזי פועל ביישוב עומר שבדרום ומשרד נוסף נמצא בקרית שמונה. "מאז שהחלה המלחמה, הסניף הצפוני שנמצא בבניין מרגלית סטארט-אפ סיטי פונה, ורבים מעובדי הסניף הדרומי שחלקם גם תושבי העוטף פונו מביתם", מספרת ד"ר לוצאטו, "יחד עם זאת, כפי שציינתי עולם הקניין הרוחני הגלובלי לא מוטרד ממלחמה בישראל ולכן אנו שומרים של שגרת עבודה מתחילת הלחימה ושומרים על הזכויות של הלקוחות גם בעת הזו".
אחת מעובדות החברה היא עו"ד עמית סוסנה, תושבת כפר עזה שנחטפה מביתה ב-7 באוקטובר והוחזרה לישראל ב-30 בנובמבר. באופן סמלי ולא מכוון מראש, גם השיחה עם ד"ר לוצאטו התרחשה באותו היום שבו שבה עמית לישראל, שעה קלה לפני שתמונתה הראשונה מהשבי נראתה במשדרי החדשות. "מה-7 באוקטובר זה לא עזב אותנו. עמית נחטפה ודאגנו לשלומה בכל רגע תוך האבל הגדול וההשתתפות בצערו של ד"ר ברוס אלפרט, אחד מעורכי הפטנטים הבכירים שלנו, שנכדו דודי תורג'מן ז"ל נרצח ברעים", מספרת ד"ר לוצאטו.
לסיום, היא מבקשת לשלוח מסר מעודד. "דווקא בגלל שאנחנו עובדים בעולם גלובלי של קניין רוחני, אנחנו רואים שיש הרבה מאוד חברות בחו"ל שתומכות בישראל, ואנו מוצפים בפניות תמיכה, סולידריות ובקשות לסיוע", היא אומרת. "חשוב לשמור על מה שטוב אצלנו. המדינה קטנה, אבל מוצלחת והנתונים מראים זאת. צריך לזכור את זה ולטפח את מה שהופך אותנו לסטארטאפ ניישן. בדרך הזו, הכלכלה תזנק מהר מאוד שוב קדימה".