הממשלה הגישה הערב (ה') את עמדתה המשלימה לבג"ץ בעניין מתווה הגיוס. בתגובה נטען כי מהלך החקיקה שמקדמת הממשלה יושלם עד לסוף מושב הקיץ של הכנסת, כלומר עד לסוף יולי.
● למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת
● האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?
● זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס
"דרך המלך לפתור את התסבוכת הציבורית העצומה היא קידום מתווה גיוס מוסכם לשירות צבאי ולשירות לאומי אזרחי, והכול כדי למנוע קרע בעם", נטען בתגובת הממשלה שהוגשה לבג"ץ באמצעות עורכי הדין דורון טאובמן וירון ליפשס.
עוד נכתב בתגובה כי עם כל הצער שבדבר, לאחר ה-7 באוקטובר נוצרה שעת כושר ייחודית לקידום הסדרים שקודם לא היה להם סיכוי.
באשר לעמדת משרד הביטחון, צה"ל ומשרד החינוך, נטען כי היא תואמת לעמדת הממשלה.
מוקדם יותר היום אישרה ועדת השרים לחקיקה להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לממשלה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה, מאחר שהמציאות הנוכחית שונה מזו שהייתה בשנת 2022.
בחוות-הדעת של היועמ"שית, שנכתבה על-ידי המשנה עו"ד ד"ר גיל לימון, נכתב כי ההצעה "לא מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת ורב-זירתית", וכי היא מנותקת מהצרכים העדכניים.
השר חילי טרופר הגיש בשם שרי המחנה הממלכתי ערר על החלטת ועדת השרים לחקיקה, בטענה כי קידום החוק לא תואם את צורכי הביטחון נוכח אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה. עם קבלת הערר עוכבה ההחלטה עד לקיום דיון בממשלה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
