למרות התנגדות היועמ"שית: ועדת השרים אישרה לקדם את חוק הגיוס מהכנסת הקודמת

ועדת השרים לחקיקה אישרה היום (ה') פה-אחד להחיל דין רציפות על הצעת חוק הגיוס מהכנסת הקודמת - זאת למרות שהיועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, הודיעה לממשלה כי יש מניעה משפטית לקדם את ההצעה, מאחר שהמציאות הנוכחית שונה מזו שהייתה בשנת 2022. 

● האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?
● זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

יו"ר המחנה הממלכתי בני גנץ אינו חבר בוועדת השרים לחקיקה. בראש הוועדה עומד שר המשפטים יריב לוין, וחברים בה השרים איתמר בן גביר, בצלאל סמוטריץ', חיים ביטון, יואב בן צור, יצחק גולדקנופף, עידית סילמן, יואב קיש, שלמה קרעי ועמיחי שקלי.

בתוך כך, השר חילי טרופר הגיש היום, בשם שרי המחנה הממלכתי, ערר על החלטת ועדת השרים. במסגרת הערר נטען כי קידום החוק אינו תואם את צורכי הביטחון נוכח אירועי ה-7 באוקטובר ומלחמת "חרבות ברזל". בנוסף, נטען כי על הממשלה לגבש מתווה שירות חדש שיהלום את הצרכים של מערכת הביטחון והחברה הישראלית. עם קבלת הערר יעוכב ביצוע ההחלטה עד לקיום דיון בממשלה.

"אילוצים שונים בתכלית" 

בחוות-הדעת של היועצת המשפטית לממשלה, שנכתבה על-ידי המשנה ליועמ"שית עו"ד ד"ר גיל לימון, נכתב כי בעת האחרונה נעשים ניסיונות לקדם הסדר גיוס במנותק מצה"ל וממערכת הביטחון, וללא נתונים רלוונטיים ועדכניים. 

עוד נטען כי ההצעה "לא מגלמת את הצרכים של צה"ל במציאות של מלחמה ממושכת ורב-זירתית", היא עלתה לוועדת השרים ללא עמדתו של שר הביטחון וללא עמדת מערכת הביטחון, ו"קיים חשש כי ההחלטה להביאה בדחיפות רבה בפני ועדת השרים נובעת מצורכי הממשלה במסגרת ניהולו של הליך משפטי הנוגע לגיוסם של תלמידי ישיבות". 

עוד הוסיף ד"ר לימון כי "האילוצים שעימם מתמודדת מדינת ישראל ומערכת הביטחון בעת הזו שונים בתכלית מאלה שעמדו בפניה במועד הצעת החוק, ועיקרם במחסור משמעותי ודחוף בכוח-אדם, אל מול החללים הרבים שנפלו בלחימה הנוכחית והפצועים הרבים שהוצאו מכלל כשירות מבצעית, ואל מול ריבוי החזיתות ועומס המשימות המבצעיות. מחסור זה מביא להכבדת הנטל על ציבור המשרתים בצה"ל בסדיר ובמילואים" כתב לימון, והוסיף כי "נדרש היה לגבש תזכיר חקיקה המבוסס על תשתית מקצועית עדכנית".

"בהצטבר כל הקשיים המשפטיים המהותיים המתוארים, עמדתנו כאמור היא כי ההצעה לאישור החלת דין הרציפות היא פגומה ביותר ונעדרת תשתית עובדתית מקצועית עדכנית המתחייבת לשם עמידה באמות-המידה החוקתיות", סיכם לימון.  

גיוס מדורג 

הסדר הגיוס שנתניהו מבקש לקדם גובש על-ידי מערכת הביטחון בשנת 2021 והובא לאישור ועדת השרים לחקיקה בממשלה הקודמת על-ידי שר הביטחון דאז בני גנץ. ההצעה אושרה בקריאה ראשונה על-ידי הכנסת הקודמת ב-31.1.2-22. לאחר מכן החלו דיונים בוועדת החוץ והביטחון להכנת ההצעה לקריאה שנייה ושלישית, אולם אז פוזרה הכנסת, והליכי החקיקה נפסקו. 

לפי ההסדר המוצע, יעד גיוס החרדים בשנת 2024 יעמוד על 1,973 ויעלה באופן מדורג בכל שנה, עד לשנת 2036, לגיוס של 6,715 בני ישיבות.

בתוך כך, בהמשך היום צפויה הממשלה להגיש את עמדתה לבג"ץ לקראת הדיון על חוק הגיוס הצפוי ב-2 ליוני בהרכב של תשעה שופטים. 

תנועת "אימהות בחזית", מהעותרות בבג"ץ חוק הגיוס, מסרה בתגובה להחלטה להחיל דין רציפות על חוק הגיוס: "ממשלת ישראל מתעקשת לרמוס את שלטון החוק תוך כדי פגיעה אנושה בביטחון המדינה. נאמר שוב את מה שנפסק בבית המשפט העליון כבר מספר פעמים על פני שני עשורים: רק חוק שירות שווה לכולם ייתן מענה אמיתי לצורכי הצבא והחברה ויעמוד במבחני הפסיקה".