בג"ץ קבע כי העתירות בעניין חוק הגיוס יישמעו ב-2 ליוני בשעה 9:30, בהרכב של תשעה שופטים. השופטים הם הוותיקים ביותר בבית המשפט העליון. בראש ההרכב יעמוד ממלא-מקום נשיא בית המשפט, השופט עוזי פוגלמן, ולצדו השופטים יצחק עמית, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי-שטייניץ. השופט יוסף אלרון לא נמצא בהרכב למרות הוותק שלו, מאחר שהוא צפוי להיות בשבתון במועד הדיון.
● "אין אפשרות לגשר על הפער": הממשלה מבקשת ייצוג נפרד בבג"ץ בעניין חוק הגיוס
● 1 באפריל הגיע: מה יקרה עם חוק הגיוס, והאם התקציבים באמת ייעצרו?
● מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס
הדיון נקבע לאחר שבג"ץ הוציא צו על-תנאי המורה למדינה לנמק מדוע לא תבוטל החלטת הממשלה המונעת גיוס תלמידי ישיבות. בינתיים פגה החלטת בג"ץ, לאחר שהחוק אינו בתוקף מיולי בשנה שעברה.
בנוסף הוציא בג"ץ צו ביניים האוסר על הממשלה להעביר תקציבים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים, החל מ-1 לאפריל, זאת בשל היעדר מקור חוקי לאי-גיוסם של בני הישיבה נוכח פקיעת החוק ביטולי 2023 והחלטת הממשלה בסוף מרץ.
הדיון מתקיים במסגרת שלוש עתירות שהוגשו על-ידי התנועה לאיכות השלטון, אחים לנשק וקבוצת אימהות לחיילים הדורשות לגייס בני ישיבות, מתוך עיקרון השוויון ולאחר שבג"ץ פסל את ההסדר האחרון שנקבע המאפשר לפטור את בני הישיבות מגיוס. בנוסף הוגשו שתי עתירות נגד תשלום התקציבים לישיבות.
בשנת 2017 בג"ץ פסל את ההסדר שנקבע אשר איפשר מתן פטור גורף. שמונה מתוך תשעה שופטים קבעו אז כי ההסדר אינו חוקי וביטלו אותו. מאז ועד ל-2023 בג"ץ איפשר למדינה דחיות לביטול החוק על-מנת לנסות ולחוקק חוק חדש, אך הממשלה לא הצליחה להגיע להסכמות עם החרדים. רגע לפני פקיעת החוק, החליטה הקואליציה הנוכחית לחוקק בהוראת שעה כי לא יגויסו תלמידי ישיבות.
בעתירות נטען כי חוק שירות הביטחון קובע הליך שוויוני כלפי כל מי שמיועד לגיוס, וכי החלטת ממשלה הפוטרת אוכלוסייה מסוימת באופן גורף היא מנוגדת לשלטון החוק.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
