להגדרות הציונים לחצו כאן
נכון - ההצהרה נכונה ומדויקת
נכון ברובו - ההצהרה נכונה ברובה, אך יש בה מרכיב שאינו נכון או אינו מדויק
חצי נכון - חלק מההצהרה נכון וחלקה שגוי, או שהיא אינה כוללת פרטים מהותיים שעשויים לשנות את משמעותה
לא נכון ברובו - חלק קטן מההצהרה נכון ורובה שגוי, או שהיא מחסירה פרטים יסודיים באופן היוצר הטעיה מהותית לגבי משמעותה
לא נכון - ההצהרה כלל אינה נכונה
מטעה - ההצהרה יוצרת מצג שווא או רושם שגוי, אף שהיא מתבססת על עובדות נכונות
כן, אבל - עובדה נכונה בפני עצמה, אך עובדות שלא צוינו עשויות להעמידה באור אחר. מומלץ לבחון את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר
לא מבוסס - לא קיימים נתונים עליהם ניתן לבצע קביעה פוזיטיבית לגבי נכונות הטענה, ואלה גם לא נאספים
ללא ציון - המצב העובדתי מורכב מכדי לתת לאמירה ציון מובהק. הסיבות האפשריות לכך יכולות להיות: התבטאות שאינה מובהקת מספיק וניתן לפרש אותה במספר צורות, מחלוקת בין מומחים, מתודולוגיות שונות שלא ניתן להכריע ביניהן ועוד
המועד להגיש את תשובת המדינה לבג"ץ בסוגיית גיוס החרדים נמצא מעבר לפינה, ועדיין נשאלת השאלה מה הדרך הנכונה ביותר לגייס אותם. ח"כ משה סעדה הציע שבמקום לכפות עליהם גיוס, כדאי לנסות לתמרץ אותם: "לא יודע אם אתם זוכרים, כשאני הייתי ילד, הייתה קצבת יוצאי צבא… קצבת ילדים הייתה תלויה אם אתה משרת בצבא או לא, וחלק מהחרדים היו עושים צבא אך ורק בגלל זה, כי זה סכום משמעותי. ואז בג"ץ הוריד את זה". האם זה הפתרון שעבד?
● זה עורך הדין שייצג את הממשלה בבג"ץ חוק הגיוס
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית
נתחיל בקצת רקע: לפי האתר של הביטוח הלאומי, אכן בשנים 1970־1996 הייתה קצבת יוצאי צבא, שצורפה לקצבת הילדים, החל מהילד השלישי, מתוקף חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה). לפי האתר, הקצבה "שולמה למשפחות שאחד מבני המשפחה שבהן שירת בצה"ל או בשירות ביטחוני אחר כמוגדר בחוק". מחקר של הביטוח הלאומי מציין שב־1983 הורחבה הקצבה, כך שנוספה נקודת קצבה לילד הרביעי ואילך. הקצבה הזו, כך המחקר, ניתנה משני טעמים עיקריים: תמיכה בשכבות העניות ועידוד ילודה.
ניתן כבר כאן לראות שסעדה לא לחלוטין דייק, שכן קצבת יוצאי הצבא לא התנתה את מתן קצבת הילדים בשירות צבאי, אלא נוספה על קצבת הילדים האוניברסלית. אבל ישנו חוסר דיוק גדול יותר: מי שהביא לסופה של הקצבה לא היה בג"ץ, אלא הכנסת. סעיף 10 לחוק ההסדרים של 1994, תחת ממשלת רבין השנייה שינה את חוק חיילים משוחררים, כך שהפחית את גודל הקצבה בשנים 1994־1996. ואז, קבע החוק, "החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה".
אבל אלו, ניתן לטעון, מהווים זוטות. השאלה הבוערת יותר בדבריו של סעדה היא אם אכן הקצבה ליוצאי צבא עודדה חרדים להתגייס. התשובה היא שאין נתונים שיוכלו להצביע על כך. בתחילה פנינו לדובר צה"ל וביקשנו נתונים על גיוס חרדים בשנות השבעים עד התשעים, אך שם ענו: "אין ברשות צה״ל את נתוני גיוס החרדים בשנים הרלוונטיות".
פנינו גם לביטוח הלאומי, כדי לברר אם ישנם נתונים על תשלומי הקצבה לחרדים. משם השיבו: "הביטוח הלאומי לא עושה הפרדה במחקר על פי מגזר (חרדי, יהודי ציוני וכו') ולא על פי דת. לא ניתן להסיק שאכן בתקופה זו הייתה עלייה של גיוס חרדים בעקבות החקיקה שהייתה בתקופה זו". במילים אחרות, לגופים שיכולים להחזיק בנתונים אין נתונים שיכולים להוכיח זאת.
אבל זה לא הכול: לפי סקירה היסטורית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, באמצע שנות השבעים החלה מגמה שהקלה על קבלת הפטור: הוסרו המגבלות על מספר הישיבות שלימודים בהן יכולים לזכות בפטור ועל מספר האברכים שיכולים לקבל אותו, וכמו כן הוגמשו תנאי הפטור. כלומר, במקביל להכנסת הקצבה הזו התרחב מספר הפטורים, מה שמקשה לאמוד על השפעתה. מח"כ סעדה לא התקבלה תגובה.
בשורה התחתונה: דברי סעדה לא מבוססים. קצבת יוצאי צבא נוספה לקצבת הילדים למי שהם או בני משפחתם שירתו בצבא, ולא בוטלה על ידי בג"ץ אלא על ידי הכנסת. אין נתונים שיכולים להראות שהיא השפיעה על גיוס חרדים, ובסמוך להחלתה גם הוקלה היכולת של בני ישיבות להוציא פטור מגיוס.
עדכון 1.7.24: תשומת לבנו הוסבה לכך שלמרות שביטול הקצבאות נעשה ביוזמת ממשלת רבין השנייה, בתחילת שנות האלפיים בג"ץ אכן דן בהחזרת קצבת יוצאי צבא ואף הוציא צו ביניים לממשלה שניסתה לעשות זאת. כמו כן, דוח טל כולל נתוני גיוס חרדים משנות התשעים, אך הם לא מספיקים כדי להסיק מסקנות לגבי השפעת קצבת יוצאי צבא וביטולה. אין בדבר כדי לשנות את הציון. פירוט נוסף וקישורים ניתן למצוא בבדיקה המלאה.
תחקיר: אוריה בר־מאיר
לבדיקה המלאה לחצו כאן
חה"כ משה סעדה התראיין לתוכנית "חמש בערב", ונשאל על הנושא של גיוס חרדים. סעדה טען שהדרך צריכה להיות לא כפייה של גיוס, אלא מתן תמריצים בדמות הטבות מהמדינה. כדי לחזק את דבריו, הוא נתן דוגמה מהעבר: "אני אזכיר לכם, בעבר, לא יודע אם אתם זוכרים, כשאני הייתי ילד, הייתה קצבת יוצאי צבא. זאת אומרת, ביטוח לאומי, קצבת ילדים הייתה תלויה אם אתה משרת בצבא או לא, וחלק מהחרדים היו עושים צבא אך ורק בגלל זה, כי זה סכום משמעותי. ואז בג"ץ הוריד את זה".
לפי האתר של ביטוח לאומי, אכן בעבר הייתה קצבת יוצאי צבא: "בין השנים 1970 ל-1996 שולמה יחד עם קצבת ילדים גם קצבת יוצאי צבא (לפי חוק חיילים משוחררים - החזרה לעבודה). היא שולמה למשפחות שאחד מבני המשפחה שבהן שירת בצה"ל או בשירות ביטחוני אחר כמוגדר בחוק. קצבת זו שולמה למשפחות לפי גודלן, על פי מפתח של נקודות קצבה בגין הילד השלישי ומעלה ומומנה בידי הממשלה. בינואר 1994 התחיל ביטול הדרגתי של קצבת יוצאי צבא והעברתה לקצבת ילדים, כך שרמת קצבות הילדים לכל המשפחות נעשתה אחידה ללא תלות בשירות הצבאי. מ-1997 כל המשפחות השוות בגודלן מקבלות קצבה ברמה שווה". לפי מחקר של ביטוח לאומי, התוספת שניתנה לקצבה על הילד הרביעי ואילך הוגדלה בנקודה ב-1983. כלומר, סעדה צודק שהייתה קצבת יוצאי צבא, אך היא לא התניתה את קצבת הילדים בשירות צבאי, אלא רק תוספת לה. עוד נציין שהדוח מצטט את דוח ועדת בן-שחר, לפיו קצבאות הילדים השונות ניתנו "הן כאמצעי לתמיכה בשכבות עניות והן מתוך שיקולים של עידוד הילודה".
כמו כן, סעדה לא דייק בכך שהפסקת ההסדר הזה היא בגלל בג"ץ. לפי המחקר שהוזכר קודם לכן, הקצבה בוטלה כחלק מחוק ההסדרים של 1993. בפועל, מצאנו את השינוי בחוק ההסדרים שעבר בינואר 1994 (אם כי עדיין מדובר באותה ממשלה, בראשותו של יצחק רבין). סעיף 10 לחוק זה יצר את סעיף 40(ב1)(2) לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), ובו נכתב: "בשנים 1994, 1995 ו-1996 יהיו חייל או בן משפחה זכאים להענקה בעד ילדם השלישי ובעד כל ילד נוסף כל זמן שיש להם עוד שני ילדים בכירים מהם; החל משנת 1997 לא ישולמו הענקות לפי סעיף קטן זה". סעיף 40(ב1)(3) פירט את האופן בו נקודות הקצבה ירדו באופן הדרגתי בשנים 1994-1996.
עניין נוסף הוא שלא ברור כלל שהקצבה הזו אכן השפיעה על גיוס החרדים. ראשית, כפי שניתן לראות בסקירה היסטורית של המכון הישראלי לדמוקרטיה, מאמצע שנות השבעים ועד תחילת שנות השמונים הוסרו ההגבלות על מספר הישיבות שלימודים בהן יכולות לזכות בפטור משירות צבאי וכמו כן על מספר התלמידים שיכלו לקבל פטור כזה, ובנוסף גם הוגמשו תנאי הפטור. כלומר, במקביל לכניסת הקצבה לתוקף כך גם הוקלה הגישה לפטור ולכן קשה לאמוד את השפעת הקצבה על גיוס החרדים.
בנוסף, הביטוח הלאומי מסר נתונים למשרוקית, והוסיף: "הביטוח הלאומי לא עושה הפרדה במחקר על פי מגזר (חרדי, יהודי ציוני וכו') ולא על פי דת. לא ניתן להסיק שאכן בתקופה זו הייתה עלייה של גיוס חרדים בעקבות החקיקה שהייתה בתקופה זו. יש לשים לב, שהביטוח הלאומי לא 'צובע' מגדרים, דתות וכיו"ב - אלא לפי זכאות בלבד, ועל כן הנתונים הם על כלל האוכלוסייה ולא נקודתית על החרדים. עם זאת, מהנתונים המצורפים ניתן ללמוד שאי אפשר להגיע למסקנה המדוברת". כלומר, גם נתוני הביטוח הלאומי לא יכולים להצביע על כך שהקצבה הזו הביאה לגידול בגיוס החרדים.
ניסינו לבדוק מול צה"ל אם באפשרותו לספק לנו את נתוני גיוס החרדים לשנים אלו, אך מדובר צה"ל נמסר לנו: "אין ברשות צה״ל את נתוני גיוס החרדים בשנים הרלוונטיות", קרי בשנות השבעים עד לשנות התשעים.
מטעם ח"כ סעדה לא נמסרה תגובה.
לסיכום: אכן בשנים 1970-1996 הייתה קצבת יוצאי צבא, שנוספה לקצבת הילדים הכללית. הקצבה לא בוטלה על-ידי בג"ץ אלא על-ידי הכנסת, במסגרת חוק ההסדרים. אין נתונים שמאפשרים להבין את השפעת הקצבה הזו על גיוס החרדים, ובכל מקרה במקביל להחלת קצבה זו האפשרות לפטור על בסיס סעיף "תורתו אומנותו" התרחבה. לכן דבריו של סעדה לא מבוססים.
עדכון 1.7.24: בעקבות פנייה של הגולש תולי נחמני, ברצוננו להביא מספר חידודים. ראשית, למרות שאכן קצבת יוצאי צבא המקורית בוטלה כחלק מהחלטה פוליטית של ממשלת רבין השנייה, בתחילת שנות ה-2000, כחלק מתוכנית החירום הכלכלית, הייתה כוונה לקצץ בקצבאות הילדים של יוצאי צבא בשיעור נמוך יותר מבמשפחות בהן אין יוצאי צבא. ארגונים חברתיים עתרו לבג"ץ נגד החקיקה הזו, ובג"ץ הוציא צו ביניים. עם זאת, הוחלט לבטל את הסעיף הזה עוד בטרם מתן פסק דין סופי, ולכן העתירות נמחקו. בנוסף, נחמני הפנה אותנו לכך שבתחילת שנות התשעים היו כתבות (לדוגמה) על אברכים מבוגרים שעשו שירות מקוצר כדי לזכות בהטבות שונות, בדגש על השכר בתקופת השירות. כמו כן, הוא הפנה את תשומת לבנו לכך שבדוח טל ישנם נתונים על שירות של תלמידים שעזבו את הישיבה בשנות התשעים. עם זאת, דווקא לפיהם מספר משרתי החובה עלה לאחר ביטול הקצבה (אך ייתכן שחלקה נובע מפתיחת הנח"ל החרדי מחדש ב-1999). לאור זאת, לאור העובדה שאין נתונים על התקופה בה הקצבה נכנסה לתוקף, ולאור התגובה של הביטוח הלאומי, למרות חידודים אלו הציון נשאר ללא שינוי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.