שוק המבעבעים זוכה בארץ, בשנתיים האחרונות, לצמיחה מתמדת יחסית לקטגוריות היין האחרות, ולאחר הורדת המס על היינות המבעבעים במאי 2007, העלייה בצריכת השמפניה דרמטית עוד יותר.
הורדת מחירים זו משפיעה על תרבות הבילוי ועל הרגלי הצריכה של קהל הבליינים, והדבר בא לידי ביטוי בכמויות המכירה ההולכות וגדלות של המבעבעים שעל-פי ההערכות יגיעו ל-4 מיליון בקבוקים בשנת 2008.
שמפניה נחשבת לחגיגית שביינות העולם. יינות שמפאן המבעבעים הפכו במהלך השנים ליינות החביבים על מלכים, רוזנים ועשירי העם. כל סיבה היוותה הזדמנות טובה למסיבה, החל בחגיגות בחירות ומלוכה, ניצחון במרוצי המכוניות והאופנועים היוקרתיים בעולם והטחת השמפניה על דפנות ספינות בהשקתן כסימן למזל טוב.
דום פריניון, הנזיר מאזור היין הצפוני ביותר בצרפת, הוא זה שהנחיל לשמפאן את המורשת האלמותית של ייצור יין מבעבע בשיטה הקלאסית. תרומתו וחיפושו אחר האיזון המושלם של ייצור יינות אלה היו מכריעים. שתי התפתחויות טכנולוגיות נוספות באותה תקופה עזרו בייצור היין המבעבע, שיטת ניפוח בקבוקים, שפותחה באנגליה, ואפשרה את החזקתו של יין בלחץ גבוה, וייצורם המסחרי של פקקי שעם, שאפשרו לפקק לעמוד בלחץ הנדרש.
בתי השמפניה המודרניים נוסדו ברובם במהלך המאות ה-18 וה-19, חלקם על-ידי צרפתים וחלקם על-ידי מהגרים גרמנים. הראשון בהם היה Ruinart, שנוסד בשנת 1729, ולאחריו מואט, קליקו, היידסיק, קרוג, בולינג'ר ועוד. בשנת 1930 הוכרז מחוז שמפאן כאזור יין מסווג והמותג שמפאן הפך לנחלתו הבלעדית של האזור.
במחוז ישנם כ-19 אלף כורמים ורובם הגדול מוכר את הענבים לבתי השמפאן הגדולים. מתוך כ-260 בתי שמפניה, מעטים (פחות מ-70) מייצרים את היין מהכרמים השייכים להם, והאחרים רוכשים את הענבים מכורמי האזור. פחות מ-15% משטח הכרמים שייך לחברות הגדולות, אך מעל 75% מהיין הסופי נמכר דרכם.
תהליך ייצור השמפניה הוא הארוך והיקר ביותר בעולם היין, אך התוצאה מצדיקה את ההשקעה והמחיר בהתאם. ישנן שיטות נוספות, פשוטות ומסחריות יותר, לייצור יינות מבעבעים, שבהן משתמשים כיום כמעט בכל מדינה.
Cava היא התשובה הספרדית לשמפניה, שם כולל ליינות המבעבעים הספרדיים.
בישראל מיוצרים מעט יינות מבעבעים, ביקבי רמת הגולן, כרמל, תשבי ופלטר. מבין היינות המבעבעים הישראליים, החשוב מכולם הינו הבלאן דה בלאן של יקבי רמת הגולן, שזכה בפרסים בינלאומיים רבים בחשובות בתחרויות היין בעולם.
המלצות:
Charles Heidsieck Champagne Brut Reserve
ניחוחות מורכבים ועשירים, אלגנטיים ונעימים, לחם אפוי, בריוש, פרי הדר נעים. הפה מאוזן, שמנוני, אלגנטי ועשיר, חמיצות טובה לצד מתיקות עדינה ומאוזנת. הסיומת ארוכה ונדיבה. מחיר: 280 שקל.
Lanson Champagne Brut Rose
ניחוחות עשירים ומורכבים, עדינות ואלגנטיות מקסימה, פירות, ורדים, שמריות וקלייה נעימה. הפה מלא ועשיר, רך ורענן. סיומת ארוכה ולימונית. איזון הרמוני. מחיר: 265 שקל.
Louis Roederer Champagne Brut
ניחוחות מורכבים והרמוניים של פרי לבן וצהוב, מינרלים, בריוש קלוי ופרחוניות עדינה. בפה רעננות מצוינת וגוף אלגנטי, מתקתקות קלה וחמיצות מאוזנת. הסיומת ארוכה, שופעת פרי וטובה. מחיר: 375 שקל.
Veuve Clicquot Ponsardin Champagne Brut
ניחוחות הרמוניים ומורכבים, פרחוניות נעימה, קרום של לחם קלוי וצוף. הפה מלא ומאוזן, חי ומורכב, חמיצות טובה מאוד ועדינות לימונית. הסיומת ארוכה, רכה וטעימה מאוד. מחיר: 380 שקל.
Ruinart Champagne Brut
ניחוחות רעננים מרשימים, פרחוניות עדינה, אשכוליות ותפוחים ירוקים, טוסט ומינרלים. בפה מורכבות טובה, איזון יפה וחמיצות טובה. הסיומת אלגנטית ומורכבת. מחיר: 490 שקל.
Moet & Chandon Grand Vintage Champagne 2000
ניחוחות עוצמתיים ומורכבים, הרבה פרי בשל, לחם קלוי, אגוזי לוז, שקדים ופרחוניות קלה. הפה מלא ועשיר, מתיקות מתונה ומפתיעה עם מרירות קלה וחמיצות מאזנת. הסיומת מורכבת, מתמשכת ומלאת טעמים. מחיר: 650 שקל.
Taittinger Champagne Brut Reserve
ניחוחות מורכבים של פרי רענן וטוב, לחם ושמרים, אדמתיות קלה ומינרלים. בפה איזון טוב ודי מורכב. הסיומת ארוכה ומתמשכת. מחיר: 350 שקל.
Alexandre Bonnet Blanc de Blanc Brut ניחוחות עשירים של לחם לבן, פומלית, וחמאתיות עדינה. בפה חמצמצות טעימה, פרי בשל, לדר, הומוגני וחלק. סיומת ארוכה, הדרית עם מרירות עדינה. מחיר: 206 שקל.
Gaston Chiquet Champagne Tradition
שמפניית מגדלים פרטיים (לא מהבתים הגדולים), ניחוחות רעננים של הדרים וסתיו, בפה יין קל ומשיי, חלק ומעודן, סיומת ארוכה, מרעננת, נעימה וטעימה. מחיר: 199 שקל. *