"צריך לזכור שרעידת אדמה בישראל חייבת ויכולה להסתיים ללא הרוגים, אפילו אם היא תהיה חזקה. הכל שאלה של איך מטפלים בבניינים. כדי לדעת איך מטפלים בבניינים צריך לדעת למה לתכנן אותם. אם יתכננו אותם למשהו לא נכון, זו תהיה ברכה לבטלה. צריך להכיר הסיכונים ולתכנן את הבניינים בהתאם", כך אומר ד"ר אבי שפירא, יו"ר ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה בראיון ל"גלובס".
סדרת רעידות האדמה שהתרחשו בהאיטי, בצ'ילה, בטורקיה, מול חופי צור וביפן הגבירו את הדאגה גם בישראל, והביאו למספר התכנסויות מיוחדות של ועדות בכנסת כמו ועדת המשנה למוכנות העורף למצבי חירום, ועדת הפנים והגנת הסביבה וועדת הכלכלה.
הממשלה אף אישרה לאחרונה מספר שינויים מקלים בתמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה. ועדת הפנים והגנת הסביבה התכנסה לפני שבועיים לדיון בתוכנית היערכות מחודשת לתמ"א 38 שמציע משרד השיכון, בראשות השר אריאל אטיאס, שמטרתה הוספת תמריצים ושיפור אפשרויות היישום של התמ"א, כולל הוספת שתי קומות וחצי בפריפריה.
ד"ר שפירא, שנחשב לאחד מבכירי הסייסמולוגים בישראל, מכהן זה שנתיים כיו"ר הוועדה הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה. בעבר כיהן כמנהל המכון הגיאופיזי של משרד התשתיות, לאחר ששימש מנהל אגף הסייסמולוגיה במכון. לפני תפקידו הנוכחי כיהן שפירא כמנהל המכון הסייסמולוגי הבינלאומי, שמושבו בבריטניה.
לדבריו, "אי אפשר לחזות רעידות אדמה. רעידות אדמה הן לא תופעה מחזורית, אלא תופעה שהיא אקראית בזמן. אבל כמו כל תופעה שאנחנו יכולים לספור, אפשר לספור את רעידות האדמה על פרק זמן ולהגיד שיש מספר ממוצע. אם אנחנו סופרים רעידות אדמה אנחנו מגיעים למסקנה שמתרחשת באזור שלנו רעידת אדמה הרסנית אחת ל-80 שנה בממוצע. זה יכול לקרות בעוד חמש דקות ובעוד כמה עשרות שנים. רעידת האדמה ההרסנית האחרונה בישראל התרחשה ב-1927, ואחריה התרחשה ב-1995 רעידת אדמה נוספת במפרץ אילת. רעידת האדמה במפרץ אילת הייתה החזקה ביותר שמדדנו אי פעם באזור שלנו, אף יותר חזקה מזו שפקדה את ישראל ב-1927, רק שהיא הייתה רחוקה יותר ממרכזי אוכלוסיה ולכן פגיעתה הייתה הרבה פחות חמורה.
בהתייחס לרעידת האדמה ב-1927, ראוי לציין כי מעבר לנזק הקשה למבנים בירושלים, יריחו, רמלה, טבריה, צפת ושכם, גבה האסון 500 הרוגים".
גלובס: אילו אזורים בישראל מועדים לפורענות?
שפירא: "מספיק שמוקד הרעידה יהיה איפשהו בין דרום לבנון לבין אילת, כדי שהפגיעה תהיה ברוב רובה של מדינת ישראל. הפגיעות יהיו פגיעות של מבנים, והראשונים להיפגע יהיו מבנים שלא עומדים בדרישות התקן (שנבנו לפני 1980 - מ.מ)".
מה יכולה להיות מידת הנזק?
"אנחנו לא יכולים לאמוד את מידת הנזק. אנחנו עובדים כדי להיות מסוגלים לקבל הערכה טובה יותר של היקף הנזקים הצפוי מרעידת אדמה בישראל, אבל כל זמן שאין לנו מידע על רמת הפגיעות של מבנים קיימים, וזה משתנה כל הזמן בגלל השינויים בשיטות הבנייה, החומרים והתקנים, הרי שכרגע אנו רחוקים מהערכה אמינה".
התאחדות הקבלנים מזהירה, בנייר עמדה מיוחד, כי מיליון דירות ואלפי מבני ציבור בישראל עלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה חזקה.
"אני לא חושב שמישהו יכול לעשות חשבון. לא כל אחד יכול להעריך, אבל התאחדות הקבלנים מעריכה על פי ניסיונה ועל פי תחושות הבטן, או שהיא מעריכה שבניין שלא בנוי לפי התקן אמור להתמוטט. זה לא בהכרח נכון, יש הרבה בניינים שבנויים שלא לפי התקן ועומדים הרבה מאוד שנים למרות שהם עברו רעידות אדמה. נכון שאנחנו חוששים מאוד שהבניינים שלא בנויים לפי התקן יספגו נזק חמור או שיתמוטטו, אך אנחנו לא באמת יודעים. אלו הן הערכות, והערכות יכולות להיות מחמירות מאוד או מקלות מאוד. בכל מקרה, אנחנו באמת פונים בקריאה לכל אזרחי מדינת ישראל לפעול כך שהבתים שלהם יעמדו בדרישות התקן הישראלי. ביחס לבניינים חדשים זו פחות בעיה, וביחס לבניינים ישנים, לא כולם יכולים - זה ברור, אך מי שיכול שיפעל תחת תמ"א 38. מי שתמ"א 38 לא עוזרת לו, הרי שבידי הרשויות המקומיות האפשרות לבוא עם תוכניות בניין עיר שישפרו את יכולת האזרחים גם למגן את בתיהם וגם להגן על עצמם מפני רעידות אדמה ומפני טילים".
מהי כרגע מידת המוכנות של ישראל לרעידת אדמה חזקה?
"המוכנות תמיד תלויה בשאלה כמה מבנים בישראל לא יעמדו בתנודות הקרקע. רוב הבניינים בישראל בנויים לפי דרישות התקן. ניתנו הערכות למספר המבנים שעלולים לקרוס. אנחנו לא יודעים בכמה בניינים באמת מדובר, אבל ההערכה האחרונה שבידי, שנמסרה לי מהמרכז למיפוי ישראל, היא שכ-20% מהמבנים בישראל נבנו לפני שחל תקן הבנייה, כלומר לפני 1980. זה לא בהכרח אומר שהם ייפגעו".
האם לדעתך רעידות האדמה שהתרחשו בעולם לאחרונה באמת יביאו לאימוץ השיפורים בתמ"א 38 כפי שמציע משרד הבינוי והשיכון?
"תמ"א 38 היא רק תנאי מינימום. היה ברור שהיא לא תעזור בהרבה מקומות בארץ, אבל איפה שאפשר להיעזר בה צריך להיעזר בה. במרכז הארץ חייבים לעשות כל מאמץ להסיר חסמים ולאשר חיזוק מבנים בעזרת התמ"א. לגבי מקומות שהתמ"א לא ישימה בהם (בשל ערכי קרקע נמוכים), צריך לזכור שישנו סעיף 23 בתמ"א שמאפשר לרשויות המקומיות לבוא עם תוכניות אלטרנטיביות ועם תמריצים טובים יותר ומקיפים יותר, כל עיר והתנאים המיוחדים לה. בכל זאת יהיו הרבה מאוד בניינים בארץ שבהם לא זה ולא זה יעזרו.
"בנוגע לצורך לקבל הסכמה משני שלישים מדיירי הבניין לביצוע התמ"א, הבעיה היא בדייר הבודד או השניים שלא רוצים ותוקעים את כל הסיפור. הדיירים שעושים כך צריכים לחשוב על זה שאולי אפשר לתבוע אותם על כך שהם מסכנים את חיי כל הדיירים בבניין. עוד אין מבחן בית משפט, אבל יכול להיות שמישהו ירצה לנהוג כך. ברור לגמרי שחיזוק מבנה זו שאלה של חיים ומוות. השינויים שמציע משרד הבינוי והשיכון יעלו ככל הנראה את הפוטנציאל של הבניינים שכדאי להפעיל עליהם את התמ"א, אך אני לא חושב שפה הבעיה, כי בסופו של דבר כל ועדה מקומית לתכנון ולבנייה בסמכותה לאשר אפילו תוספת של ארבע קומות, כלומר המדינה לא חייבת להחיל את השינויים המוצעים באופן גורף על כל מדינת ישראל. אנחנו צריכים הנהגה מקומית שתפקידה להבין שהיא חייבת לסייע לאזרחים שנמצאים תחת אחריותה".