מחאת הקוטג' עשויה לפגוע בסופו של דבר בצרכנים, ולכן רצוי לשנות כיוון ולרכז את המאבק בגורמים האמיתיים לעליית המחירים החריגה. מי שמונע מהאזרחים לקנות מוצרי חלב איכותיים במחירים תחרותיים היא המדיניות הממשלתית בתחום החקלאות, ועל כן יש למקד את המאבק בדרישה להפחית שורה ארוכה של מסים ומכסים, ובמיוחד את מעורבות הממשלה בייצור החקלאי.
מחאת הקוטג' מובילה, שלא בטובת הצרכנים, להצעות פופוליסטיות מצד חברי הכנסת. כך, ועדת הכלכלה הציעה לממשלה להחזיר מספר מוצרים לפיקוח וביניהם את מחיר הקוטג'. אלא, שלמרות הכוונות הטובות הפיקוח הממשלתי גורם, בהתאם למחקרים כלכליים ולנסיון העולמי, לתוצאות שליליות מבחינת הצרכנים ובמיוחד למוצרים פחות טובים, לשירות לקוי ולמחסור במוצרים שבפיקוח.
מדוע מחיר הקוטג' עולה?
הקוטג', כמו מוצרי מזון אחרים, עולה מסיבות שונות, ובין היתר לאור העובדה כי מחירי חומרי הגלם, כמו נפט, עולים בכל העולם. השאלה היא מדוע מחירי המזון בישראל עולים, לפי התחקירים של "גלובס", בשיעור גבוה יותר מאשר במדינות ה-OECD?
אין זה סוד כי שוק המוצרים החקלאיים נשלט ומכוון על-ידי הממשלה: ראשית, הממשלה מעניקה סיוע כלכלי ישיר ועקיף לחקלאים, בין היתר באמצעות סובסידות שונות, כמו סבסוד הון בהתאם לחוק עידוד השקעות הון בחקלאות, סבסוד ביצי מאכל לפי חוק הגליל, סבסוד ביטוח חקלאי וסבסוד גורמי הייצור כמפורט להלן. מדובר בסובסידות בהיקף של מיליארדי שקלים בשנה.
שנית, הממשלה מטילה הגבלות דרקוניות על יבוא מוצרי חקלאות. כך לדוגמה, בהתאם לנתוני איגוד לשכות המסחר, שיעור המכס על יבוא בשר בקר טרי עומד על 190%. שיעור המכס על עוף עומד על 170% ועל מוצרי חלב ושמנת עומד על 150%. שיעור המכס על עגבניות עומד על כ-270% ועל בצל מיובא שיעור המכס מגיע כמעט ל-300%.
שלישית, הממשלה קובעת את הכמויות של המוצרים החקלאיים המיוצרים ואת המחירים של אותם המוצרים. כך לדוגמה, בענף החלב הממשלה הקימה את מועצת החלב, והיא קובעת מכסות ייצור ומחירים. הממשלה היא זו שיצרה באמצעות חקיקה את קרטל החלב, והיא אחראית לכך שאין תחרות בין היצרנים.
המעורבות הממשלתית הגבוהה בתחום מוצרי החקלאות גורמת לכך ששוק החקלאות בישראל אינו תחרותי. לחקלאים אין שום תמריץ להתייעל ולהתחרות. בנוסף לכך, הייצור החקלאי הישראלי הוא ברובו מיותר כפי שאסביר להלן.
מכאן שההתערבות הממשלתית היא שגורמת לכך שמחיר הקוטג' ועוד מוצרים חקלאיים גבוהים בצורה משמעותית ממוצרים מקבילים בעולם.
המרוויחה הגדולה מעליית מחירי המזון היא הממשלה, הנהנית מהמסים המוטלים על המוצרים. כך לדוגמה, ביחס לקוטג', מעל שליש ממחירו נובע מעלויות מיסוי. הפחתת מס ההכנסה, מס החברות והמע"מ יתורגמו להפחתת מחיר הקוטג'.
הממשלה נגד האינטרס הציבורי
טיעון נוסף המסביר מדוע הממשלה אשמה במחיר הקוטג' מבוסס על תיאוריה בסיסית בכלכלה. לישראל אין יתרון יחסי בייצור מוצרים חקלאיים, ולפיכך הגיוני יותר לייבא. הסיבה לכך פשוטה: ישראל ענייה בגורמי ייצור בחקלאות (מים, אדמה חקלאית, עובדים). היתרון היחסי שיכול להיות למדינה בתחום מסוים מתבסס על שפע גורמי ייצור.
למרות שאין לנו יתרון יחסי בתחום המוצרים החקלאיים, הממשלה מעודדת ומסבסדת בהשפעת הלובי החקלאי שהוא מהחזקים ביותר במשק את אותם גורמי ייצור שבהם אנו עניים. כך, הממשלה מסבסדת מים לחקלאים, קרקעות וכן את העסקתם של העובדים הזרים. סבסוד הקרקע לחקלאות לבדו מגיע לכ-700 מיליון שקל בשנה.
כצרכנים נבונים, אנו צריכים למחות נגד הסובסידות לחקלאות והמכסים האסטרונומיים. כשהממשלה משקיעה בכבישים אנו מבינים שזה משרת אותנו, אך כשהממשלה משקיעה בחקלאות זה עובד לרעתנו. ביטול הסובסידיות, הפחתת המכסים על מוצרים חקלאיים ועידוד התחרות בחקלאות יאפשרו לנו לרכוש מוצרי מזון איכותיים ומגוונים יותר במחירים תחרותיים.
הפחתת מסים
הצד החיובי במחאת הקוטג' הוא היכולת המדהימה של אזרחים להתארגן לחרם. הרשתות החברתיות, פייסבוק, טוויטר ועוד, מאפשרים לאזרחים להתארגן ולהעניש תאגידים ואף את הממשל עצמו אם הם פועלים בניגוד לאינטרסים של האזרחים.
פייסבוק שידרגה בהרבה את כיכר השוק הקלאסית. השאלה היא האם ניתן לרתום את פייסבוק למחאה אמיתית ולא פופוליסטית, שמאחוריה אידיאולוגיה המיטיבה באמת את מצבם הכלכלי והחברתי של האזרחים?
במקום להחרים את הקוטג', צריך להתקומם נגד מדיניות הממשלה. מיליארדי השקלים הניתנים לחקלאים מאת הממשלה אינם באים מכספת סודית של הממשלה, אלא נלקחים מאזרחי ישראל באמצעות מסים. הסובסידיות לחקלאות מצטרפות לסובסידיות נוספות והטבות מס בתחומים אחרים המגיעים לכ-40 מיליארד שקל בשנה בהתאם לנתוני משרד האוצר.
ראוי להשתמש בפייסבוק להתקוממות נגד הממשלה האחראית למשטר הסובסידות והטבות המס, אשר גורמים לכך שנטל המס בישראל גבוה והצמיחה נמוכה. אם הממשלה הייתה מבטלת את הסובסידות והטבות המס - ניתן היה להפחית את מס ההכנסה והמע"מ בצורה דרמאטית, וכך היה לנו יותר כסף לצריכה וחסכון.
הכותב, ד"ר במיסוי בינלאומי, הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי. ד"ר נוב מנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, הכולל מאמרים וחדשות מיסוי בינלאומי http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net