בתוך סערת המחאות המתחוללת מכל כיוון אפשרי - דיור, סטודנטים, מתמחים, אימהות, דלק, וזו רשימה חלקית בהחלט - זה הזמן לעצור לשנייה ולבדוק: האם משהו אמיתי השתנה עד כה, ואילו הישגים ניתן כבר לסמן?
התשובה לכך, כמובן, מורכבת. כולם כבר מבינים שחזרה למצב הקודם אינה אפשרית, אף על-פי שעדיין מוקדם לצפות מה יהיו לבסוף הפתרונות ארוכי-הטווח שיתגבשו בינות לוועדות החשיבה, ההיגוי, הייעוץ והביקורת.
אולם הישג מהותי אחד ניתן לסמן כבר עכשיו: הצרכן הישראלי אינו כפי שהיה. הוא חושב יותר לפני שמכניס את היד לכיס, נאמן פחות למותגים, מבין שקיימות חלופות ומגלה ערנות גדולה יותר כחלק מהחלטות הקנייה שהוא מקבל.
סקר שערך עבור "גלובס" מכון המחקר "רותם TRI", בראשות ד"ר אריה רותם, מאשש את התחושה שעולה מן השטח - ומגלה כי שליש מהצרכנים (34%) רוכשים כיום פחות בעקבות גל המחאה, ואילו 60% מחפשים מוצרים זולים יותר בבואם לערוך קניות. בשני המקרים, שיעור גדול יותר מהנשים מעיד על שינוי לעומת הגברים, שהביעו שינוי מתון יותר בהרגלי הרכישה.
באילו תחומים צמצמו הנשאלים את ההוצאות בעקבות אירועי המחאה האחרונים? בראש ובראשונה, מזון (22%); לאחריו בילויים (11%), ביגוד (11%) ומוצרי חלב (7%). באופן צפוי, הוצאות הכרחיות יותר כמו דיור ומים נדחקו לתחתית הרשימה.
עוד מגלה הסקר כי רבע מהנשאלים מחרימים חברות מסוימות בעקבות האירועים האחרונים. על הכוונת: תנובה (56% מקרב המחרימים), מוצרים מתוצרת חוץ (11%), שטראוס (10%), מותגי אופנה (5%) וגם רשתות המזון, האגיס ואפילו קוקה-קולה.
מוצרי חלב: שמים לב למוצרים בפיקוח
מצד אחד, אין להמעיט בערכה של מלחמת הקוטג': בחירתה של הגבינה עם הקונצנזוס לעמוד בחוד החנית הייתה מן הנבונות, אולם הנושא המורכב של הטיפול בשוק החלב עדיין על שולחן המנתחים.
הרפורמה בענף החלב שנויה במחלוקת. נושא היבוא עדיין על הפרק, ובינתיים מחירי מוצרי החלב אינם מוזלים - למעט מחירם של גביעי הקוטג' שהופחת על-ידי החברות ל-5.90 שקל, ושבמקומות מסוימים נמכר אף בפחות. אך מה קורה, למשל, למחירי הגבינה הלבנה? אלה נותרו בשלהם ואף האמירו לעתים לכיוון 8 שקלים לגביע.
איציק אלרוב, מיוזמי חרם הקוטג', מסכים כי המהפך האמיתי הוא כרגע לא על המדף עצמו - אלא מולו, בהחלטות הקנייה של הצרכן. "אנשים שבכלל לא טרחו להסתכל על מחירים בודקים כל דבר טוב-טוב לפני שהם מכניסים לעגלה", הוא אומר, "אנשים היום חוסכים מאות שקלים בסל הקניות החודשי".
יוזמי החרם, אגב, עדיין קוראים לציבור לא לרכוש קוטג' ביותר מ-5 שקלים, מעדנים ביותר מ-2.90 שקלים וגבינות שניתן להשיג במעדנייה במחיר נמוך יותר.
האם ההבחנה בין מוצרי מזון בפיקוח לכאלה שאינם התחדדה אצל הצרכן? 11% ממשתתפי הסקר גילו בקיאות מרשימה ברשימת המוצרים בפיקוח. 46% ידעו לנקוב בשמות מוצרים מפוקחים מסוימים (בעיקר חלב, לחם אחיד, אשל וביצים) ו-43% לא ידעו לציין אילו מוצרים כיום מצויים בפיקוח של המדינה. לשאלה "האם בעקבות חרם הקוטג' אתה מודע יותר למוצרים בפיקוח?", השיבו מחצית בחיוב ומחצית בשלילה.
האם קיימת העדפה למוצרים אלה במהלך קנייה שגרתית? 40% מצהירים - כן. כעת הם בוחנים את מה שמוצע להם על המדפים במחיר מסובסד, לעומת החלופות היקרות.
מוצרי תינוקות: המבצעים דועכים
מתקפת ההוזלות על מוצרי התינוקות הייתה אפיזודה מבורכת, במהלכה הופחתו משמעותית עלויות החיתולים ותחליפי החלב למחירים שפויים מאלו שהתרגלנו אליהם. כניסתה של תחרות מיידית מכמה כיוונים לשוק החיתולים ודאי לא מזיקה. אולם לאט-לאט נראה כי המבצעים דועכים.
הדרישה לפיקוח על המחירים בענף כחלק ממחאת ההורים מסתמנת כיום כבוערת פחות לעומת עניינים חשובים אחרים, כמו מעונות מסובסדים ומחיר החינוך.
מה בכל זאת נשאר לנו? כאמור, גם כאן - מודעות צרכנית משתנה. יותר ויותר אמהות מבינות כי רכישת מותג פרימיום אינה תמיד החלופה המועדפת עבורן, וכי גם חיתולים זולים יותר עשויים לעשות את העבודה. מנגד, קיבלו הרשתות תזכורת למקומם המכריע של מוצרי התינוקות ומחיריהם עבור ההורים - ויש לקוות שימשיכו לנסות ולמשוך אותם עם מחירים אטרקטיביים גם ללא התערבות מוסדרת במחירים.
דלק: העלאת המחירים נבלמה
מחאת מחירי הדלק הייתה כאן הרבה לפני המאהל בשדרות רוטשילד, אולם כחלק מהלך הרוחות הכולל, היא זוכה ליותר תשומת-לב. בפברואר הופחת מס הבלו ב-30 אגורות, ההעלאה הצפויה בסוף השנה בוטלה לעת עתה, ובכלל משהו במודעות לנושא השתנה.
"ברמת העיקרון, יש לנו הישגים", אומר זאב גראואר, ממובילי המאבק במחירי הדלק. "אולי הם עדיין לא מספקים, אבל משהו בכל זאת השגנו. בפברואר הפחיתו את הבלו, ביטלו העלאה עתידית - וביבי מנסה מול שטייניץ להוזיל את העלות לצרכן על-ידי הפחתת מס עקיף".
גראואר אף סבור כי המאבק הספציפי הזה נהנה מהרוח הגבית של המחאה כולה. "מהר מאוד האמירה השתנתה ליוקר המחיה כולו ולצדק חברתי כולל", הוא אומר.
ומה היעד, מבחינתו? "הפחתה משמעותית במס הבלו - ל-30% במקום 60%. להחזיר פיקוח על הסולר שלא קיים היום. לא נשקוט עד שנשיג את המטרות".
חשמל: עלייה מתונה בלבד
גם כאן נרשם רבע-ניצחון זמני, שאינו בהכרח מעיד על הבאות: העלאת מחירי החשמל אמורה הייתה לעלות ב-20%, אולם ברגע האחרון בהתערבות ראש הממשלה נתניהו היא מותנה - והמחירים יעלו רק ב-10%. זאת לאחר שוועדת הכספים אישרה את צו האוצר להפחתת הבלו על הדלק לייצור חשמל בשיעור של 69%.
אולם, יש לזכור כי ההפחתה תקפה, נכון לעכשיו, עד סוף שנת 2011, ולא ברור מה יקרה אחר-כך.
אגב, מיתון ההתייקרות שנוי במחלוקת - ויש מי שטענו במהלך הדיון כי את 1.5 מיליארד השקלים שהושקעו במהלך הזה עדיף היה להעביר, למשל, לתגבור מערך מעונות היום והצהרונים.
