את מחיר הדלק קובע משרד האנרגיה אחת לחודש עבור החודש הבא, והוא נקבע לפי מספר פרמטרים: הפרמטר הראשון הוא מחיר הבנזין באירופה בחמשת ימי העבודה שקדמו לשני ימי העובדה האחרונים בכל חודש; פרמטר שני הוא מחיר הנפט, ממנו מופק הבנזין; וגורם שלישי המשפיע הוא המיסוי, שאחראי ליותר ממחצית מסך ההוצאה שלנו בתחנת הדלק.
כאשר היצע הנפט העולמי גדל, מחירו יורד – וגורר מטה את מחיר הדלק; לעומת כאשר היצע הנפט יורד, אנו רואים את התופעה ההפוכה – התייקרות הדלק. מבחינה היסטורית מחיר הדלק הגבוה ביותר נרשם בישראל ב-1 בספטמבר 2012 – 8.26 שקלים לליטר בנזין 95 אוקטן.
יצואניות הנפט הגדולות בעולם הן ארה"ב, רוסיה ומדינות ארגון אופ"ק , בו חברות אלג'יריה, אינדונזיה, איראן, עיראק, כווית, לוב, ניגריה, קטאר, ערב הסעודית, איחוד האמירויות הערביות, ונצואלה, אנגולה ואקוודור. 13 מדינות אלה מחזיקות יחד כ-75% מעתודות הנפט בעולם, מפיקות כ-30% מתפוקת הנפט העולמי ואחראיות על כ-50% מיצוא הנפט. במטרה למנוע מההיצע לעלות יותר מדי, ובכך לגרור את המחיר מטה, קובע הארגון את מכסות התפוקה של החברות בו.
גורמים נוספים המשפיעים על מחיר הנפט הן סנקציות בינלאומיות המוטלות על יצואניות נפט מרכזיות, המקטינות את היצע הנפט העולמי. ב-2019 הוטלו סנקציות כאלה על ונצואלה ואיראן.
על מחיר הבנזין עצמו מתווסף גם מרווח השיווק – הרווח של חברות הדלק המשווקות אותו בישראל – וכן המס על הדלק – הנקרא מס בלו. לכל סוג דלק נקבע שיעור בלו אחר, והוא מתעדכן אחת לשלושה חודשים בהתאם למדד. המס על הדלק בישראל הוא גבוה, ונכון לינואר 2019 הוא מהווה כ-67% ממחיר הבנזין לצרכן.
בנובמבר 2018 העלאת המס על הדלק בצרפת ליותר מ-60% הייתה אחת הסיבות העיקריות לפריצתה של "מחאת האפודים הזוהרים".
כתבות
ני"ע
