סטודנטים למשפטים שלומדים במכללות מבצעים יותר עבירות משמעת (כגון הונאה בבחינות, העתקת עבודות והתנהגות בלתי הולמת כלפי מרצה) מאשר סטודנטים למשפטים שלומדים באוניברסיטאות - כך עולה מדוח ועדת המדרוג בראשות השופט בדימוס פרופ' דן ביין, שמינתה לפני כשנה לשכת עורכי הדין כדי לבדוק את המסגרת הלימודית בכל האוניברסיטאות והמכללות בישראל המעניקות תואר ראשון במשפטים. הבדיקה נעשתה באמצעות שאלון שהועבר לכלל המוסדות האקדמיים.
אחד הנושאים שבדקה הוועדה היה כמה סטודנטים למשפטים הועמדו לדין והורשעו בעבירות משמעת ב-3 השנים האחרונות במוסדות השונים. מממצאי הוועדה, שנחשפים לראשונה ב"גלובס", עולה כי 73 סטודנטים למשפטים הלומדים בקריה האקדמית אונו הורשעו בעבירות משמעת ב-3 השנים האחרונות.
66 סטודנטים מהמכללה למינהל הורשעו בעבירות משמעת ב-3 השנים האחרונות. גם במכללת כרמל החדשה בחיפה התמונה לא ורודה - 44 סטודנטים מהמכללה הורשעו בעבירות משמעת ב-3 השנים האחרונות. המרכז הבינתחומי אינו מפגר בהרבה מאחור - 40 סטודנטים מהמרכז הורשעו ב-3 השנים האחרונות בביצוע עבירות משמעת שונות.
מנגד, באוניברסיטאות התמונה קצת יותר מעודדת. על-פי נתוני ועדת המדרוג, ב-3 השנים האחרונות הורשעו 20 תלמידי משפטים מהאוניברסיטה העברית בביצוע עבירות משמעת, 16 סטודנטים מאוניברסיטת חיפה ו-11 סטודנטים מאוניברסיטת תל-אביב.
אוניברסיטת בר-אילן דיווחה על מספר הסטודנטים הנמוך ביותר שהורשעו בהעתקה, הונאה במבחנים או בהתנהגות שאינה הולמת סטודנט. ב-3 השנים האחרונות רק 8 סטודנטים מבר-אילן הורשעו בעבירות משמעת.
עם זאת, ישנה מכללה אחת שהיא יוצאת דופן לטובה בתחום זה - מכללת נתניה, שבה מספר הסטודנטים שהורשעו בעבירות משמעת דומה למספרם באוניברסיטאות. רק 10 סטודנטים למשפטים ממכללת נתניה הורשעו בעבירות משמעת ב-3 השנים האחרונות.
יצוין כי מספר הסטודנטים למשפטים במכללות גבוה יותר מזה שבאוניברסיטאות.
נתון מעניין נוסף שבדקה ועדת המדרוג בהקשר להרשעות סטודנטים בעבירות משמעת היה - מה נעשה כדי להבטיח שהרשעה משמעתית שלוותה בהפסקת לימודים תגיע לידיעת בתי-ספר למשפטים אחרים (כדי שישקלו למנוע רישום תלמיד שהופסקו לימודיו עקב ההרשעה).
מהממצאים עולה כי אף אוניברסיטה ואף מכללה לא דיווחו לשום גורם חיצוני על הרשעות משמעת של הסטודנטים, גם כאשר ההרשעה מביאה להפסקת לימודיו של הסטודנט.
את ועדת המדרוג בראשות פרופ' ביין הקים לפני כשנה הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, כחלק מהניסיונות לשפר את פני מקצוע עריכת הדין. הוועדה בדקה את המסגרת הלימודית בכל האוניברסיטאות והמכללות המעניקות תואר ראשון במשפטים, כדי להעריך באיזו מידה מצליחים בתי-הספר למשפטים להכשיר סטודנטים לשמש כמתמחים וכעורכי דין.
חברי ועדת המדרוג היו (מלבד פרופ' ביין) פרופ' קנת מן, עו"ד יהודית קורן ועו"ד אסף פוזנר.
חלקו הראשון של דוח הוועדה, שהגיע לידי "גלובס" וכלל את סקר המאמנים, פורסם כאן באחרונה. כעת מתפרסם חלקו השני, העוסק במתרחש באוניברסיטאות ובמכללות.
עד 20% מסיימים בהצטיינות יתרה
נושא נוסף שבחנה הוועדה היה - מהו אחוז המסיימים את התואר הראשון במשפטים בהצטיינות, או בהצטיינות יתרה, במוסדות האקדמיים השונים.
מהסקר עולה כי 20% מבוגרי אוניברסיטת בר-אילן ומהמרכז הבינתחומי יוכרזו בכל שנה כמצטיינים או כבעלי הצטיינות יתרה. באוניברסיטת תל-אביב, 15% מהסטודנטים מסיימים את התואר בהצטיינות (רובם המוחלט בהצטיינות "רגילה").
במכללת נתניה 15% מהסטודנטים יסיימו את לימודיהם בהצטיינות (רגילה או יתרה). באוניברסיטה העברית, שבה תנאי הקבלה למשפטים הם הקשים ביותר, רק 10% מן התלמידים בעלי הציונים הגבוהים ביותר יוכרזו כמצטיינים.
נשירה מועטה מלימודי משפטים
ועדת המדרוג בדקה גם את שיעור ההצלחות והכישלונות במעבר משנת לימודים אחת לאחרת בלימודי המשפטים.
מתברר כי הנשירה מלימודי המשפטים באוניברסיטאות היא נמוכה מאוד. באוניברסיטת תל-אביב סיימו בשנת הלימודים האחרונה 294 סטודנטים את לימודי המשפטים, מתוך 328 שהתחילו בהם. באוניברסיטה העברית - כ-90% מאלה שהתקבלו ללימודי משפטים גם מסיימים אותם.
בחלק מהמכללות הנשירה גדולה יותר. במכללת שערי משפט נשרו מהלימודים ב-2007 כ-25% מהסטודנטים. במכללת נתניה שיעור הכישלון במעבר משנה א' לשנה ב' עומד על 8%, משנה ב' לשנה ג' על 4%, ושיעור הכישלון במעבר משנה ג' לשנה ד' הוא 1% ופחות.
תגובות: "יד קשה נגד הפרות"
* הקריה האקדמית אונו: "מבדיקת אחוז הסטודנטים המורשעים, ביחס למוסדות אחרים (בקריה האקדמית לומד מספר הסטודנטים הגדול בישראל), ניכר כי זה האחרון נמוך משמעותית ביחס לכל מוסד אחר. ועדת המשמעת, בראשות דיקנית הסטודנטים ד"ר ריבי כהן, רואה בחומרה כל מקרה ומקרה של הפרעת משמעת ונוקטת יד קשה נגד הפרות אלה".
* בית-הספר למשפטים ע"ש שטריקס של המסלול האקדמי המכללה למינהל: "בית-הספר פועל לפי אמות-מידה קפדניות. במקביל ליישומו של קוד אתי חלוצי שנכתב בשיתוף תלמידי בית-הספר, הגברנו את האכיפה של תקנון המשמעת כדי לשמור על טוהר המידות. בית-הספר מגלה אפס סובלנות לעבירות משמעתיות. אנו קוראים לכל המוסדות האקדמיים לאמץ שיטת אכיפה קפדנית כפי שנהוגה אצלנו, במטרה לבער תופעות שאינן ראויות".
* המרכז האקדמי כרמל: "המרכז מקפיד הקפדה יתרה על שמירת תקנון הלימודים. כל הפרת משמעת מטופלת מיידית. הנתונים מלמדים שאנו מקפידים על שמירת התקנון ועל רמה אקדמית גבוהה במוסד".
* המרכז הבינתחומי: "המרכז הבינתחומי שם דגש על ערכים כגון יושרה, מתוך אמונה שבוגריו יישאו בתפקידים בעלי משמעות בחברה הישראלית. במרכז הבינתחומי אין עוברים לסדר היום על עבירות משמעת, החל מהקלות שבהן ועד החמורות, וזאת מתוך ראיית השליחות העתידית של הבוגרים".
הכי קשה להתקבל לאוניברסיטה העברית
בעבר, חלומה של כל אם יהודייה היה שבנה יהיה עורך דין או רופא, אך תנאי הקבלה הקשים ללימודי משפטים ורפואה מנעו את התגשמות החלום מרבים. כיום, לאחר שבשנים האחרונות נפתחו בארץ מכללות רבות למשפטים, השתנתה התמונה, ורבים יכולים ללמוד משפטים ולהיות עורכי דין.
אחד הנושאים המעניינים שנבחנו בשאלון ועדת המדרוג הוא תנאי הקבלה המינימליים ללימודי משפטים באוניברסיטאות ובמכללות. מתברר כי תנאי הקבלה הקשים ביותר ללימודי תואר ראשון במשפטים הם של האוניברסיטה העברית, שמקבלת רק סטודנטים שהשיגו תעודת בגרות בציון ממוצע של 10.1 ותוצאה של 715 במבחן הפסיכומטרי.
באוניברסיטת בר-אילן עמד ממוצע הקבלה ב-3 השנים האחרונות על ציון בגרות משוקלל של 105.8, ופסיכומטרי של 677. באוניברסיטת תל-אביב התקבלו בשנה האחרונה ללימודי משפטים רק מי שהשיגו ציון בגרות ופסיכומטרי משוקלל של יותר מ-660 (ביחס של 1:1). באוניברסיטת חיפה ובמרכז הבינתחומי בהרצליה סף הקבלה ללימודי משפטים דומה.
במכללות, לעומת זאת, התמונה שונה. כדי להתקבל ללימודי תואר ראשון במשפטים במכללת כרמל בחיפה, מספיק להציג תעודת בגרות עם ממוצע של 90 וציון של 85 בחלק האנגלית בבחינה הפסיכומטרית. ללימודי משפטים במכללה למינהל יתקבלו באופן אוטומטי בעלי תעודת בגרות עם ציון משוקלל של מעל 102, ללא צורך בבחינה פסיכומטרית.
מכללות נתניה ושערי משפט הן המוסדות האקדמיים שבהם תנאי הקבלה הם הקלים ביותר - ממוצע של 90 בבגרות, הכולל ציון של 70 לפחות ב-4 יחידות לימוד באנגלית, מספיקים כדי להתקבל בהן ללימודי משפטים.
