סקר: רוב עוה"ד לא מרוצים מרמת המתמחים

מעמדם של עורכי הדין בישראל הלך והתדרדר בשנים האחרונות, מכמה בחינות. נראה כי הסיבה המרכזית לכך היא הגידול העצום במספר עורכי הדין, והיום כבר רשומים במדינה יותר מ-60 אלף עורכי דין (כ-48 אלף מתוכם פעילים).

ישראל היא שיאנית עולמית ביחס שבין עורכי דין למספר האזרחים: אחד מכל 157 ישראלים רשאי לעסוק כיום בעריכת דין. לשם השוואה: בארה"ב אחד מכל 270 אזרחים הוא עורך דין; בגרמניה - אחד מ-600; ובסין יש עורך דין אחד על כל 8,000 אזרחים.

בעיה נוספת, שנובעת כנראה מריבוי הפונים ללימודי משפטים ומוכרת בעיקר בקרב ציבור עורכי הדין, היא שרבים ממסיימי התואר הראשון במשפטים מגיעים לתקופת ההתמחות בלי שיש בידיהם את הידע והכלים הדרושים לעסוק במקצוע. כך, לעורכי הדין הוותיקים המאמנים מתמחים יש טענות רבות על היעדר מוכנות ובשלות מקצועית של חלק ממסיימי התואר הראשון, שמגיעים אליהם להתמחות.

כחלק מהניסיונות לשפר את פני מקצוע עריכת הדין הקים לפני כשנה הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין (שבראשה עמד אז עו"ד יורי גיא-רון) ועדה מיוחדת, בראשות השופט לשעבר פרופ' דן ביין, במטרה לספק כלים להתמודדות עם הבעיות הללו.

הוועדה בחנה את המסגרת הלימודית באוניברסיטאות ובמכללות המעניקות תואר במשפטים בארץ. זאת, כדי להעריך באיזו מידה מצליחים מוסדות אלה להכשיר את הסטודנטים הלומדים בהם לשמש כמתמחים וכעורכי דין.

הוועדה ערכה, בנוסף, סקר מקיף - באמצעות המכון למחקרי שוק ומידע, חקר רייטינג - בין עורכי הדין המאמנים מתמחים בפועל, להערכת רמת ההכשרה של מסיימי התואר במשפטים, וכדי לעמוד על עמדותיהם בסוגיית הכשרת המתמחים.

ועדת המדרוג הגישה לפני כחודשיים את מסקנותיה ללשכת עורכי הדין, וביקשה מראש לשכת עורכי הדין הנוכחי, עו"ד דורון ברזילי, כי יפרסם את ממצאיה בקרב ציבור עורכי הדין. ברזילי סירב לבקשה.

הדוח, שהגיע לידי "גלובס", נחשף כאן לראשונה.

אכזבת המאמנים

תוצאות הסקר, שנערך בקרב עורכי הדין שמאמנים מתמחים, מאששות באופן חד-משמעי את ההנחה שעמדה ביסודו, ולפיה עורכי הדין המאמנים מאוד לא מרוצים מרמת הסטודנטים למשפטים שמגיעים להתמחות אצלם. 50% מהמאמנים הוותיקים (שמאמנים מתמחים 10 שנים ויותר) סבורים כי רמת המוכנות של המתמחים היום נמוכה מאשר בעבר, לעומת 14% בלבד שסבורים כי היא גבוהה יותר.

עוד עולה מהסקר כי הקריטריון החשוב ביותר לבחירת מתמחה במשרד הוא התרשמות כללית מאישיות המועמד בראיון אישי. 52% מהמאמנים שהשתתפו בסקר אמרו כי זהו הקריטריון שעל-פיו הם בוחרים את מתמחיהם.

לדברי עורכי הדין המאמנים, הקריטריון השני בחשיבותו הוא הציונים שקיבלו המועמדים בלימודיהם. עם זאת, רק 29% מהמאמנים סברו כי הציונים שמקבל המתמחה בתואר הראשון מבטאים את רמתו, כפי שהיא משתקפת במהלך ההתמחות. מנגד, לדעת 48% מהנשאלים, הציונים לא מבטאים (24% מהנשאלים) או לא כל-כך מבטאים (24%) את רמת המתמחה.

החמרת תנאי הקבלה

מסקר המאמנים שערכה ועדת המדרוג עולה עוד כי 61% מעורכי הדין סבורים כי יש לקבוע תנאי קבלה מיוחדים ללימודי משפטים, מעבר לבחינת הבגרות. התנאים הנוספים המומלצים הם: רמה מסוימת של ציונים בבחינה הפסיכומטרית (68% מהם), ראיון אישי (61%) וציונים גבוהים יותר בבחינת הבגרות (46%).

עוד עולה מהסקר כי 35% מהמאמנים סבורים כי צריך להנהיג תנאי קבלה שונים (מקלים) ללימודי משפטים לאוכלוסיות מיוחדות, לפי הפירוט הבא: 61% מהם אמרו כי יש לגבש תנאי קבלה שונים לעולים חדשים; 50% מהם סבורים כי יש לגבש תנאי קבלה שונים ללקויי למידה; 49% - לתושבי הפריפריה; ו-45% מהם סבורים כי יש לגבש תנאי קבלה שונים לנכים.

תנאי: הצלחה בקורסי ליבה

76% מהמאמנים סבורים כי יש לקבוע רשימת מקצועות ליבה, שההצלחה בבחינה בהם תהיה תנאי לבוגר משפטים להתחיל את תקופת ההתמחות. המקצועות שהומלץ עליהם כמקצועות ליבה הם: דיני חוזים (62%), סדר דין אזרחי (45%), דיני נזיקין (43%) וסדר דין פלילי (36%).

בנוסף, 72% מהמאמנים סברו כי יש לדרוש מכל סטודנט להשתתף בקורס לאתיקה כתנאי להתחלת התמחות. 83% סבורים כי על שיעורי האתיקה לכלול לימוד של נימוסים משפטיים. 82% תומכים בכך שהרשעה בעבירות משמעת של סטודנט למשפטים במהלך לימודיו תובא לידיעת לשכת עורכי הדין, ותוכל למנוע רישום להתמחות.

חיוב לימודים קליניים

עוד עולה מהסקר כי 35% מעורכי הדין המאמנים סבורים כי יש לדרוש לימודים קליניים (סדנאות פרקטיות במקצוע) כחלק מההכשרה לקראת ההתמחות; ו-57% סבורים כי יש לשלב את הלימודים האלה כחלק מההתמחות עצמה.

בקרב המצדדים בקיום לימודים קליניים לקראת או במהלך ההתמחות, התכנים המומלצים ביותר הם: סדנאות לניסוח חוזים ומסמכים משפטיים (72%), וסדנאות לניהול משפט פלילי ואזרחי כולל חקירת עדים (70%). בנוסף, רוב המאמנים (77%) סברו כי לימודי המשפטים צריכים לכלול מסגרות לפיתוח ההבעה בכתב ובעל-פה.

שיפור הידע הכללי

67% מעורכי הדין המאמנים מתמחים רואים בחיוב את ההצעה שלימודי המשפטים יכללו גם שיעורים וקורסים לשיפור ההשכלה והידע הכלליים של התלמידים.

המקצועות הבולטים שעליהם המליצו המאמנים הם: כלכלה (69%), פסיכולוגיה (52%), מינהל ציבורי (52%), קרימינולוגיה (48%) ופילוסופיה (48%).

עדיפות למרצים מהאקדמיה

ועדת המדרוג בדקה גם מה דעתם של עורכי הדין המאמנים על היחס הרצוי בין המרצים למשפטים (ללימודי תואר ראשון), שהם אנשי אקדמיה שעיסוקם בהוראה, לבין מרצים שהם אנשי מעשה (עורכי דין פעילים ושופטים).

מהסקר עולה כי היחס הרצוי בין המרצים למשפטים שהם אנשי אקדמיה מובהקים, לבין מרצים שעוסקים ממש במקצוע, הוא: 56% למורים האקדמיים שכל עיסוקם בהוראה, ו-44% אנשי מעשה.

לשכת עורכי הדין מסרה בתגובה: "לא הובא לידיעתנו על סיום השלב השני של עבודת הוועדה. הנושא יידון וייבדק עם פעילות הוועדה הנוספת, המשותפת עם משרד המשפטים, שקידם ראש הלשכה. ועדה זו עוסקת במכלול נושאים, בהם מעמד עורכי הדין ורמתם, ההתמחות ושינוי הליך הסמכת עורכי הדין".

סקר המאמנים נערך באמצעות ראיונות טלפוניים בקרב 300 עורכי דין, שמאמנים כיום או שאימנו מתמחים ב-3 השנים האחרונות. הנשאלים נדגמו מתוך מאגר טלפוני של 3,000 מאמנים פעילים.

פרופ' דן ביין: "הלשכה התנגדה לפרסום הנתונים"

פרופ' דן ביין, שעמד בראש ועדת המדרוג, מצר על החלטת לשכת עורכי הדין לבטל את עבודת הוועדה. "לצערי, לא עודדו אותנו להמשיך בעבודתנו, והפסקנו את פעולת הוועדה. לא הייתה לנו יותר תמיכה. רצינו לפרסם את הנתונים כשירות לציבור, וגם לכך התנגדו, בנימוק שהלשכה פועלת בצוותא עם משרד המשפטים לשיפור פני המקצוע.

"אנחנו מקווים שהפרסום ב'גלובס' יחשוף בפני ציבור עורכי הדין, ציבור הסטודנטים למשפטים ואלה שמתעתדים ללמוד משפטים, מידע שיעזור להם בהחלטותיהם ויסייע בכל זאת, לשיפור המקצוע".

באופן אישי, פרופ' ביין סבור כי הפתרון לירידה הנמשכת ביוקרת המקצוע ובמעמד עורך הדין נעוץ ברמת ההכשרה הירודה של האוניברסיטאות והמכללות למשפטים. "לטעמי, יש להפריד בין לימודי משפטים כלליים, להשכלה כללית ללימודי משפטים, שנועדו לאנשים שרוצים לעסוק בפרקטיקה ולהיות עורכי דין - ולעומת זאת להעלות את רף הקבלה ללומדי המשפטים מהסוג השני, שרוצים להיות עורכי דין, יועצים משפטיים ושופטים.

"חלק גדול מלומדי המשפטים לא יעסקו בעריכת דין. היום לומדים משפטים גם כדי להרחיב את הדעת, כמו שפעם היו לומדים מחשבת ישראל. הידע המשפטי עוזר לתפקידים רבים במשק, ניהוליים וציבוריים".

 רמת בוגרי המשפטים כיום בהשוואה לעבר

 האם ציוני התלמיד משקפים את רמתו בהתמחות