לקריסתה של קיקה בישראל יש השלכות רבות - על העובדים, על הבנקים, על ענף הריהוט בכללותו וכמובן על הלקוחות. על-פי בקשה דחופה למתן צו להקפאת הליכים שהוגשה בשבוע האחרון, היקף החובות של החברה לספקים עומד על כ-30 מיליון שקל.
משיחה עם מספר ספקים עולה גישה אמפטית למדי כלפי קיקה. הספקים האלה לא מביעים כעס או טרוניות על חובות של קיקה כלפיהם, אלא מתמקדים בכך ש"יש עוד סיכוי להציל את החנות, אז למה להספיד או ללכלך". ספקים אחרים סירבו להתראיין או למסור את היקף החוב שנזקף לזכותם. עם זאת, חלקם הסכימו לחשוף מעט מנזקיהם בפרשה.
כך למשל, יוסי אלבוחר, מנכ"ל ד"ר גב שסיפקה לקיקה כורסאות טלוויזיה, מעריך כי החוב על פריטים שסופקו ללקוחות קיקה עומד על כ-100 אלף שקל.
מוצרי ד"ר גב, שנמכרו דרך קיקה, היו דגמים בלעדיים ברמת מחיר הדומה לזו שברשת. לדברי אלבוחר, כיום אין הזמנות פתוחות, וכל הסחורה סופקה ללקוחות. "דרך הנאמן וגורמים מקורבים אנחנו מנסים לבדוק איך נוכל לקבל את הכסף שמגיע לנו מקיקה", אומר אלבוחר ל"גלובס".
ד"ר גב מקיימת פעילות סיטונאית זה 10 שנים ומספקת מוצריה ל-300 לקוחות בישראל, בהם אייס ואופיס דיפו (דרך ספקי משנה). "יש לנו לקוחות מצוינים, ועם ספק אחד נפלנו לצערי. נקווה שזו לא הסנונית הראשונה".
אבי ברססט, מנכ"ל הולנדיה שסיפקה לקיקה מזרנים וכריות, מתנחם בעובדה שהחוב של קיקה ישראל כלפיו עומד על אלפי שקלים בלבד. "כל חוב הוא נורא, אבל למזלי אין לי חוב גדול, ואני שמח על כך. אבל כבר פנינו לעורך הדין, ולא נוותר אפילו על שקל שחייבים לנו", הוא אומר.
ברססט מוסיף: "הכישלון של קיקה היה צפוי. חנות שנפתחה ללא קונספט מנחה או קו שמאפיין ומייחד אותה - נועדה לכישלון".
- אז למה המשכתם לעבוד איתם?
"לא יכולתי שלא לעבוד איתם משום שאנחנו ספקים לסניפים בקיקה העולמית, ושם התמונה אחרת לגמרי - אין הכול מהכול, אין ריהוט ברמה נמוכה, ואין תוצרת מקומית זולה כפי שהייתה בסניף בישראל. בעולם מדובר בחנויות פרימיום שנראות אחרת לגמרי. במזרח אירופה קיקה משגשגת, והיא קנתה לעצמה שם כמותג בעל ערך עצום".
שלומי תורג'מן, מרשת הרהיטים תורג'מן, מספר כי ברצפת המכירה של קיקה הוקצתה תצוגה של 70 מ"ר לקולקציית המותג קליגריס שהוא מייבא, ובה נמכרו פינות אוכל, פינות ישיבה, ארוניות, מדפים ומוצרים משלימים.
"הקולקציה שלנו מוצבה כקולקציית פרימיום. קיקה רצו ספקטרום יוקרתי, ואנחנו סיפקנו להם את זה", אומר תורג'מן.
טווח המחירים לדוגמה היו כ-18 אלף שקל לפינת אוכל הכוללת שולחן וכיסאות. "קיקה קנתה מאיתנו סחורה ומכרה הלאה, ומכיוון שהתמהיל הזה של זול ויקר ביחד לא עבד, החשיפה למוצרי הפרימיום לא הייתה גדולה, כך שלשמחתי לא נפגענו בצורה דרמטית. מי שסיפק סחורה זולה נפגע בממדים כואבים יותר".
לתורג'מן יש מספר סניפים בפריסה ארצית לצד שיתופי-פעולה עם רשתות אחרות. "קיקה לא הייתה העסק העיקרי שלנו, אנחנו ממשיכים לעבוד, והכול בסדר".
תמהיל בעייתי
אריה ויסמן, מנכ"ל ובעלים משותפים של חברות הרהיטים מקבוצת ויסמן (בהן שומרת הזורע), מספר כי עמד בקשר עם הנהלת קיקה ישראל במשא-ומתן להיות ספקים של חדרי שינה ופינות ישיבה. "מהר מאוד הבנו שהקונספט של קיקה לא יכול לעבוד אצל הצרכנים הישראלים. מה שעובד אצל הגויים לא עובד פה, וחבל שקיקה הבינו את זה על בשרם. הערכתי שהם יחזיקו מעמד שנה, אבל הם מיצו את העניינים קודם לכן".
"צריך לדעת איך לשווק מוצרי יוקרה", אומר ויסמן. "ישבתי בקיקה על מערכת ישיבה מעור ממותג גרמני עם תג מחיר של 50 אלף שקל. כשישראלי בא להוציא סכום כזה הוא מצפה לאירוח ולשירות אחר. מי שמוכן לקנות ספה במחיר הזה, ייכנס לאחת מחנויות היוקרה בהרצליה, יתפנק על כוס קפה ויקבל חוויית קנייה אחרת".
ויסמן מספק סיבה נוספת לפיה הצרכן הישראלי ציפה למצוא מותגים מחו"ל: "יותר מ-40% מהתמהיל היו מוצרים של יצרנים מקומיים. בשביל זה הצרכן הישראלי לא צריך את קיקה. הוא ילך ישר ליצרניות בארץ ואף יקנה בפחות".
"החלשים לא ישרדו"
תמיר בן-שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלית-שיווקית צ'מנסקי בן-שחר ושות', אומר: "קיקה עשתה את כל הטעויות האפשריות בעולם הצרכני כדי להיכשל. קיקה סבלה מחטא היוהרה, ומההתחלה היה ברור שהיא לא תשרוד בישראל".
- האם ענף הריהוט הגיע לרוויה?
"בענף הריהוט מפתחים יותר מדי שטחים מסחריים לעומת כוח הקנייה. מצב של עודף היצע אופייני לתחומי מסחר אחרים כמו אופנה, שבו בקרוב מגיעים מעבר ל'פיק'. במצב כזה כל השחקנים בענף ירגישו ירידה בפדיון, אבל השחקנים החלשים לא יוכלו לשאת פדיון נמוך ולא ישרדו.
"מצד שני, אני לא יכול להגיד שאין מקום לשחקנים חדשים - בכל פעם שאחד נסגר, מתפנה מקום לאחר. כשמתחילה האטה בשווקים, מי שירגיש את זה ראשון הם השחקנים החדשים, ובעיקר כאלה שעשו טעות בבחירת המיקום".
- האם אתה חושב שרשתות נוספות נמצאות בסכנת קריסה?
"בכל נקודת זמן בכלכלה יש שחקנים שנעלמים, ויש כאלה שיבואו במקומם. ברור שיהיו עוד שייסגרו, אבל צריך לזכור שככל שיהיה פחות היצע - הצרכנים ייפגעו מהיעדר תחרות. גם לקריסת קיקה יהיה אפקט שעשוי לייצר לחץ כלכלי על שחקנים מסוימים בשוק, בעיקר עם חשש של צרכנים לשלם מראש על מוצרים".
"אנחנו לא מזהים בעיה אחרת שצריכה להדליק נורה אדומה"
יו"ר איגוד תעשיות הריהוט ומנכ"ל ריביירה ארונות, אורי סגרא, מספק תחזית אופטימית לענף. "אני לא מאמין שיהיו עוד חברות שמתנהלות כמו שצריך ויגיעו למצב של קריסה. doit לא ידעה לקרוא את המפה, והייטאצ' כיוונה גבוה לתחום שהוא מצומצם ממילא. חוסר יציבות בענף? ממש לא, כמו בכל ענף אחר יש בעיות נקודתיות אבל אנחנו לא מזהים בעיה מיוחדת שצריכה להדליק נורה אדומה. חברה שלא החזיקה מעמד, מחזקת את החברות הטובות והיציבות בענף".
באיגוד חברות 60 חברות ישראליות, ולפי נתוני החברות הללו נתוני הרבעון הראשון לשנת 2012 לא מצביעים על שינוי ביחס לנתוני המכירות של הרבעון אשתקד. "אנחנו נמצאים בפתחה של תקופה טובה לענף. יש מגמה של אכלוס בתים".
- מה דעתך לגבי הרעיון של הגבלת דמי המקדמה בענף באמצעות חקיקה?
"צריך לזכור שבענף הזה יש הוצאות גדולות וחומרי הגלם יקרים. זהו ענף שמפרנס עשרות אלפי משפחות וחשוב לשמור על יציבותו. עסקאות תשלומים גורמות לכך שלפעמים הספקים מקבלים את הכסף רק אחרי שהמוצר סופק, אבל עדיין היכולת לשלם באמצעות כרטיס אשראי מגינה על הצרכן".
בניגוד לסגרא, מסקירה שערכה קבוצת ניהול הסיכונים D&B ישראל, עולה כי ענף המטבחים - ש-30% מפעילותו מופנה לדירות חדשות - מושפע באופן ישיר מהירידה בכמות התחלות הבנייה. בחודשים ספטמבר-אוקטובר ב-2011 מספר הדירות שנמכרו הצביעו על ירידה של כ-12%, מכאן, מעריכים ב-D&B שב-2012 מסתמנת ירידה במספר התחלות הבנייה - שתגרור להאטה בענף המטבחים בישראל.
