אין בכתבה הזו ניצול מחפיר או סיפור על עובדים רעבים ללחם. כל המרואיינים כאן מבקשים להדגיש שהם לא בכיינים ולא מסכנים. הם רק מבקשים להפנות את תשומת-הלב למגזר נשכח בתעשיית הטלוויזיה, שתנאי ההעסקה שלו הולכים ומורעים משנה לשנה, תנאים בלתי שגרתיים מלכתחילה ולא מקובלים בשוק העבודה הישראלי.
אנשי המקצועות הטכניים, מי שמרגישים בתחתית שרשרת המזון של התעשייה, לא מוכנים לשתוק עוד והם מתכננים לצאת למאבק על זכויותיהם. זה קורה רגע לפני שתחל עונת הריאליטי בטלוויזיה שלנו, הז'אנר שלדבריהם מפר את התנאים המקובלים.
קרוב ל-1,000 עובדים רשומים מרכיבים את הסקטור המכונה "טכני" בישראל - צלמים, תאורנים, מאפרות, מלבישות, עובדי במה, מעצבים אומנותיים ואנשי סאונד. לדבריהם, בשוק ההפקה הישראלי מגלגלים לפתחם את המשבר הכלכלי.
"הפקות הריאליטי זו הפרנסה שלנו, אבל הסיזיפיות בעבודה הזו היא מה ששוחק", אומר מ', צלם ותיק. הוא החל את עבודתו בתעשייה בצמוד להפקות הריאליטי הראשונות שנעשו כאן, והוא היה מצוות הצילום של תוכניות כמו "פרויקט Y", "רצים לדירה", "השגריר" ו"הדוגמניות". "לפני שנים, התנאים היו מאוד הגיוניים והמפיקים עמדו בתקציבים. ב'רצים לדירה' שולמו תוספות על עבודה בלילה, על שבתות ושעות נוספות ואורך היום היה נורמלי".
היום, יותר ויותר מפיקים משנים את תנאי ההעסקה. "מה שמפריע לי זה שאין גבול. התנאים הולכים ונשחקים משנה לשנה. באה מפיקה, מזמינה אותי לעבודה ואומרת, תשמע, יש לי תוכנית אבל לא אוכל לשלם לך שעות נוספות. אני לא מבין איך זה עובד".
רוב אנשי הצוות בהפקות, ככולם, הם עובדי פרילנס. אלה מוזמנים לא אחת לעבודה מרגע לרגע. "אם אלה פרויקטים ארוכים, יודעים עליהם לרוב מראש אבל יש לא מעט מצבים שמתקשרים בעשר בלילה ושואלים אם אתה פנוי מחר. אתה חי בחוסר ודאות תמידי. היו לי מצבים שבשבת לא היה לי כלום ביומן ולמחרת הכל התמלא", אומר עידן אור, מנכ"ל ארגון אק"ט, המאגד את העובדים הטכניים ועוזר צלם במקצועו.
אור מנהל היום את הדיאלוג מול גופי השידור בתקווה שיסדירו את המתרחש בהפקות הריאליטי. לדבריו, המפיקים מנצלים את העובדה שמדובר בחוזים אישיים, ומכניסים תנאים חדשים לפי כל הפקה. כך למשל, בהפקת "היפה והחנון" של חברת ההפקה "אבוט המאירי" עבור ערוץ 10, מבקשים לשלם לעובדים שוטף פלוס 60, כלומר חודשיים לאחר ביצוע העבודה. "לאדם שמשלם את שכר הדירה, את הגן לילד זה כמעט בלתי אפשרי. וצריך לזכור שבזמן שהוא עובד בעבור הפקה מסוימת הוא לא יכול לעבוד בשביל אף אחד אחר", אומר אור.
הסיבה שכל עובד מוגבל לעבודה אחת בלבד, היא שעות העבודה. החוזה של "היפה והחנון", שהגיע לידי "גלובס", מדבר על יום עבודה של 13 שעות ביום, לא כולל הנסיעה הביתה מירושלים, שם מצטלמת התוכנית - שזו תהיה על חשבון העובד. החוזה גם מדבר על 9 שעות מנוחה בין יום צילום אחד לאחר, עם אפשרות להפחתה ל-6 שעות מנוחה בלבד, ללא תשלום. מדובר בהפקה שנמשכת כ-40 יום. גם את שעות ארוחת הצהריים אפשר להזיז בקלות ללא תשלום.
"אני בן 30, ללא משפחה, והמבוגרים בתעשייה אומרים לי לעזוב כבר עכשיו. אני לא יודע אם כשיהיו לי ילדים אני אסכים לעבוד בתנאים האלה", אומר ד', איש סאונד, "השיטה של שוטף פלוס 60 היא מוות. צריך לשלם עם הכסף הזה שכר דירה. יום העבודה מוגדר לרוב בחוזה כ-13 שעות, אבל זה לא אומר שזה באמת 13 שעות. זה אומר שאחרי זה מתחילות השעות הנוספות".
- תאר לי את יום העבודה שלך.
"אתה עומד עם ציוד של 12 ק"ג עליך, ואתה יכול למצוא את עצמך מארוחת הבוקר ועד ארוחת הצהריים ללא יכולת לצאת לנוחיות או להציץ בטלפון לראות אם הוזמנת לעוד עבודה. בצהריים יש הפסקה של 45 דקות וכך תמשיך עד הערב, עם הפוגות רק כשעוברים לוקיישן או סצנה".
לדבריו, "מי שנצמד רק לתוכניות ריאליטי ולא עשה תוכניות מסוג אחר, ספג מכה מאוד גדולה והיו אנשים שלא עבדו כמה חודשים. אין רצף עבודה פה. ב'עמוד ענן' התעשייה הושבתה. גם במחאה, וגם בהקפאה בערוץ 10, ובמשברים לא הייתה עבודה. אתה לא יודע איך תיראה השנה. המלחמה הבאה, לא עלינו, זו לא השבתה של שבועיים. ואז ביטוח לאומי לא מכיר בי כמובטל".
אור מספר שאנשיו נאלצים להמר על איזו עבודה לבחור, לפי חוסנו של המציע. "זה קורה המון, שפתאום דוחים הפקה בשבועיים והפסדת עבודה בגלל זה. זה קרה הרבה עם ערוץ 10 כשהוא היה במשבר. אנשים לא ידעו אם לקחת עבודה או לא, כי חששו שיבטלו ואז נתקעת בלי עבודה כי ויתרת על משהו אחר.
"החוזה שלנו מכסה שלושה ימים של ביטול, אבל זה לא מפצה על כלום. בין הדברים שאנחנו מנסים לייצר זה שינסו לתכנן. אנחנו מבינים שגם הם במצוקה, המפיקים, אבל הם צריכים להבין שיש לזה עלויות ואם הם יהיו אחראים כלפינו, אולי יבטלו פחות".
ואכן, לכאורה, המשכורות החודשיות נראות טובות. הן נעות בין 13-20 אלף שקל ברוטו לעובדים רגילים וצלמים בכירים מרוויחים אף יותר מ-30 אלף שקל בחודש. אך אסור ללכת שולל אחר המספרים. "יש לי חודשים עם חמישה ימי עבודה בלבד בחודש והיה לי בשנה האחרונה חודש של יומיים עבודה בלבד", אומר מ'. "פעם החלטתי שאני מנסה ודוחף את עצמי וזה לא עוזר, אני מחכה שיתקשרו אליי. אני יחסית עסוק אבל יש לי חברים שישבו בבית חודשים. עם שלושה ימים בחודש אתה לא יכול לפרנס משפחה. בחודשים שאתה עובד, אתה יוצא לחודש של 'מילואים', אתה חוזר הביתה לישון ולא רואה את הילדים".
כך למשל, בהפקה אחרת של "אבוט המאירי" שהצטלמה באחרונה בערבה, "הכפר", שמיועדת לערוץ 10, זועם אור זועם על חברת ההפקה, שכן החוזים שחתמה עם העובדים לא עברו את בדיקת האיגוד ודרשו תנאים בלתי שגרתיים. "ההפקה הגדירה שבוע עבודה של 6 ימים, ללא התחייבות על איזה יום יהיה חופשי, כך שהעבודה בשבת זוכה לאותם תנאים כמו ביום חול. העובדים התחייבו להיות שם במשך חודש שלם, ללא יכולת לחזור הביתה במהלכו. אמנם שילמו לאנשים 30 אלף שקל בחודש, אבל כשאתה פורט את זה אתה רואה שזה לא סכום גדול. זו עבודה פיזית בחום ובקור ובלי לראות את המשפחה יותר מחודש, ואין שום סיבה שככה יתנהלו הדברים".
מצד שני, לדברי ד', "מי שיש לו להאכיל ילדים לא ייקח את הסיכון של לוותר על העבודה הזו".
יותר שעות, פחות שכר
"הוויכוח הוא לא על כסף, הוא על התנאים", אומר הצלם מ'. "אורכו של יום העבודה, למשל. אתה יוצא בשעה לא שעה וחוזר בשעה לא שעה". כך, באחרונה ביקשה הפקת "הרווק" של ניהול פלוס וערוץ 10, לקבוע יום עבודה של 16 שעות, ולאחר התערבות אק"ט, יום העבודה קוצר בחוזה ל-13 שעות. מ' אומר, כי "יש הרעה עכשיו גם בשכר, ולא ברור לי למה זה קורה. יש תוכנית שעשיתי את העונה הראשונה שלה, את העונה השנייה והנה עכשיו אני עושה את העונה השלישית ומורידים לי בשכר ומעלים לי את שעות העבודה".
אור מנסה להבין למה בדיוק זה קורה. "אני הולך למפיקים ושואל למה הורעו התנאים, והם אומרים שאין מה לעשות, יש משבר והורדה של 30% בתקציב. אני הולך משם אל גוף השידור, והם אומרים שלא הורידו דבר".
- אתה אומר שהמפיקים מרמים אתכם?
"נוצר קונפליקט כשאף אחד לא נמצא איתנו בשקיפות על המצב הכלכלי. ההסכמים בין הזכיינים לבין חברות ההפקה לא גלויים, ובכל זאת אומרים לנו 'תהיו חלק מספיגת המשבר'. אבל אף אחד לא אומר לנו מה הנתונים הכספיים האמיתיים. אם אין שקיפות ואין דברים ברורים, אנחנו לא ניתן שייקחו אותנו כמובן מאליו. אנחנו נעשה פעולות כדי להסדיר את זה".
אור מבקש לשנות את ההסכמים הבסיסיים של תנאי העסקת העובדים ובו-זמנית, להוביל חקיקה שתכיר בסקטור. "המפיקים מבינים היום שנכון יותר להתנהל מול גוף, אק"ט, מאשר מול כל אדם בנפרד. יש לנו הסכם שנחתם עם המפיקים, עם קשת ועם ערוץ 10. ההסכם הזה הוא עוגן והוא מגדיר את אורך יום העבודה, את השעות הנוספות. אבל הקושי הגדול הוא הפקות הריאליטי. בגופי השידור לא מתערבים אבל המפיקים מבקשים להחיל תנאים שונים על הריאליטי. אני מוכרח לומר שעד עכשיו לא השתכנעתי למה. למיטב הבנתי אין שם פחות תקציבים מבדרמה, ואין שום סיבה שז'אנר עליון יעמדו בזה והז'אנר התחתון יקבל את הפרס".
הצופים בבית, שרואים את המתמודדים בתוכניות הריאליטי השונות, לא לוקחים בהכרח בחשבון שיחד איתם רצים גם אנשי צוות עם ציוד כבד. כך למשל, בתוכנית "המירוץ למיליון", עם כל זוג שמטרטר במשך שלושה שבועות סביב העולם, יש גם איש תוכן וצלם על כל ציודו. "'המירוץ למיליון' זה דוגמה טובה מבחינתי להפקה שממחישה את ההבנה שלנו שצריך להתאים את עצמך לתוכן ולפרויקט הספציפי. אין אפשרות לבנות חוזה שידבר על הפסקות ותנאים. אתה גומר יום צילום של שעות ופתאום הזוג מדלג ליעד הבא, אתה חייב לטוס איתם, אין מה לעשות. בסך-הכול בהפקה הזו (של רשת, ל"א) מאוד דאגו לצלמים ודאגו שהם לא יעבדו קשה מדי".
- זה בא לידי ביטוי גם בתגמול על המאמץ?
"אנשי הצוות שם מרוויחים פחות מאשר בהפקות אחרות. חד-משמעית. המפיק אומר 'בגלל שלי זה עולה המון, אז אין כסף'".
- גם ב"הישרדות" אני מניח שזה מאמץ פיזי קשה לאנשי הצוות. הם צריכים להיות בכושר לפחות כמו המתמודדים.
"ב'הישרדות' לשמחתי, הטבע מכתיב את אורך היום. אי-אפשר לצאת לים ולחזור בחושך. הוא מקציב משמרות של חצי יום, של 12 שעות".
- ועדיין אנשים נוסעים לחודשיים-שלושה לקריביים ונשארים שם?
"מנסים לסגור איתם כל מיני סכומים גלובליים, שבפרקטיקה יוצא שליום מרוויחים פחות ממה שהם יעבדו כאן. דיברתי עם כל מיני מפיקים בעולם והם מספרים על תגמול שונה על כל נסיעה ויציאה מהארץ, וגם על-פי אורך ההיעדרות".
- העניין הוא שזה מה שהופך את ההפקות הישראליות לכל-כך אטרקטיביות בתמחור שלהן, כי אנשי הצוות בחו"ל מאוגדים ומרוויחים יותר. אתם יותר גמישים?
"לא גמישים, אבל מנסים להגמיש אותנו כל הזמן בטיעון שהז'אנר מחייב. בעיני זה שטות גמורה. אומרים שתוכן שלא צולם לא קרה ומצלמים הרי בעשרות אחוזים יותר חומר גלם ממה שמשתמשים בפועל לעשות את התוכניות. מצלמים ומצלמים. בסוף, מתוך מאות שעות, מגיעות למסך 6-8 שעות חומר גלם ביום. יש לך סדר גודל של 1,500-2,000 שעות חומר גלם בשביל לערוך 45 דקות. זה מטורף. אין שום סיבה בעולם לדבר הזה. שיחסכו שם".
בימים אלה מתנהל אור מול חברת ההפקה "קופרמן", המבקשת לשלם לעובדים בשתי הפקותיה - "רמזור" ו"שחקן זר" - רק חודש וחצי לאחר סיום העבודה. בקשת, לדבריו, קשובים. בראשית מאי תעלה על מסך קשת העונה החדשה של "האח הגדול", בהפקת החברה.
"ב'אח הגדול' זה המחשה קיצונית של עד כמה האנשים שלנו הם עובדי קבלן. קשת עושים תוכנית פריים טיים, שנתנו אותה לחברת הפקה - קופרמן. אבל קופרמן מזמינים עובדים מאולפני ג.ג. ואז ג.ג. שוכרים אנשים לעבודה למשך שלושה חודשים, הופכים אותם לשכירים, במשכורת של שכיר, ומשלמים להם משהו כמו 5,000 שקל לחודש, בעבור עבודה של 10 שעות ביום. אחרי שלושה חודשים, כשנגמרת ההפקה, מפטרים אותם".
- ומה לגבי התנאים?
"אין להם כלום, לא חייבים להפריש להם פנסיה, לא פיצויים והם לא זכאים לדמי אבטלה. אתה צריך לעבוד 180 יום, כדי לעבוד במקום ברצף, כדי שתהיה זכאי ללכת לביטוח לאומי לקחת דמי אבטלה. זה יוצא לאנשים לשלם איזה 250 שקל למשמרת של 10 שעות, כולל נסיעות".
- אז אם מי אתה מדבר על זה?
"כשאני בא לקשת, אומרים לי דבר עם קופרמן וכשאני פונה לקופרמן הוא שולח אותי לג.ג".
מבט על החוזים שעליהם חותמים העובדים מגלה גם סעיף שנמצא רק בתוכניות ריאליטי - הסכם הסודיות. כך למשל, הפקת "הרווק" איימה על מי שידליף מהמתרחש על הסט סכום פיצוי "מוסכם מראש", של 250 אלף שקל. לא פחות.
ד' ו-מ', כמו גם אחרים ששוחחנו עמם, לא רוצים להזדהות. הם מספרים על עובדים שהוחרמו בהפקות שונות בגלל שהלינו בעבר על תנאיהם.
"נעשה סוג של ציד אחרי זה על-ידי המפיקים", אומר ד', "זו תעשייה קטנה והבנאדם נכנס לאי-נעימויות". אור ממשיך ואומר, כי זו הסיבה שבגללה העובדים לא מסרבים לעבודות או לתנאי עבודה. "אין להם ברירה. זה שוק ריכוזי, קטן, ומי שמעז להעיר מסומן אישית ולא רוצים לעבוד איתו אחר-כך. לא רק זה, גם דואגים ללכלך את שמו ולהגיד שהוא 'בעייתי'".
תגובות
מקופרמן הפקות נמסר: "מפתיעה אותנו הפנייה משום שתנאי התשלום של אנשי הצוות בהפקות 'רמזור' ו'שחקן זר' הנם שוטף 45 מביצוע העבודה והגשת החשבוניות ולא מרגע סיום הפרוייקט. תנאים אלו הינם כמקובל בשוק ונקבעו בתיאום עם איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה (אק"ט). נוסף על כך, ישנם מקרים רבים בהם אנשי צוות מבקשים ומקבלים מקדמות, עוד בטרם החלו הצילומים".
מאבוט המאירי נמסר: "בתקופה שבה תעשיית הטלוויזיה במשבר, זה לא ברור מאליו שהפקות חדשות יוצאות לדרך ומצטלמות. מוסר התשלומים בהפקות אלה הוא המוסר המקובל בתעשיה כולה".
מניהול פלוס נמסר: "חשיפת סוד מתוך הפקה עשוי להסב נזק של מיליוני דולרים לגוף השידור, שגם 250 אלף שקל לא יכסו. אני בטוחים שהצוות העובדים אתנו אינם חושפים סודות מתוך ההפקות, ועל כן גובה הפיצוי, אינו רלוונטי גם כך".
משאר הגורמים המוזכרים לא נמסרה תגובה עד כה.