"לפי החוק, המשטרה אינה חייבת לקבל תלונה של נפגעת הטרדה מינית כדי לפתוח בחקירה. במקרים בהם מגיע למשטרה חשד סביר לביצוע עבירה פלילית - המשטרה מוסמכת לפתוח בחקירה, וזה נכון בכל תחום".
כך אומר היום (ב') עו"ד ציון אמיר, מומחה במשפט פלילי שייצג את נשיא המדינה לשעבר, משה קצב, שהורשע בביצוע שני מעשי אונס ובעבירות מין בעובדות שהיו נתונות למרותו.
לדבריו, הדבר קורה בעיקר במקרים בעלי "נפח ציבורי". "במקרים של הטרדה מינית קורה לא אחת שהמשטרה פותחת בחקירה גם כשאין תלונה. זה קרה בעבר בייחוד בפרשיות בעלות נפח ציבורי, שבהן במקביל לטיפול המשטרה או לפניו, התנהל תחקיר עיתונאי או היו פרסומים בתקשורת בדבר החשדות. במקרים כאלה, המשטרה נגררת לטיפול במקרה בין היתר כתוצאה מהלחץ החיצוני הציבורי".
- עמנואל רוזן אינו איש ציבור. האם אתה צופה שהמשטרה תפתח בחקירה גם ללא קיומן של תלונות?
"אני מעריך כי בגלל היקף הפרסומים ונוכח העובדה שמדובר באישיות תקשורתית ידועה וחשובה, המשטרה לא תוכל לעמוד מנגד ותקיים בדיקה של המקרה, שבסופה תחליט האם מוצדק לפתוח בחקירה גלויה".
- מה דעתך על האופן שבו הפרשה התפרסמה?
"חרושת השמועות לגבי רוזן מתחוללת כבר כמה שנים, ואני למד על כך מתגובתו של רוזן. טיבן של הפרשיות הללו, כאשר מדובר באנשים ידועים, הוא שברגע נתון הן מבשילות לסיקור תקשורתי ומתפוצצות בצורה כזו. זו המציאות, ולא ניתן לחמוק ממנה. זה לא מצב בריא או נוח, אבל אין מה לעשות נגד זה. זו מציאות שנכפתה על אנשי ציבור ואנשים מוכרים בפרשיות כאלה.
"אתה מופשט 'עירום ועריה', לפעמים במשך שבועות וחודשים נמצא תחת 'רב-סרן שמועתי', נאנק ונחנק ופרסום רודף פרסום. עיתונאים מתחרים בהבאת נתונים על חייך ומעלליך, ואתה לא יכול ממש להתגונן, כי אתה לא רואה את האויבים מול העיניים, וכל יום אתה מקבל תיאור עסיסי אחר על מה קרה ולא קרה.
"אתה מתחיל לשמוע קולות מעוותים של מתלוננות ונשים 'מפוקסלות' שלא רוצות להתלונן בשלבים האלה, ואתה צריך להיות עשוי מברזל כדי לא לברוח מהארץ או להתאבד, כי אתה מתמודד עם רוחות רפאים. זו המציאות המשפטית-חברתית-תקשורתית, וזה גורלם של אנשים ידועים. זה לא יקרה לאדם אלמוני".