כניסת הדיגיטל לעולם העיתונות נותנת את אותותיה לא רק בשינוי מודלים כלכליים עליהם התבססה התעשייה במשך עשורים רבים, אלא גם באופן שבו נמדדת הצלחתם של העיתונאים עצמם.
למעשה, 50% מהעיתונאים בעולם (העובדים במערכות משולבות של פרינט ואינטרנט) טוענים כי הצלחתם נמדדת לפי כמות הגולשים שקוראים את כתבותיהם, בעוד רק 17% טוענים כי כלי המדידה הוותיק - כמות הסקופים שהם מביאים - עדיין נחשב ליותר חשוב במערכות העיתונים.
אומדן פופולרי נוסף להצלחתם של עיתונאים הוא כמות הלייקים, הציוצים והטוקבקים, כפי שטוענים 36% - כך עולה מסקר גלובלי שנערך בקרב 553 עיתונאים מ-15 מדינות בהם אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, צרפת, ספרד, רוסיה, ארה"ב ועוד על-ידי ארגון Oriella PR Network, המאגד כ-15 סוכניות של יחסי ציבור.
שינויי ההתנהלות במערכות העיתונים גם הביאה כ-40% מהעיתונאים להעדיף להעביר סיפורים חמים לאתר האינטרנט של העיתון בו הם עובדים, מאשר לחכות איתם למהדורה המודפסת הבאה.
יותר קהל בפרינט ובברודקאסט
השאלה הגדולה היא איפה באמת נמצא קהל צרכני המדיה, ונראה כי 40% מאמינים כי יש יותר קהל בפרינט ובברודקאסט, לעומת 34% שמאמינים כי הרוב נמצא בדיגיטל. הפער המשמעותי ביותר לטובת הפרינט הופיע בשבדיה (69% לעומת 17%, בהתאמה), ואחריה בהודו (61% לעומת 25%) ובניו-זילנד (48% לעומת 28%).
מצב העיתונות בעולם היה אחד הנושאים הבולטים בסקר, וכך עלה כי רק 30% מהעיתונאים בעולם מאמינים כי ההכנסות מפרסום יעלו לעומת 35% שמאמינים כי הן יירדו.
עוד עלה כי 45% מאמינים כי קהל הקוראים יגדל, לעומת 20% שמאמינים כי יקטן, וכן 20% מאמינים כי מספר אנשי המערכות העיתונאיות יגדל, לעומת 35% שמאמינים כי הפיטורים והצמצומים יימשכו.
שינוי המודלים הכלכליים בעידן הדיגיטלי הוא נושא בוער לא פחות שעלה על הפרק בסקר, ונמצא כי המודל המועדף הוא הצעת תוכן בחינם בדיגיטל עם הישענות על הכנסות מפרסום, כפי שמדווחים 35% מהעיתונאים.
גישה פופולרית נוספת (10%) היא מתן גישה בחינם לתוכן דיגיטלי למנויי המהדורה המודפסת. עלייה נרשמה בשני מודלים כלכליים - אפליקציות מובייל בתשלום במקביל לתוכן חינמי באתר האינטרנט וכן תשלום פר כתבה.
בסיכום הכולל, 20% מהעיתונאים מאמינים כי אמצעי התקשורת שבהם הם עובדים עושים יותר כסף מהדיגיטל מאשר מהפרינט.
הנושא האחרון שנבדק בסקר בחן מהם מקורות המידע האמינים ביותר בקרב עיתונאים. במקום הראשון ניצבים אנשי אקדמיה, אחריהם מומחי טכנולוגיה בחברות, אנשים רגילים, אנליסטים ומנכ"לים שסוגרים את החמישייה הראשונה. המקורות הכי פחות אמינים הם אנשי שיווק ויחסי ציבור ופוליטיקאים.
הסקר גם בחן את מידת השימוש של העיתונאים ברשתות החברתיות, ומצא יותר מצייצים בקרב העיתונאים - 59% לעומת 47% לפני שנה. הבלוג ניצב במקום השני עם 34% מהעיתונאים שכותבים פוסטים - ירידה של 17%.
