הישראלים אוהבים לצאת למסעדות, ואוהבים לא פחות מבצעים והנחות. על זה מתבססים רוב אתרי הקופונים הישראלים שמציעים מגוון רחב של קופוני ארוחות במסעדות רבות ושונות ברחבי הארץ.
מגוון רחב של מסעדות ובתי אוכל מציעים קופונים: החל מפיצריה שכונתית ושאר פאסט-פוד, דרך מסעדות שמציעות אוכל טרנדי וייחודי - וכלה במסעדות יוקרה, שמעוניינות להרחיב את קהל לקוחותיהן ומציעות דילים לישראלי הממוצע שבדרך-כלל לא מוציא מאות שקלים על ארוחה.
הרבה מסעדות בישראל נאלצות "ליישר קו" עם המגמה ולהציע את עצמן באתרי הקופונים, גם אם הן לא בהכרח רוצות. מאז כניסתם של אתרים אלה לשוק הישראלי, מסעדות הן המוצר שהישראלים קונים בהם הכי הרבה, ומסעדה שלא תשתף פעולה ולא תציע "מבצע" עלולה למצוא את עצמה בבעיה. מה גם שהקופונים הם דרך מצוינת להיחשף ללקוחות חדשים, לא מליבת הלקוחות, שאולי ירצו לחזור בהמשך לארוחות נוספות, הפעם ללא קופונים.
די לדבר באוויר, בואו אספר לכם מה קרה לי. חברים שלי אמרו לי "עזוב אותך, מסעדה שמכבדת את עצמה לא מציעה קופונים, אל תהיה תמים". אבל אני, שהייתי ונהניתי בלא מעט מסעדות דרך קופונים, בחרתי לנסות. וכך, חמושים בקופונים, יצאנו אשתי ואני למסעדת "קבינה" סמוך לחוף גורדון בתל-אביב.
המסעדה מגדירה את עצמה כ"מסעדת שף חדשה וכשרה". היא בבעלות השפים רונן ארדיטי ויואל וארדיטי, בעל עבר במסעדות "בליני", "רפאל", "לוקאס" ועוד. באתר האינטרנט שלה, "קבינה" מציעה "אוכל כשר ברמה גבוהה, לצד תרבות אלכוהול ובילוי לילי מסוג אחר... נוף בשורה הראשונה לים ואווירת החיים הטובים - מקום אלגנטי לארוחות ערב".
הקופון שהציעה המסעדה, באמצעות גרופון, כלל ארוחת יחיד ב-84 שקל במקום 168 שקל, ארוחה לזוג ב-165 שקל במקום 336 שקל, וארוחה ל-4 סועדים ב-325 שקל במקום 672 שקל.
תפריט ה"פיקס" שהוצע במסגרת הקופון כלל 6 מנות פתיחה וסלטים, מנה עיקרית לכל סועד לבחירה מ-8 אופציות, קינוח לכל לסועד וכוס יין או בירה. על פניו, זה נשמע מבטיח: תפריט מגוון, מיקום מצוין בסמוך לים ושף נודע ובעל ניסיון.
אז זהו, שלא. כשהגענו ל"קבינה" - באמצע השבוע ולאחר שהזמנו מקום מראש - נאלצנו לחכות יותר מ-15 דקות עד שמישהו מצא לנו שולחן. המקום היה עמוס יחסית, ולפי מה שהצלחנו לראות, רוב הנוכחים באו עם קופונים מגרופון.
לאחר שהתיישבנו, נאלצנו לחכות יותר מ-20 דקות עד שהגיע אלינו מלצר ונתן לנו תפריטים. התפריט שהוצע כלל גם מנת דג, אבל 10 דקות אחרי שהזמנו אותה בא אלינו מלצר אחר שטען כי המלצר הקודם "עשה פשלה", וכי מנת הדג אזלה.
אחרי כ-20 דקות נוספות קיבלנו את המנות שהזמנו. המנות העיקריות היו די עלובות, האוכל הגיע קר - והמלצר נאלץ לקח את הצלחות ולחמם אותן. גם אחרי שהמנות חזרו, ניתן היה לראות שפשוט זרקו אותן למיקרוגל ל-30 שניות והוציאו.
רצינו להתחיל לאכול, אבל נאלצנו לחכות עוד 5-10 דקות לסכו"ם. כשהגיעו הקינוחים, אשתי ואני כבר הבטנו אחד בשנייה וצחקנו. אין מילה אחרת מאשר "מעליב". בעצם יש - "מביש", "לא מכבד" ו"מזלזל". וזאת מ"מסעדת שף", כדאי להזכיר. כשהתלוננו על השירות בפני המנהל במקום, הוא הציע לפצות אותנו בשני צ'ייסרים של למברוסקו...
כאילו כדי להוסיף לחוויה הלא מהנה שלנו, התברר לנו ש"קבינה" מציעה בסמוך למסעדה גם אולם קטן לאירועים עסקיים ופרטיים. באותו ערב, איתרע מזלנו, התקיימה במקום "בת-מצווש" קולנית עם עשרות נערות בנות 12 ששרו בקולי-קולות ממיטב הלהיטים.
מקובל שעסק יגוון את מקורות ההכנסה שלו, אבל אם אתם מציעים "אווירת החיים הטובים - מקום אלגנטי לארוחות ערב", לא מן הראוי שתוותרו על "בת-מצווש" קולנית בחדר סמוך? או לכל הפחות שתספקו הפרדה מספקת בין אולם האירועים למסעדה?
לעניות דעתי, "קבינה" פשוט לא נערכה כראוי לקבל את הקהל הרב שמגיע עם הקופונים מגרופון. חבל, כי מי שמציע חוויה של מסעדת שף - אמור גם לקיים. האם ישראלי ממוצע שרוכש קופון למסעדה, צריך בהכרח להנמיך ציפיות ולהשלים עם הידיעה שגם אם המסעדה מתיימרת להיות יוקרתית, מסעדת שף וכדומה - מה שהוא יקבל זה תפריט, אירוח וחוויה סוג ב'? ואולי אני באמת תמים?
מ"קבינה" נמסר לי בתגובה, כי "המסעדה מארחת מדי ערב עשרות ואף מאות אורחים מרוצים. הצטערנו לקרוא על החוויה הלא נעימה שלך בקבינה. אמנם הערב בו היית היה עמוס במיוחד לאור העובדה כי היה זה היום הרשמי האחרון למימוש הקופון, וניסינו בכל יכולתנו ואף הצלחנו לארח בהצלחה את באי המסעדה. לצערנו לא הובא לידיעת המנהל של הערב מידת אי שביעות רצונך, שכן היינו מנסים לדאוג שלמרות התקלות הרבות שתארת עדיין היינו יכולים להפוך את החוויה שלך לנעימה יותר".
גילוי נאות: השף השותף של "קבינה", רונן ארדיטי, קרא על ה"חוויה" שלנו במסעדה, וביקש להזמין אותנו לארוחה על חשבון הבית על מנת שנוכל להתרשם בשנית מחווית ה"קבינה" ושממנה הוא הבטיח שנהיה מרוצים. ללכת?