בית המשפט המחוזי בירושלים הרשיע הבוקר (א') את נציב מס הכנסה לשעבר, רו"ח יאיר רבינוביץ', וכן את חברת "אפיקי אס.אי.ג'י" שהוא בעל מניות בה, בעבירות של היותו צד להסדר כובל ובקבלת דבר במירמה, בפרשת ההגבלים העסקיים במשביר לצרכן בטבריה.
זהו המקרה הראשון שבו הוגש כתב אישום בעבירת הסדר כובל, בשל מקרה שבו שני צדדים קיימו פגישה אחת בלבד וביצעו הסדר חד-פעמי.
באוקטובר 2012 הגישה המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה כתב אישום נגד רבינוביץ' וגורמים נוספים, בטענה כי ערכו הסדר כובל הנוגע לרכישת נכס המשביר לצרכן בטבריה, והסתירו את דבר קיומו של ההסדר מהמפרקים שערכו את ההתמחרות על הנכס.
בכתב האישום נטען כי רבינוביץ' ואחרים הגישו הצעות לרכישת נכס המשביר בטבריה, וסמוך לפני פגישת ההתמחרות שנערכה לרכישת הנכס, נפגשו ביניהם הנאשמים והגיעו להסדר, שלפיו אם חברת "ארזים יזמות" תזכה בהתמחרות ותרכוש את הנכס, היא תשלם תמורה לחברת "אפיקי אס.אי.ג'י", וכי האחרונה לא תציע בהתמחרות הצעה גבוהה מהצעתה הראשונית.
במסגרת ההסדר סוכם כי גובה הסכום שישולם ל"אפיקי אס.אי.ג'י", יושפע מהמחיר הסופי שבו תרכוש "ארזים יזמות" את הנכס.
בפועל זכתה "ארזים יזמות" בהתמחרות, רכשה את הנכס, ושילמה ל"אפיקי אס.אי.ג'י" 50 אלף דולר, כפי שסוכם.
הנאשמים בתיק, בהם רבינוביץ', כפרו בהאשמות וטענו כי פעלו בתום-לב ובשקיפות מלאה, ללא שמץ של כוונת מירמה. לדבריהם, המונח "הצעה ראשונית" המופיע בכתב האישום הוא חסר שחר, שכן היה מדובר בהצעה אחרונה.
השופט עודד שחם קבע כי "אין בטענותיהם של הנאשמים בדבר מדיניות ההשקעה של הקבוצה, כדי לשנות את המסקנה בדבר גיבושו של ההסדר הנטען בכתב האישום. גם בטענות ההגנה האחרות של הנאשמים אין כדי לגרוע מאחריותם לעבירות שיוחסו להם".
פגישה סמוך למשרדי המפרקים
תחילתה של הפרשה בהליכי ההתמחרות למכירת נכס המשביר לצרכן בטבריה, במסגרת הליכי הפירוק שבהם הייתה נתונה חברת המשביר הישן בע"מ. כמפרקים ומנהלים מיוחדים מונו עורכי הדין ישראל קנטור ואבנר כהן, והם ניהלו בעצמם ובאמצעות נציגיהם את הליכי הפירוק.
חברת "אפיקי אס.אי.ג'י" הגישה למפרקים הצעה לרכוש את הנכס תמורת 2.025 מיליון דולר, ואילו חברת "ארזים יזמות" הגישה הצעת רכישה בסכום של 2.05 מיליון דולר. המפרקים קבעו ישיבת התמחרות באפריל 2006, שאליה זומנו נציגי שתי החברות וכן חברה שלישית.
לפי כתב האישום, סמוך לפני ישיבת ההתמחרות, נפגשו רבינוביץ', בעל מניות ב"אפיקי אס.אי.ג'י", ויעקב בר, שהיה מנהל בחברה, עם דורון פרימוביץ', מנכ"ל ובעל מניות בעקיפין ב"ארזים יזמות".
לפי כתב האישום, בפגישה זו סיכמו הצדדים כי במהלך ההתמחרות לא יציעו רבינוביץ' ובר הצעה גבוהה יותר מההצעה הראשונית שהציעה "אפיקי אס.אי.ג'י". בתמורה לכך התחייב פרימוביץ' כי אם תזכה "ארזים יזמות" בהתמחרות ותרכוש בפועל את הנכס, הוא ישלם סכום כסף לרבינוביץ' ולבר.
ההסדר לא קיבל את אישור בית הדין להגבלים עסקיים או פטור מהממונה על ההגבלים העסקיים.
ואכן, בסוף ישיבת ההתמחרות הכריזו המפרקים על זכייתה של "ארזים יזמות", בהתמחרות על הנכס, במחיר של 2.25 מיליון דולר. זמן מה לאחר מכן קיבל רבינוביץ', יחד עם אחרים, מפרימוביץ' שני צ'קים על סך כ-130 אלף שקל כל אחד, שווה ערך ל-50 אלף דולר, כפי שסוכם בהסדר.
השופט שחם קבע כי "רבינוביץ' גיבש, זמן קצר טרם ההתמחרות, הסדר בדבר אי-התחרות בפרימוביץ' במסגרת ההתמחרות. מהעדויות עולה כי הישיבה המקדימה התקיימה לפני ההתמחרות, במקום סמוך מאוד למשרד המפרקים. הצדדים הגיעו להתמחרות מיד לאחר הישיבה המקדימה.
"רבינוביץ' אף היה מודע פוזיטיבית לכך שפרימוביץ' הסכים לשלם סכום כסף נכבד, על מנת להבטיח את זכייתו בהתמחרות. הוא גם היה מודע לטווח המחירים שפרימוביץ' היה מוכן לשלם עבור הנכס, שהיה גבוה ביותר מ-200 אלף דולר מהצעת 'אפיקי אס.אי.ג'י'. בנסיבות אלה יש לדחות את ניסיונו של רבינוביץ' להסביר את השתתפותו בהתמחרות בכך שסבר שקיימת אפשרות כי יזכה בה... כניסיון דחוק ומאולץ".
שינוי גרסאות
רבינוביץ' טען להגנתו בנוגע לקשר סיבתי בין ההסדר המוקדם לבין הליך ההתמחרות, כי גם ללא ההסדר, לא היה מעלה את המחיר שהציע עבור הנכס. זאת נוכח מדיניות קבוצת "אפיקי אס.אי.ג'י", שלפיה המחיר שהם מוכנים לשלם צריך לשקף תשואה שנתית של 10% לפחות.
ואולם, גם טענה זו נדחתה בידי בית המשפט, הן בהיבט המשפטי והן בהיבט העובדתי. "בית המשפט העליון פסק כי על מנת שתשתכלל עבירת צד להסדר כובל, כלל אין צורך להראות ביצועו בפועל של ההסדר". לפיכך, השופט קבע כי אין יסוד לדרישתו של רבינוביץ' להוכחת קשר סיבתי בין ההסדר הכובל ובין אופן הפעולה של הצדדים לו.
בהיבט העובדתי, קבע השופט, הטענה בדבר מדיניות הקבוצה היא טענה כבושה, שלא עלתה בחקירותיו של רבינוביץ' ברשות ההגבלים, אף שנשאל על כך במפורש.
השופט שחם ציין כי בעדותו בבית המשפט שינה רבינוביץ' את הגירסה שהשמיע בחקירתו ברשות ההגבלים. "בבית המשפט טען הנאשם כי בדיעבד התברר לו כי מהות הסיכום הייתה שונה מזו שהבין בזמן אמת", כתב שחם בהכרעת הדין. "עתה טען כי נודע לו שפרימוביץ' ידע שטירפד את הצעת הקבוצה, ידע כי הקבוצה לא תעלה את הצעתה, וכי התשלום נועד לפצות את הקבוצה בגין נטילת העסקה מפרימוביץ'.
"זה המקום להעיר כי תזת הפיצוי לא הועלתה על-ידי הנאשם בהודעותיו ברשות. הנאשם גם לא טען בחקירה ברשות טענה כלשהי בדבר טעות בהבנת הדברים. מדובר בעדות כבושה בנקודה מהותית".
בכתב האישום צוינו גם מדרגות של תגמול שלו היה זכאי רבינוביץ', בהתאם לסכום שבו תיסגר העסקה. אלא שרבינוביץ' טען בעדותו כי מדרגות אלה היו לא רלוונטיות, "הואיל והיה ברור באיזה סכום תיסגר העסקה".
לדברי השופט, "ניסיון זה של הנאשם להתנער מפעולות ברורות שנעשו בזמן אמת על-ידי הצדדים, אנשי עסקים מנוסים וממולחים, מעורר קושי של ממש. הוא אף עומד בסתירה להודעתו הברורה, שבה הסביר בבירור כי בישיבה 'סוכם שאנחנו נקבל סכום מסוים, שמותנה במחיר שבו הוא יקנה את העסקה'".
חתום על שתי רפורמות מיסוי / רקע
יאיר רבינוביץ' (68), איש עסקים ובעל משרד רואי חשבון פרטי בתל-אביב, כיהן בשנים 1985-1989 כנציב מס הכנסה. בעבר כיהן רבינוביץ' כראש ועדות ציבוריות בתחום המס, כיו"ר הבקרה התקציבית של ההתאחדות לכדורגל, כחבר במועצה המייעצת לנגיד בנק ישראל ובמועצת רואי החשבון.
על שמו של רבינוביץ' נרשמו שתי רפורמות מיסוי, בזו אחר זו, בתחילת העשור הקודם: "הרפורמה למיסוי במקרקעין" (משנת 2001); ו"הרפורמה במיסוי הישיר", שבמסגרתה הוטל מס על רווחי הון (בעקבות מסקנות "ועדת רבינוביץ'" מ-2002).
רבינוביץ' למד ראיית חשבון בשלוחה התל-אביבית של האוניברסיטה העברית ועבד כשוליית מנהל חשבונות בחברה קבלנית. מיד אחרי הסטאז' פתח משרד עצמאי יחד עם שני חברים מהאוניברסיטה.
לנציבות מס הכנסה הגיע רבינוביץ' לאחר שכיהן חצי שנה כסגן הממונה על הכנסות המדינה (בעקבות המלצה של ראש מינהל מקרקעי ישראל דאז, משה ליפקה, ולבקשתו של השר יצחק מודעי). לאחר 4 שנים בתפקיד הנציב מונה רבינוביץ' לממונה על הבקרה התקציבית בהתאחדות הכדורגל.
לאחר 18 שנים בהתאחדות עזב רבינוביץ' את תפקידו. בראיון ל"גלובס" ב-2011 הסביר רבינוביץ' כי "העזיבו" אותו על רקע העובדה שלא היה מוכן לעשות איפה ואיפה. לדבריו אז: "נחקרתי במשטרה על מעורבות העולם התחתון בכדורגל, לדעתי בגלל ההימורים הלא חוקיים. הצגתי בפניהם נתונים, ומאז לא נעשה דבר".
בתחום העסקי עמד רבינוביץ' בשנים האחרונות בראש קבוצת משקיעים הפועלת בתחום הנדל"ן המסחרי המניב. הקבוצה החזיקה בנכסים דוגמת סופרמרקטים של שופרסל, רבוע כחול, מחסני להב, ויקטורי ועוד, סניפי בנקים, מקבצי דיור המושכרים למדינה, שבהם משוכנים עולים חדשים, מלון קרלטון בנהריה ועוד.
ב-2010 עלה שמו של רבינוביץ' לכותרות על רקע חשדות פליליים, בין היתר בפרשה שבה הורשע היום. חקירת הרשויות החלה בעקבות סכסוך עסקי שנתגלע בין רבינוביץ' לאיש העסקים האמריקאי אפרים שורקה. שורקה הגיש תביעה אזרחית נגד רבינוביץ' לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בטענות כי רימה אותו במסגרת שותפות שהקימו יחד ב-2003. התיק עבר לבוררות, אך הפרשה הובילה לחקירות הפליליות נגד רבינוביץ'.
בראיון מ-2011 אמר רבינוביץ' ל"גלובס" על שורקה: "הוא השקיע איתי ועם עוד כמה שותפים במלון 'הנסיכה' בנתניה, בלי שבדקנו עליו רקע. רק אחרי שהסתכסכנו, גילינו שיש לו עבר פלילי בארצות-הברית. הוא טען שרימינו אותו, והתחילה בוררות... בדרך הוא התלונן עלינו במשטרה, ברשות להגבלים עסקיים ובמס הכנסה".
תגובת עו"ד דרור מתתיהו, שותף במשרד "פישר, בכר, חן, וול, אוריון ושות", המייצג את אפרים שורקה: "הרשעתו של מר רבינוביץ' בפלילים, בעבירות של קבלת דבר במרמה וביצוע הסדר כובל, אינה קשורה לסכסוך העסקי הקיים בינו לבין מרשי, אך בהחלט יתכן שיש בה כדי ללמד על התנהלותו של האיש גם בהקשר זה. פרקליטות המדינה היא שהעמידה את רבינוביץ' לדין פלילי ושופט בית משפט מחוזי בישראל הוא שמצא אותו אשם. בנסיבות הללו, המקור והמניע לתלונה כלל אינם רלוונטיים".