הגר פורת / צילום: איל יצהר
רק אנשי המאה ה-21 יכולים לדרוש את האוקסימורון הזה: אוכל ביתי - בטייק אוויי. הם יכולים לדרוש את זה, כי הטכנולוגיה מאפשרת את זה. כמו בכל תהליך היסטורי, גם כאן מדובר בשילוב של כמה מגמות: קחו את הטרנד הבריאותי ואת המיאוס הגובר ממזון מהיר, שימו אותו במקביל לתאוצה של קרייריזם ושל עבודה מסביב לשעון, שלבו אותו עם כל הפתרונות הטכנולוגיים שמאפשר האינטרנט - ותקבלו את פריחתם של אתרי האינטרנט המתווכים בין מבשלים ביתיים לבין הלקוחות.
בישראל בולטים 3 מיזמים כאלה: האתרים יאמי, אראונדיש (aroundish), והומילז (homeals). שלושתם מאפשרים להזמין בהקלקה אחת אוכל ביתי שמכינים שפים מקצועיים ובשלנים ביתיים, ומספקים שירות פשוט לתפעול: נכנסים לאתר, מדפדפים בתפריטים של הבשלנים השונים (המופיעים לרוב בעמוד הבית בשמותיהם הפרטיים בלבד, אולי כדי לייצר קרבה וידידותיות), בוחרים, משלמים ומזמינים. אצל יאמי אפשר להזמין עד 21:00 בערב לפני, בשניים האחרים אפשר להחליט עד 11 בבוקר מה מזמינים לארוחת הצהריים. את המחירים קובעים הבשלנים, בייעוץ עם מנהלי האתר. זה לא מאוד זול, אך לדעת הלקוחות זה בהחלט משתלם, גם בגלל הטעם והבישול האישי וגם בזכות נוחות ההזמנה וקבלת המשלוח.
כיום מדובר בעיקר בהבטחה גדולה למדי, אבל עדיין הבטחה, מאחר שהתחום עודו בחיתוליו. ברור שבתקופות הפיילוט, כשאין כל-כך דמי משלוח או מינימום הזמנה, הלקוחות יהיו מרוצים - אבל (א) מה יקרה כשהעניין יתחיל להתמסד, ואולי גם קצת להתייקר; ו-(ב) האם בתקופה כזו אפשר בכלל לעשות קצת רווחים, הן מבחינת הבשלנים והן מבחינת יזמי האתרים.
אצל שלושת האתרים שסיקרנו בכתבה הזו, הכול יקום וייפול על שירות המשלוחים. שירות יאמי, שנהגה כבר לפני 3 שנים, הציע בתחילת הדרך שירותי שליחות, אך החליט שזה לא יכול לעבוד ומעתה הבשלנים שלו אחראים על המשלוח ומורשים לגבות 15 שקל בלבד על השירות. העניין הזה מכביד גם על הבשלנים, שבתחילת הדרך אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם על שירותי השליחות; וגם על הצרכנים, שצריכים להוסיף תשלום על המשלוח. זה מקשה גם על האפשרות להזמין מכמה בשלנים במקביל, כי צריך לשלם בנפרד על כל שליחות.
שני השירותים החדשים יותר מנסים ללמוד מהטעויות של החלוצה יאמי. ב-aroundish מסרבים לחשוף את המודל הייחודי של נקודות החלוקה שהם עמלים עליו, וב-homeals גם לא מוכנים לספק הסבר על הדרך שבה ירוויחו מהמיזם, אף שהם משלמים לשליחים וגובים עמלה קטנה מהבשלנים (ולא גובים כל תשלום מהלקוחות, אפילו על הזמנת מנה בודדת).
"הכנסנו לחברה מישהו שהיה מנכ"ל פדקס ישראל", אומר קובי חדד, אחד היזמים. "יש לנו שליחים קבועים וגם גיבוי של חברה קבלנית, אז אין לנו הגבלת שליחים. בעתיד נגבה מינימום להזמנה, ובכל מקרה, ברגע שההיקף יגדל, המחיר פר הזמנה יפחת. בנינו נתיב חסכוני שיהיו בו נקודות מסוימות שיאפשרו להפחית את עלות המשלוח".
"הכנסות של 15 אלף בחודש"
הבשלנים עצמם מרכיבים אוכלוסייה מגוונת למדי: שפים שמאסו בעבודה במטבח הלוהט סביב השעון, אימהות חובבות בישול וסבתות שאוהבות להאכיל ומחפשות השלמת הכנסה. יש גם מעטים, כמו אבנר שפריר (40) מרמת-השרון, שניהל עד לפני שנה וחצי את פניות הציבור ברכבת ישראל. בתו השנייה נולדה פגה ונוצר צורך שאחד משני ההורים יישאר איתה בבית.
בעצה אחת עם אשתו הוא החליט לפני שנה להחיות אהבה ישנה ולהקים עסק לבישול מהבית. לפני חצי שנה חבר ליאמי, ובאמצעותו הוא משיג את מרבית לקוחותיו.
"אני המשרה השנייה בבית, בואי נגיד ככה", הוא אומר על האפשרות להרוויח מהסיפור. "טווח הרווח הוא לא גבוה, אבל בטוטאל עדיין משתלם. לא בכל יום יש לי עבודה ולא בכל יום אני מאפשר שתהיה לי עבודה. אם אחת הבנות חולה אני נשאר איתה. אני משתדל לבשל עד 12, ומ-12 יוצא למשלוחים. אילו הייתי עובד במקום אחר הייתי יוצא מוקדם וחוזר מאוחר. אולי היה נשאר לי יותר בכיס, אבל זו ההנאה שלי וההובי שהפך למקצוע. יש לי גמישות, ואני אדון לעצמי".
אלה גם היו השיקולים של הגר פורת, 28, מרמת-גן, אימא לילד בן שנה ו-10 חודשים, שעובדת ב-99% מהמקרים דרך יאמי. פורת מצהירה שהיא מגיעה להכנסות של 15 אלף שקל בחודש, ושהיא ממש מצליחה להתפרנס מהאתר במקביל לגידול הילד.
"עד לפני חודש עשיתי הכול לבד, אבל גדלתי קצת בהיקף ההזמנות, והמשפחה עוזרת לי", היא מפרטת. "בשבוע-שבועיים האחרונים הכנסתי שותף, יותם הרוש, שעוזר לי בכל העניין של הלוגיסטיקה ושל המשלוחים".
- התשלום ליאמי אינו שוחק את הרווחים?
"העמלה ליאמי מזערית לעומת העזרה שאני מקבלת עם הלקוחות. הם כמו שותפים שלי".
- את פוגשת בצרכן הסופי? מה הערך המוסף שאת נותנת ללקוחות?
"אני לא מוציאה הזמנה בלי לשמוע את הקול של הלקוח. אם ללקוח חסר ברזל או סידן, אני מכינה מנות מתאימות. משפחות מזמינות תמיד סלט שוק מירקות, מנת הודו או עוף, שניצלים, בקר, 2-3 סוגי תוספות. הורים יותר מעיזים לקחת קציצות סלק לילדים, שפעם לא היו לוקחים. הפלטפורמה מאפשרת להם לנסות".
- על איזה סכום עומדת הזמנה שבועית ממוצעת למשפחה?
"בערך 350 שקל. יש בתים שמהתחלה עד הסוף מתנהלים רק על בשלנים, אני יודעת את זה בוודאות. המחירים לא מופקעים, ואין סיבה לקנות אוכל קפוא. יש דילים לסופי שבוע שהם ממש משתלמים".
גם גלית מזרחי, בשלנית שעובדת עם aroundish, עומדת להיות אימא בקרוב. מזרחי (39) עבדה בעבר במיטב המסעדות, ביניהן ארקדיה וברכא. "אני מצליחה להתפרנס כי יש לי לקוחות נוספים שאני מכינה להם אוכל בריא ייעודי. זה מאוד נוח. עדיף מלעבוד במטבח, ובטח עדיף מלעבוד בחוץ ולסיים בארבע-חמש".
- כמה יוצא לך מזה בחודש?
"בסביבות 3,500 שקל ל-3 ימים בשבוע, שעתיים וחצי בבוקר".
- זה לא משבש את הבישול בבית?
"בן זוגי הוא אדריכל והוא סידר לי את המטבח בצורה מאוד פונקציונלית", היא מחייכת.
הבשלנית לאה גריידי עבדה במשרד רואי חשבון מוביל במשך 20 שנים ובכל השנים חלמה להפוך את המחמאות על הבישול שלה לעסק. לפני כמה חודשים שמעה מידיד על Homeals ואזרה אומץ להצטרף. כעת, היא אומרת, ההכנסות צנועות - היא מעריכה אותן בכ-4,000 שקל לחודש - אבל זה עושה לה טוב וחשוב לה שאנשים יכירו ויאהבו: "כרגע אני מריצה את זה, משתדלת להשקיע ועולים לי כל מיני רעיונות. אני מבטאת את היצירתיות שלי. אני גם מפתחת את החוש העסקי ומקווה להתפתח. לקחתי ריזיקה בתפנית, אבל אני מודעת למה שאני יכולה להוציא תחת היד שלי. זו עבודה קשה, אבל מלאת סיפוק. כיף לי, אני אוהבת לשמוע שאנשים אוכלים ולשמוע חוות דעת".
"כאילו הבאת אוכל מהבית"
הציר השלישי בסיפור הזה הם הלקוחות, כמובן. ליה ודורון אופק, למשל, המתגוררים ברמת-השרון, מזמינים בשנה האחרונה באופן קבוע מבשלני יאמי: "אנחנו מאוד בעניין של אוכל בריא, ממרכיבים איכותיים", ליה מסבירה. "גם בתור אימא בחופשת לידה וגם בתור אימא קרייריסטית, יש לי תחושה טובה, שגם אם אני נורא עמוסה ואין לנו זמן להכין בעצמנו, אנחנו לא מתפשרים על מה שהילדים אוכלים. לכל-כך הרבה אנשים יש רגשות אשם שהם לא מספיקים לבשל לילדים, ויש לי חברות שעומדות לבשל באמצע הלילה".
- במה זה יותר נוח מאשר להזמין ממסעדה, למשל?
"מאוד נוח לי לעשות הזמנה ב-11 בלילה. זה אחד מהדברים הכיפיים. את לא צריכה להתאים את עצמך לשעות פתיחה של מקומות. חוץ מזה, יש שירות אישי. הרבה פעמים הבשלנים מתקשרים כדי לברר משהו, למשל אם הזמנתי פשטידה מסוימת כמה פעמים, מציעים לי לטעום פשטידה נוספת ושולחים לי דוגמה. הם מאוד נחמדים ופתוחים לכל בקשה".
- טוב, זה עולה לא מעט, התענוג הזה.
"ברור שזה עולה יותר ממה שזה עולה להכין לעצמך. בחופשת הלידה יצא לי להזמין גם ב-400 שקל לשבוע, ובזמנים אחרים זה היה 220 שקל או 260 שקל. תלוי מה אתה מחפש. אנחנו מחפשים אוכל בריא מהרכיבים הטבעיים, אז פונים לבשלנים יקרים, אבל באתר יש המון דילים ובשלנים שמציעים אוכל שהוא פחות יקר".
באופן טבעי למדי, קהל היעד של האתרים האלה הם העובדים במשרדים, שמאסו במשלוחי פאסט פוד או של מסעדות יקרות. ענת, למשל, שעובדת בחברת רונן חן בדרום תל-אביב, אומרת שאין מה להשוות את האוכל שהיא מזמינה מהומילז לאוכל שהזמינה בעבר: "מדובר באוכל מאוד טרי, בכמות גדולה, ומאז שהתחלנו להזמין אנחנו מנסים גם הרבה מנות צמחוניות וטבעוניות. זה עולה ב-2-3 שקלים יותר, אבל אנחנו מאוד מרוצים. העובדה שאין מינימום הזמנה מאפשרת להזמין תמיד ולא להיות תלויים באחרים. לא היו לנו נפילות".
חניטל בלינסון-נבון, עורכת דין שותפה במשרד יגאל ארנון בעזריאלי, שהשתתף בפיילוט של aroumdish, נתפסה גם היא לשירות: "בעבר הייתי מזמינה מהדוכנים בעזריאלי ומאוד סבלתי מהפאסט פוד המבאס. כשאתה מקבל את המשלוח מהאתר אתה מרגיש כאילו הבאת אוכל מהבית. המנות הן גדולות והתמחור הוא ראוי. הוא לא זול מאוד, אבל הוא מתמודד יפה מאוד עם התמחור של הקניון והתמורה היא הרבה יותר גדולה. כרגע אין דמי משלוח ואין מינימום הזמנה, וזה מאוד מפתה. זה אוכל שמתחרה במסעדות שוות ועולה הרבה פחות. אני גם נורא מתחברת לקונספט האישי: אתה יודע ממי אתה מזמין".
יאמי
(נוסדה ביולי 2012)
אזור חלוקה: בעיקר במרכז, בשרון ובשפלה
קהל יעד עיקרי: משפחות עם ילדים, ארוחות שישי, אירועים קטנים
מספר בשלנים: כ-50
מספר הזמנות בחודש: כ-500
ממוצע להזמנה: 400 שקל
יזמית ומנכ"לית: חן לב עמי, 33, נשואה ומתגוררת בקריית אונו, בעלת תואר ראשון בביואינפורמטיקה (מדעי המחשב וביולוגיה) מאוניברסיטת תל-אביב ו-MBA מהמרכז הבינתחומי. עבדה בעבר בפיתוח תוכנה ובניהול פרויקטים ב-SAP וב-888
"קהילה גדולה של בשלנים"
מה גרם לך להתחיל את העסק? "אני מגיעה מהעולם הטכנולוגי, ואני לא יודעת לבשל; לא מתחברת לזה ולא טובה בזה, והרבה שנים היה חסר לי אוכל ביתי. חפרתי וחיפשתי וראיתי שיש בשלנים ביתיים, אבל זה נורא לא מאורגן, אין מרקט פלייס. בתוך 4 ימים עזבתי את העבודה והתחלתי עם יאמי".
מהו המודל העסקי? "עובדים על בסיס תשלום חודשי קבוע מהבשלנים (600-200 שקל, תלוי באזור ובביקוש); 3% מכל הזמנה".
מה הבשלנים מקבלים? "אתר מכירה פעיל עם מערכת ניהול חכמה, חשיפה לקהל לקוחות רב, פייסבוק פעיל, יחסי ציבור, הדרכה בבניית תפריט וייעוץ לגבי ניהול עסק פרטי. בנוסף, גישה לספקים מוזלים, וכמובן הפן החברתי - הבשלנים הם חלק מקהילה גדולה יותר של אנשים שחווים את אותן בעיות, חוויות ואתגרים. מתקיימים מפגשי בשלנים אחת לתקופה, והבשלנים מעידים כי המפגשים תורמים להם בצורה בלתי רגילה".
איך מגייסים את הבשלנים? "עושים ראיון ראשוני, מבקשים ממליצים, בודקים את הרצינות שלהם ומבקשים שיביאו איתם תבשיל לטעימה. גם אחרי שהבשלן עולה לאוויר אנחנו עושים מעקב צמוד, שולחים לקוחות סמויים ומוודאים שזה באמת מגיע כמו שצריך".
כמה כסף גויס ומהיכן? "הון עצמי".
ציפיות לעתיד? "להיות הבחירה הראשונה של מי שמעוניין להזמין אוכל הביתה לשימוש יומיומי או לאירועים שונים. לפתוח נקודות שונות בעולם עם הקונספט שלנו. הראשונה כבר מתרחשת: פותחים נקודה בקרוב בקנדה. לספק לאנשים רבים פרנסה בעקבות אהבת הבישול שלהם, לצד סיפוק פתרון מצוין לאנשים שרוצים לאכול טוב או לארח טוב".
Aroundish
(נוסדה ביוני השנה, התחילו בפיילוט בחממת היזמים ג'נקשן)
אזור חלוקה: תל-אביב
קהל יעד עיקרי: משרדים
מספר בשלנים: עשרות שפים ביתיים
מס' הזמנות בחודש: עד כה, אלפי הזמנות
ממוצע להזמנה: 42-40 שקל
יזמים: מרב זקס-בית לוי (מימין, בת 36, נשואה+1, מתגוררת בתל-אביב), עורכת דין בהשכלתה, בעלת תארים ראשונים במשפטים ובמינהל עסקים ותואר שני במינהל עסקים - כולם מאוניברסיטת תל-אביב; אביעד אשד (32, רווק), בעל תואר ראשון במדעי המחשב, בעבר מנהל הפיתוח בחברתMbox; ודבורית וינהבר-פנר (37, נשואה+2), בוגרת בצלאל, עורכת גרפית (גילוי נאות: בין היתר, בעבר, של מגזין G) ובעלת סטודיו עצמאי לעיצוב תקשורת חזותית ומרצה בשנקר
"לפתוח מסעדה וירטואלית"
מה גרם לכם להתחיל את העסק? מרב: "הרעיון החל מתוך צורך של דבורית ושלי כאימהות קרייריסטיות. לא הצלחנו למצוא זמן לבשל לילדים את האוכל שהיינו רוצות שיאכלו. אני גרה בביצרון, שכונה 'של פעם' בתל-אביב, ובכל פעם הייתי חוזרת אחרי יום עבודה או אחר הצהריים עם בני ומריחה את הניחוחות של האוכל המתבשל בבתי השכנים. חשבתי כמה נחמד זה היה אילו ידעתי מה כל אחד מבשל ויכולתי להזמין. משם הרעיון התגלגל".
מהו המודל העסקי? "אנחנו עובדים במודל מסחרי של חלוקת הכנסות. הגבייה הנה מהסועדים, והתמורה, בניכוי הוצאות ועמלה צנועה שלנו, מועברת לשף".
מה הבשלנים מקבלים? "התקבלנו בחיבוק רחב בקרב אוכלוסיית השפים. השירות מאפשר להם למעשה לפתוח מסעדה וירטואלית בלי הצורך בהשקעה ראשונית גבוהה שכרוכה בהקמת מסעדה, ולכן הקשיים לא הגיעו משם. הקשיים הם בעיקר לוגיסטיים, ולכן הקמנו מערך טכנולוגי שיתמוך בשליחויות שלנו".
איך מגייסים את הבשלנים? "אנחנו דוגמים את המטבח ובודקים שהכול נעשה לפי סטנדרטים שהצבנו. המנות מגיעות בצורה אחידה, באריזות שלנו, ועם מדבקות שאנחנו מספקים לכל השפים. יש לנו תיאור מאוד מפורט על כל מנה, ברמת עשבי התיבול, אם זה מטוגן או צרוב קלות במחבת, ללא גלוטן, צמחוני או טבעוני".
כמה כסף גויס ומהיכן? "השקענו בתחילה מעט הון עצמי וגייסנו לאחרונה ממספר אנג'לים פרטיים. בקרוב נצא לסיבוב השקעה נוסף. לא ניתן לחשוף את הסכום או את המשקיעים עצמם, רק ניתן לומר שמדובר במשקיעים אסטרטגיים - כל אחד תורם לנו, מלבד כספו, מזווית שונה הקשורה לבניית העסק המורכב שלנו".
ציפיות לעתיד: "לגייס כסף ממשקיעים ולאחר מכן להשיק את השירות בחו"ל".
Homeals
(נוסדה לפני כחודש)
אזור חלוקה: תל-אביב
קהל יעד עיקרי: משרדים
מספר בשלנים: 15
ממוצע להזמנה: נכון לעכשיו, הזמנה בודדת סביב 40 שקל
יזמים: מידד חינקיס (בן 35, נשוי+3, מתגורר בכפר-סבא), בעל תואר ראשון בכלכלה ובניהול ותואר שני במימון ובחשבונאות מאוניברסיטת תל-אביב. בעבר עסק בייעוץ ובפיתוח בתחום ההדרכה בחברות היי-טק; קובי חדד (בן 35, נשוי+2, מתגורר בגני תקווה), למד בעתודה האקדמית ופרש, "ההשכלה הפורמלית שלי היא בלהקים 18 חברות עד כה", הוא אומר בחיוך
"נמאס מהאוכל התעשייתי"
מה גרם לכם להתחיל את העסק? חדד: "שנינו אנשים שאוכלים בחוץ הרבה מאוד, ויש לנו רצון לאכול אוכל יותר בריא ולא תעשייתי. הגענו לגיל שבו ניכר עלינו כשאנחנו אוכלים פאסט פוד. מהצד השני: חמותי היא בשלנית מדהימה, שמכינה אוכל הונגרי מדהים; מהבשלנים האלה שאומרים להם אתה צריך לפתוח מסעדה. חשבתי שאם חמותי תוכל לבשל ולהתפרנס ממשהו שהיא מאוד אוהבת במקום מעבודות זמניות, זה יכול להיות דבר ענק. כשנכנסנו קצת יותר למספרים, מצאנו שאחוזי האבטלה בגילאים האלה מדהימים. 50% מבני 45 ומעלה שמאבדים עבודה לא מצליחים למצוא עבודה. יצרנו תהליך שבו נשים או גברים כמוה יכולים, באמצעות תהליך הרשמה אוטומטי, לפתוח בעצמם עמוד, לצלם את האוכל ולהתפרנס. הגענו למספרים מאוד יפים. יש פה פוטנציאל השתכרות של כ-7,000 שקל בחודש, מ-3 שעות ביום".
המודל העסקי: "גובים עמלה מכל ארוחה שנמכרת באתר ומציעים שירותי פרימיום, שלא יכולים כרגע לחשוף".
מה נותנים לבשלנים? חינקיס: "בתור בשלן ביתי, אני יודע שלרבים מהם המחשבה של לפתוח מסעדת בוטיק קטנה ולהאכיל אנשים אחרים עברה בראש לפחות פעם אחת, אולם הצורך להתמודד עם הצד התפעולי ועם הסיכונים העסקיים של עולם המסעדות השאיר את המחשבות בגדר חלום. עבור כל אותם אנשים, Homealsמאפשרת להתמקד בתשוקה האמיתית ובאהבה שלהם לבישול במידה ובדרך שהם רוצים, תוך התמקדות בעיקר באוכל ופחות בצד העסקי והניהולי שלו. אנחנו מפתחים ונמשיך לפתח גם בעתיד כלים רבים המאפשרים לבשלנים את הגמישות המרבית לנהל את המטבח הווירטואלי שלהם באופן עצמאי".
איך מגייסים את הבשלנים? "בנינו מערכת דירוג שמאפשרת למכרים שלהם להזמין מהם ולחוות דעה, ובהמשך מקבלים פידבקים מלקוחות".
כמה כסף גויס עד כה ומהיכן? "250 אלף דולר מאנג'לים שונים".
ציפיות לעתיד: "האתגר הגדול הוא לפתח פתרון מערכתי הכולל אנשי מקצוע מעולם התזונה (מעבר לבשלנים), להנגיש אותו לכל אחד בלי הרבה מאמץ. בחודשים הבאים נתחיל להציע פיצ'רים ראשונים הקשורים לנושא התזונה, ובעוד שנתיים אני מעריך שנגיע למקום הזה. המטרה השנייה היא לייצר מודל כלכלי-חברתי בתחום האוכל, בהמשך למודל של כלכלת השיתוף.
"בצד העסקי, נרחיב את השירות לכלל גוש דן ולאזור השרון עד סוף השנה, ולכלל האזורים האורבניים בישראל בתוך שנתיים. בתחילת 2015 אנחנו מקווים להשיק את השירות באחת מערי המטרופולין בארצות-הברית או באירופה".
