רקפת רוסק עמינח והצוות שפיתח את האפליקציה הזוכה / צילום: לם וליץ סטודיו
"יש בתחום הפינטק פוטנציאל אדיר. ישראל מאוד מתקדמת בהיי-טק, ואין סיבה שהיא לא תוביל גם בטכנולוגיה בבנקאות, מה שלא קרה עד היום", כך אמרה ל"גלובס" מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק עמינח במסגרת ההאקתון שקיים הבנק בשבוע שעבר בתחום הפיננסים.
האקתון, שילוב של המילים Hack ו-Marathon, הוא למעשה מרתון של פיתוחים בתוך זמן קצר, ובמקרה של לאומי האירוע נמשך 36 שעות - מיום רביעי בבוקר ועד חמישי בערב.
תחום הפינטק (פיתוחים טכנולוגיים בתחום הפיננסים) הוא אחד התחומים הצומחים בעולם. לקוחות הבנק ממעטים כיום להגיע לסניפים ומבצעים את רוב הפעילות שלהם בערוצים הדיגיטליים. כתוצאה מכך, בנקים רבים בחו"ל לקחו על עצמם לפתח את הפעילות הטכנולוגית בצורה מאסיבית. בישראל התחום עדיין נמצא יחסית בחיתוליו בגלל מערכת הבנקאות הכבדה והמסורבלת, והרגולציה ההדוקה והשמרנית. אלא שנראה כי לאט לאט המצב משתנה: לאומי קיים את ההאקתון, ובחודש הבא יערוך בנק הפועלים תחרות אפליקציות.
- רקפת רוסק עמינח, בנק לאומי משקיע הרבה משאבים בפיתוחים טכנולוגיים. האם בסוף תקימו בנק אינטרנטי?
"זו שאלה טובה. המרחק בין המצב היום לבנק אינטרנטי לא גדול. זה תהליך של אבולוציה שאנחנו מתקדמים לעברו. מצד שני צריך להיות מאוד זהירים, כי אם אתה מתקדם מהר מדי בתחום הדיגיטלי, אתה דווקא עלול להיות לא רלוונטי, מה שראינו בחלק מהחברות בחו"ל".
גורם מרכזי שדוחף את לאומי להשקיע בערוצים הדיגיטליים הוא ההתייעלות. יחסי היעילות במערכת הבנקאית בכלל ובלאומי בפרט חלשים למדי, ונראה כי המעבר לערוצים הדיגיטליים אמור לבוא על חשבון כוח האדם בבנק. יחד עם זאת רוסק עמינח נזהרת ולא מתחייבת לקיצוץ משמעותי בכוח האדם בטווח הקצר:
"היכולת להתייעל גדולה יותר כשחלק מהלקוחות עושים יותר ויותר פעולות בעולם הדיגיטלי. אם נשים דברים על פני זמן, הרי שבעוד עשרות שנים קדימה, רוב הסיכויים שהבנק יהיה יותר וירטואלי ופחות פיזי, אבל היום אנחנו לא יכולים להיות רק וירטואלים, ואני לא מאמינה לסיסמאות שלא יהיו סניפים. הבנקאות היום היא דו דורית - חלק גדול מהלקוחות עדיין רוצה בנקאות מסורתית, ואילו לדור ה-Y יש דרישות וצרכים משל עצמו", היא אומרת.
בהאקתון שנערך בגני התערוכה בתל אביב, ביקרו כמה מבכירי ההיי-טק הישראלי ביניהם חמי פרס מייסד ושותף בקרן פיטנגו, ד"ר שלמה מרקל, סגן נשיא ברודקום העולמית ואילן שילוח שמשקיע כיום את רוב זמנו בתחום ההיי-טק, בין השאר בחברת מטומי, בחממה הטכנולוגית The time ובקרן הון סיכון שהקים באחרונה.
- דני ירושלמי, ראש חטיבת הטכנולוגיות בבנק לאומי, איך מרתון של 36 שעות יסייע ללאומי לפתח את הפעילות הטכנולוגית שלו?
"חברות ענק מבינות היום שהגיעו לתקרת הזכוכית, ושהן צריכות להיעזר בגורמים חיצוניים ויצירתיים בפיתוח טכנולוגיות ופתרונות שונים. אם הבנקים לא יירתמו וייפתחו את התחום הזה בישראל, מישהו אחר יירתם במקומם".
מרקל מוסיף: "העתיד יגיע לא מהחברות הגדולות, אלא מאירועים כמו האקתון, של חבר'ה צעירים ויצירתיים. לדעתי צריך לעודד פורמטים כאלה, אפילו מגיל הגן, לפני שמערכת החינוך מקלקלת את היצירתיות של הילדים".
ירושלמי מעריך כי בסופו של דבר הבנק יאמץ לפחות שלושה מהפיתוחים שהוצגו בהאקתון, לאו דווקא את אלה שזכו. לפי הערכות של IVC בישראל פועלים 400 סטארט-אפים בתחום הפינטק, אך התחום עדיין נמצא בתחילת הדרך.
אילן שילוח: "הפינטק הוא כיום שולי יחסית בתעשיית ההיי-טק הישראלית, והוא לא תופס מספיק מקום כפי שהוא צריך. יש כאן הזדמנות לבנקים לפתח את התחום, ואולי דרכו להפוך לבנקים גלובליים. במקום להתעסק במרווחי הריבית והרגולציה, הם יכולים למצוא ככה מנוע צמיחה להתפתחות בחו"ל".
- אם אתה מזהה הזדמנות, אולי תקים קרן פינטק?
שילוח: "אם חמי פרס מצטרף אליי אז בסדר (צוחק). בכל מקרה לדעתי חייבים שהבנקים יהיו גורם משמעותי בפיתוח של הפינטק בישראל".
להאקתון של לאומי נרשמו 720 אנשים, והגיעו בסופו של דבר 300 איש - חלקם עם רעיון, אחרים עם אפליקציה שעובדת וחלקם פשוט אנשי מקצוע כגון מתכנתים או מעצבים שחיפשו אל מי להצטוות. בסופו של דבר המשתתפים התגבשו ל-52 קבוצות, כאשר חלק מהמשתתפים לקחו חלק ביותר מקבוצה אחת.
מלבד החסות לאירוע, בנק לאומי נתן למתמודדים גם גישה למאגר הנתונים שלו (מבלי לחשוף את הלקוחות), כך שהצוותים יכלו לנסות את האפליקציה שבנו על מאגר הנתונים של הבנק. בנוסף הגיעו לתחרות 50 עובדי סניפים של הבנק שהסתובבו בין הקבוצות וסייעו להם בנושאים של מה הלקוחות מחפשים וכיצד הבנק עובד. האפליקציות עסקו בכמה נושאים עליהם החליט הבנק ביניהם ארנק אלקטרוני, הממשק בין הבנק ללקוח ואפליקציות עסקיות.
באירוע נכחו נציגים של הבנק האיטלקי Intesa Sanpaolo (הבנק השלישי בגודלו באירופה) ושל הקואופרטיב הבנקאי ההולנדי Rabobank שבאו להתרשם מהאירוע. בלאומי מציינים כי בנקים אירופאיים נוספים נמצאים בקשר הדוק עימם סביב נושא הפינטק. "הבנקים באירופה שמרניים יותר מישראל בכל הקשור לפיתוחים טכנולוגיים. והם רצו להגיע לארץ ולראות איך מיישמים האקתון", אומרת יפעת אורון מנכ"לית לאומי טק.
"גוגל גלאס זה כמו הרואין"
המשתתף הצעיר ביותר בהאקתון הוא איתי פנקס מהוד השרון, בן 12.5, תלמיד כיתה ח', שכבר הספיק לפתח שש אפליקציות בהן אפליקציה שמחשבת מה גובה הטיפ שצריך להשאיר במסעדה, בהתאם לנתונים שונים. פנקס, שביד אחת מתכנת על המחשב, וביד השנייה משתמש בסמארטפון שלו, פיתח בהאקתון אפליקציה שתסייע להורים לפקח על חשבון הבנק של הילד ולקבל התראות על מצב החשבון בזמן אמת.
משתתף צעיר נוסף הוא איתמר, בן 15 מאלקנה, שהציג עצמו כמתכנת ויזם. איתמר פיתח רעיון לאפליקציה בגוגל גלאס או בשעון חכם, בה אין צורך יותר בכרטיסי מועדון, וכשמגיעים לקופה כבר ניתן אוטומטית לזכות את הלקוח בהטבות שמגיעות לו לפי המועדונים בהם הוא חבר.
איתמר חבש במהלך ההאקתון גוגל גלאס, וציין כי הוא אינו מוריד אותם אפילו כשהוא הולך לישון. "הגוגל גלאס זה כמו הרואין, זה חרא אבל ממכר", הוא אומר.
בנוסף הוא חבר לאיתי שיינס שעומד מאחורי הפיתוח start-up saving לצבירת כסף באמצעות מיחזור. כלומר בעת מסירת בקבוקים למיחזור, יזוכה אוטומטית חשבון המפקיד בסכום המיחזור. האפליקציה הזו, שמיועדת בעיקר לילדים ובני נוער, במטרה לעודד אותם לחסוך ולמחזר, עוררה עניין בקרב חלק מהבכירים שהגיעו לבקר באירוע.
"אנרגיה טובה"
חלק מהמתחרים הגיעו לתחרות עם אפליקציה קיימת ועובדת. זה המקרה של Paybox של טל גרינברג. האפליקציה הזו, שאלפי אנשים בישראל כבר הורידו אותה, גייסה כבר 100 אלף דולר ממשקיעים. Paybox מאפשרת לאנשים לאסוף כסף בקבוצה, במבנה דומה לזה של קבוצת ווטסאפ. הרעיון הוא להקים קבוצות לאיסוף כספים למטרות שונות - תשלום ועד בית, איסוף כסף למתנה וכדומה, ובלחיצת כפתור להעביר לאחד המשתתפים את הסכום הנדרש, כאשר הוא מזוכה על הסכום בחשבון כרטיס האשראי שלו.
חמי פרס שהסתובב בין המשתתפים סיכם את האירוע ואמר: "אנחנו רואים שהגיל של המשתתפים רק הולך ויורד. יש אנרגיה טובה סביב נושא הפינטק. יש כיום צורך גדול בפיתוחים מסוג זה. להערכתי זה גם קשור ליוקר המחיה והעלייה במודעות לצורך בניהול התקציב, וניהול יעיל של ההוצאות וחשבון הבנק".
מנגד הוא הוסיף: "מצד שני לצד כל המוטיבציה, אנחנו שמים לב שהמשתתפים גם מפתחים דברים מבלי להבין עד הסוף מה מתאים למה מבחינה טכנולוגית, מה חסין ומה לא ומה בדיוק המניעים ומה רוצים להשיג".
כספת וירטואלית וחינוך פיננסי
מי שזכה בהאקתון של לאומי הוא פיתוח שנקרא Wymsical. האפליקציה הזו היא למעשה כספת וירטואלית, שבה יכול הלקוח לאחסן את מסמכיו, ובזכותה הוא יכול לבצע אימות מסמכים מול הבנק ומול גופים נוספים, ולחסוך הגעה פיזית אל הבנק.
הפרס למקום הראשון כלל בין היתר 100 אלף שקל ושהות של חצי שנה חינם במתחם SOSA. מי שעומדת מאחורי המיזם הזה היא מרב רסיסטל מנהלת מוצר ויזמית, שמתמחית בטכנולוגיות אינטרנטיות ויצירת ערוצי תקשורת יעילים. בצוות של רסיסטל השתתף גם בן זוגה ואבי בתה, שי ארון. עוד בצוות - אילן ארד, ליווין יעקובי ואלי יעקובי.
אל המקום השני עם פרס של 30 אלף שקל, הגיע SmartClerk של פאבל קמינסקי. האפליקציה מציעה כלי לזיהוי מצבי רוח ותחושות לפי זיהוי שינויים בתווי פנים, קול וכדומה, אשר יכולה לשמש מוקדי שירות לקוחות. במקום השלישי, שגרף פרס של 15 אלף שקל, זכתה קבוצת TinyBank, אפליקציית ניהול יעדים ותקציב המשלבת עם חינוך פיננסי לילדים. עכשיו נותר לראות האם נראה בקרוב את האפליקציות האלה מוצעות ללקוחות בנק לאומי, או שהזוכים יישארו בעיקר עם הפרסים והקשרים שיצרו בכנס.
