אחת השאלות שחוזרות ועולות אצל משקיעים בכל העולם היא - מתי הבנק המרכזי האמריקאי (הפד) יתחיל להעלות את הריבית. בכל ראיון שנותנת הנגידה האמריקאית, ג'נט ילן, היא מדברת על כך שהיא מתכוונת להעלות את הריבית. מתכוונת, אך מציגה גם סיבות מדוע היא לא מעלה בינתיים את הריבית.
מצד אחד, ילן רוצה להעלות את הריבית, כי בדומה למרבית הכלכלנים, התחושה שלה היא שריבית כל-כך נמוכה יוצרת הרבה מאוד סיכונים. כל עוד הבנק המרכזי האמריקאי מספק כסף בריבית אפסית, הבנקים האמריקאיים נהנים ממקור בלתי-מוגבל כמעט של כסף זול, בעלויות אפסיות.
הבנקים מנצלים את הכסף הזה בעיקר כדי להשקיע בנכסים פיננסיים מסוכנים, שאמנם מניבים להם היום תשואות גבוהות, אבל נכסים אלו יכולים גם לייצר משבר נוסף, בנוסח המשבר הפיננסי שהחל ב-2008.
עם סימני ההתאוששות בכלכלת ארה"ב, המגמה בציבור האמריקאי היא של צמצום החיסכון וגידול בהלוואות שהוא לוקח, בעיקר לצריכה. אמנם, למרות התאוששות שוק הדיור, הביקושים והמחירים עדיין לא מתקרבים לרמות שלהם בתקופת הבועה שנמשכה עד 2006; אבל אם הבנקים ימשיכו ליהנות מכסף ציבורי זול, הם עלולים לדחוף שוב צרכנים לרכוש דירות פאר, ואז עלולה להיווצר בועה חדשה.
לכן, כדי "לסדר" את השווקים, ילן הייתה רוצה להעלות את הריבית, דבר שיגרום לאנשים לחסוך ולא לצרוך יותר מדי. עליית הריבית תגרום לאנשים להגדיל את החסכונות שלהם מהרמה הנוכחית של כ-4.5% מההכנסות שלהם לרמה מקובלת בארה"ב, של כ-7.5%-8% מההכנסות. ייקור הריבית גם יגרום לבנקים לכך שהם לא יוכלו להשקיע כל-כך הרבה בעסקאות מסוכנות, והם ייתנו יותר הלוואות לחברות עסקיות. גופים פרטיים לא מוכנים שהבנקים ייקחו סיכונים גדולים עם הכסף שלהם, בעוד שכאשר הכסף בא מהממשלה, איש לא ממש בודק מה בדיוק עושים עם הכסף.
כלומר, העלאת הריבית (ליותר מאפס) והעלאת חסכונות הציבור הן תנאי להחזרת הבנקים להיות מקור אשראי לפירמות ולעסקים, במקום לשמש כספקולנטים שמהמרים על כסף ציבורי. כל זה בעד העלאת הריבית.
מצד שני, ילן חוששת שהעלאת הריבית תפגע בכלכלה האמריקאית. לתחושתה, כדי שהכלכלה האמריקאית תתאושש עוד יותר, ארה"ב חייבת להגדיל את היצוא, להקטין את היבוא, ולהחזיר אליה מפעלים שברחו, ופועלים כיום במזרח הרחוק ובאמריקה-הלטינית. כדי שזה יקרה, עליה לשמור את הדולר חלש, ולכן את הריבית נמוכה.
ולכן, לפני שהפד מעלה את הריבית, הנגידה רוצה לבדוק ולוודא שההתאוששות בכלכלת ארה"ב היא חזקה מספיק כדי להמשיך במגמה, גם אם הריבית תעלה והדולר יתחזק. ואחד הסימנים לכך הוא שלציבור שוב יש יותר כסף שהוא יכול לחסוך. ילן ממתינה שהציבור יאותת כי החסכונות שלו לא גדלים בגלל הריבית האפסית, ואם הריבית תעלה הוא יחסוך יותר.
אחד הסימנים לכך - שהציבור לא רואה טעם בחיסכון - הוא עלייה בצריכה ובהוצאות הכספים שנצברו אצלו עד כדי בזבזנות, שתגרום לאינפלציה. כשזה יקרה, ייגמרו לבנק המרכזי התירוצים, והריבית תעלה, בתקווה שזה יסדר את השוק, לפני שייגרם משבר נוסף.
הכותב הוא כלכלן בכיר במחלקת המחקר של קבוצת ההשקעות אינפיניטי ומרצה במכללת נתניה