דלק / צלם: thinkstock
ההפחתה המשמעותית במחירי הדלק (9.13%) ובמחירי המים (10%), וההפחתה הנוספת של 9.4% בחודש הבא במחירי החשמל למשקי-הבית בישראל, משמעותן שאנו נמצאים בתקופה של שינוי מגמה מפתיע במחירי הוצאות היסוד של משקי-הבית בישראל, לאחר מספר שנים של עליות חדות בעיקר.
נראה כי אין אנו חוזים באירוע חד-פעמי. מחירי הנפט, המשפיעים על מחירי הדלק, לא צפויים לחזור ולנסוק בחדות למעלה בקרוב. ההתייעלות במשק המים, לצד הפחתת מחירי החשמל, צפויה על-פי הצהרות רשות המים להביא להפחתות מתונות נוספות בעלויות המים לציבור. מחירי החשמל עשויים לרדת מעט גם הם, ככל שהמשק יישען על אחוז גבוה יותר של ייצור מגז ישראלי מקומי. גם אם מדובר בשינוי שאינו ארוך טווח, נטל המס העקיף על הציבור צפוי להצטמצם בתקופה הקרובה במידה ניכרת.
הדיון בטיב ובהיקף ירידות המחירים הללו - שחלקן נזקפות על-ידי הפוליטיקאים, שלא בצדק, לפועלם הם - מפספס במידה רבה היבט כלכלי-משקי לא פחות חשוב, והוא המגמה החיובית שהירידות מייצרות על עמוד-השדרה של המשק - פעילות הצריכה של משקי-הבית. לאחר תקופה ארוכה, יחוו אזרחי ישראל בקרוב הקלה משמעותית על הכיס, שתתבטא במאות שקלים לפחות לשנה למשק-בית. בהתחשב בצפי להמשך ירידת עלויות אלו בשנה הבאה, מדובר בפעם ראשונה זה זמן רב, שלמעמד-הביניים הישראלי המצטמק יתפנה כסף נוסף לצריכה.
בצל תקופת מיתון מתמשכת במשק הישראלי, לא מדובר בעניין של מה בכך. כבר יותר משנתיים משווע המשק לשינוי מדיניות או לאירוע חיצוני שיוציא את העגלה מהבוץ, ויאפשר חזרה למסלולי צמיחה משמעותיים יותר. על רקע הבחירות, הממשלה הנכנסת הצפויה, מקבלת מתנת פז, אשר חובה עליה למקסם את תועלותיה בהקדם האפשרי מרגע מינויה.
הפחתת נטל המס על הציבור, אשר עלויות החשמל, הדלק והמים הם חלק ממנו, היא צעד הכרחי להאצת הצריכה והפעילות במשק. לשינוי המגמה הנוכחי, אשר נגרם בסיוע גורמים חיצוניים בלתי מתוכננים, דוגמת קריסת מחירי הנפט ומציאת מאגרי הגז הישראלי לחופי הים התיכון, יש לייצר המשכיות, בדמות הפחתת מסים נוספת, אשר תשחרר כסף פנוי נוסף לצריכה בקרב חלק הארי של משקי-הבית.
בשנים האחרונות חזינו בהקשר זה באניגמה שקשה לתת לה הסבר. אותו ראש-ממשלה, בנימין נתניהו, המדבר שוב ושוב על חשיבות כוחות השוק ושחרור חסמים, נקט מדיניות מאקרו הפוכה בכל הנוגע למדיניות המיסוי שלו. בזמן שיוקר המחיה עלה, השכר קפא, והכסף הפנוי שבידי משקי-הבית הצטמצם, העלו ממשלות נתניהו באופן עקבי וחריף את המסים העקיפים. דוגמה בולטת לכך היא ייקור הדלק, אשר שיעור המיסוי עליו נסק מכ-47% מסך מחיר הדלק בשנת 2008, לקרוב ל-60% כיום, נסיקה שהובלעה בעלייה החדה של מחירי הנפט בעולם.
המסים הישירים זינקו גם הם למעלה: מס החברות עלה, מס-ההכנסה על הכנסות גבוהות עלה אף הוא, והפך לאחד הגבוהים בעולם. כך, במקביל לעלייה החדה ביוקר המחיה, 21% בשמונה שנים - הגדילה הממשלה גם את נטל המס על הציבור העובד. במקום לתת לשוק לעבוד, להפחית מסים, להגדיל צריכה ופעילות עסקית ולשחרר חסמים, חזינו בשנים האחרונות בצמצום נוסף של הכסף הפנוי של משקי-הבית ובהחרפת המיתון המשקי הזוחל שבפתח.
השינוי הנוכחי, שנפל לפתחה של הממשלה החדשה שתיבחר בקרוב, הוא הזדמנות פז ליצירת מומנטום משקי, שיהפוך את המגמה המדשדשת ויעודד חזרה לצמיחה ולפעילות משקית מוגברת. בין היתר, יהיה זה אחד ממבחניו הכלכליים הגדולים של שר האוצר הבא.
הכותב, רו"ח ומשפטן, הוא יו"ר פירמת בייקר-טילי ישראל ומרצה בכיר במכללה למנהל