"בשנת 2007 גילו לאשתי סרטן, וכדי לממן תרופות מכרתי את ביתי ולקחתי הלוואה בסך 120 אלף שקל מבנק לאומי, ושנינו לא עבדנו באותה תקופה. הגענו לתקופה שלא היה לנו אוכל בבית, אך תוך שבועיים הוציאו נגדי פסק דין להוצאה לפועל, ומאותו הרגע המחאות חוזרות, וגם על כל חוב אחר נפתח תיק חוב. אין לי 3,000 שקל להחזיר כל חודש".
כך סיפר היום (ד') בקול רועד בעל חוב שנקלע אל מסלול המכשולים שעוברים חייבים בהוצאה לפועל. הדברים נאמרו במסגרת דיון בוועדה לביקורת המדינה על דוח שערך מבקר המדינה על הכשלים במנגנון גביית החובות במערכת ההוצאה לפועל.
במהלך הדיון נחשפו ביתר שאת אותם כשלים, הכוללים אין-ספור טעויות, ריביות שגויות, החלפת זכאים בחייבים וכן נתון מדהים על כך ש-80% מתובעי החוב הם גופים גדולים המיוצגים על-ידי עורכי דין, העומדים מול חייבים פרטיים שלרוב אינם מיוצגים.
רשות האכיפה והגבייה ("מערכת ההוצאה לפועל" בשמה המוכר יותר), המטפלת בכ-1,000 תיקים הנפתחים מדי יום, זכתה למקלחת צוננת בדיון.
בדוח מבקר המדינה שפורסם ב"גלובס" לפני כשבועיים חשף השופט בדימוס יוסף שפירא כשלים חמורים בהליכי פתיחת וניהול התיקים במערכת ההוצאה לפועל וכן בשיעורי הריבית המושתת על חייבים, הגורמת לחובם לתפוח לממדים מפלצתיים לעתים ביחס לחוב המקורי.
כך למשל, במקרה אחד מצא המבקר כי עקב "טעות אנוש", באפריל 2015 הגיש בנק תובענה להוצאה לפועל נגד לקוח וביקש כי החוב בסכום של כ-40 אלף שקל יישא ריבית הסכמית של כ-10% לשנה (10.392%), ואולם ההוצאה לפועל פתחה תיק זה בשיעור ריבית של כ-10,000% לשנה (10,392%). תיק זה תפח בתוך כחצי שנה לכ-2.3 מיליון שקל.
על רקע ממצאי הדוח, כינסה יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), את הישיבה שהתקיימה היום, אשר במהלכה היא הדגישה כי "במקום מערכת שגובה חובות, הרשות מצטיירת כמי שמפילה את החייבים לבוץ עמוק יותר. מדובר בחיים של בני אדם, שבגלל חוב קטן פעמים רבות הם נקברים, חיי המשפחה נהרסים, והם לא מצליחים להתרומם לעולם. זו הזנחה פושעת, ואנחנו מחויבים לטפל בה".
אלהרר התייחסה לנתון שפרסם המבקר בדוח, לפיו רק 8% מהחייבים מיוצגים על-ידי עורכי דין, לעומת 93% מהזוכים; ולכך שכ-78% מהתיקים נפתחו על-ידי גופים מוסדיים שמפעילים סוללות עורכי דין. עוד היא ציינה כי 40% מכלל התיקים ברשות - שנבדקו באופן אקראי - נפתחו באופן שגוי, וחובות תפחו בגלל השהיה מכוונת של הפעילות בתיק. בין החובות הללו, ציינה חוב מקורי של 26 שקל בלבד שתפח לסך של 43,000 שקל, וזאת עקב חוסר פעילות של הזוכה בתיק.
לדבריה, הוועדה תעקוב ותוודא כי כספים שנגבו בגביית יתר יוחזרו לאזרחים. "כל מי שגבה יותר צריך להחזיר, וכל הגורמים המעורבים יתנו יד - בנק ישראל, רשויות האכיפה והגבייה, הרשויות המקומיות ששכחו לעדכן שצו הריבית השתנה".
יובל חיו, נציג מבקר המדינה בדיון, ציין כי שגיאה בפתיחת התיק משפיעה על גובה החוב לכל אורך ניהול התיק. מתוך כלל חובות האזרחים בהוצאה לפועל, אמר, רק 10% הם בגין החוב המקורי - וכל שאר ה-90% הן ריביות וקנסות, שכאמור אצל רבים מהם יש טעויות עמוקות שנמשכו לאורך שנים.
הנתון הזה היה אחד הנתונים המטלטלים ביותר שתועדו בדוח המבקר: באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצאה לפועל למעלה מכ-650 מיליארד שקל, כאשר מתוך סכום זה, כ-63 מיליארד שקל הוא סכום החוב הראשוני בעת פתיחת התיקים; והיתרה - כ-580 מיליארד שקל - כוללת ריביות, הפרשי הצמדה, אגרות והוצאות שהצטברו לחוב, בהם שכר-טרחה של עורכי הדין המייצגים את הזכאים.
"להערכתנו, במערכת יש אלפי תיקים עם טעויות פוטנציאליות", הוסיף יובל חיו, וציין כי "ב-50% מהלשכות שנבדקו, 40% מהתיקים כללו נתונים שגויים, המשפיעים קשות על גובה החוב. עשרות אלפי תיקים נוהלו באופן לקוי וכללו שיעורי ריבית שגויים, פרטים מוטעים, החלפת חייבים וזכאים, תאריך מוטעה, התעלמות מחובות ששולמו כבר, ריבית פיגורים מוטעית, פתיחת תיקים ללא אישור מסירה לחייב, ואין מערכת ממוחשבת למניעת תיקים כפולים".
לדבריו, תיקי הרשויות המקומיות משקפים כשל מערכתי עמוק, משמעותי ומתמשך, וההוצאה לפועל חייבת מערכת בקרה ברמה אחרת לחלוטין.
תומר מוסקוביץ , מנהל הרשות האכיפה והגבייה, השיב לטענות ובין היתר אמר, כי דוח הביקורת הוא בראש ובראשונה כלי ניהולי . "קיבלנו המלצות ורובן הגדול כבר יושם. הרשות פעלה נמרצות לתיקון הליקויים וחיזקה את מערך הבקרה על פתיחת התיקים בהוצאה לפועל".
עוד ציין מנהל הרשות, כי מערך הבקרה על מנגנון פתיחת התיקים היה קיים עוד קודם, אולם המערכת היתה עסוקה בתקופה שקדמה לדוח בהחלפת מערכת מחשוב חדשה, ולפיכך היה מקום לחזק את מערך הבקרה בלשכות ולחזק את הבקרה שמבצע האגף המקצועי על פתיחת התיקים, וכך נעשה.
אשר להיקף התיקים שנבדקו ציין מנהל הרשות, כי לא מדובר במדגם מייצג של תיקים וכן שיעור התיקים השגויים היה נמוך יותר מהנטען על ידי המבקר.
ברשות האכיפה והגבייה אומרים היום עוד, כי הרשות הייתה הראשונה שהציגה לציבור בדוחותיה השנתיים את פערי הייצוג שבין הזוכים לחייבים בהוצאה לפועל ולכן יזמה הקמת מסלול מקוצר לגביית חובות קטנים וכן מסלול מזונות שבמסגרתם עובדי הרשות מבצעים את הליכי גביית החוב ללא שכר טרחה והוצאות. בנוסף, נטען, עובדי הרשות יוזמים פעולות רבות שמטרתן לסייע בצמצום החוב והגעה להסדרים בין זוכים לחייבים ואף הקימה יחידה לחייב הנזקק שבמסגרתה מסייעת הרשות לחיילים, קשישים וקבוצות חלשות באוכלוסייה.
ח"כ איציק שמולי (המחנה הציוני) ציין בדיון כי "עורכי דין נוטלים שכר-טרחה מופרז ופותחים תיקים כפולים על אותו החוב". נתונים אלה נחשפו בדוח ביקורת חקירתית שפרסם "גלובס" השבוע על עבודתם של עורכי הדין בתחום ההוצאה לפועל, ובו תועדו מקרים רבים של מחדלים, רשלנות ואף מירמה מצד עורכי הדין, הגורמים לנזקים כלכליים ללקוחותיהם. בין היתר נמצא כי עורכי דין גבו שכר-טרחה כפול מלקוחות, ניפחו הוצאות ולא העבירו כספים ללקוחותיהם.