דויטשה בנק / צילום: רויטרס
האחיין מחונן של שרה נתניהו, אריק בן-ארצי, הדהים בשבוע שעבר את וול סטריט - כך לפי "פייננשל טיימס" - כאשר סירב לקבל "פרס מודיע" של רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), בסך כ-3 מיליון דולר, על שעזר לחשוף חשבונאות כוזבת של דויטשה בנק בארה"ב.
לפני שנציין את הנימוקים למתן הפרס, כלומר את הסיבות להחלטת בן-ארצי, שאינו מיליונר, לדחות את המיליונים, נוכל כבר לגזור כמה מסקנות אופרטיביות מן הנתונים שבידינו.
ראשית, הגרמנים הפכו לאדם ככל האדם, כלומר גם הם יודעים כבר לזייף ולהונות. בעוד שרובנו עדיין שבויים למדי בדימוי ה"יקה" החביב שאינו יודע לסטות מן הסרגל שלו, חברות די ידועות כמו פולקסווגן (יצרנית הרכב הגדולה בעולם עד לפני כשנה) מתקינות במנועים שלהן תוכנות לזיוף תוצאות מבחני פליטת גזים, ודויטשה בנק (המוביל בגרמניה ומהמובילים בעולם) רושם נגזרי אשראי (אופציות לאג"ח, נניח) ממונפים (שנקנו על-ידי לקוחות בהלוואות שלו) בספריו כנגזרים לא ממונפים. במונחים פיננסיים, זה כמו לרשום מכונית סינית (סליחה על הפגיעה) כמכונית ב.מ.וו. (לא פולקסווגן).
המסקנה השנייה היא שאולי יש משהו בשיטת הפרסים למודיעים שחושפים הונאות פיננסיות, שאינה נהוגה, למיטב ידיעתנו, בישראל. בן-ארצי העז לשאול את עמיתיו בדויטשה מה קורה, ונאמר לו כי הנושא בבדיקה, ואין צורך לפנות ל-SEC (רשות ניירות ערך הפדרלית). בנובמבר 2011 הוא פוטר ללא גינונים מהבנק, בנימוק שהמשרה שלו הועברה לברלין.
התוצאה הייתה, לפי הראיון שהעניק בן-ארצי ל"פייננשל טיימס", שמצבו הפיננסי נפגע לצמיתות כאשר חשף את ההונאה בדויטשה, מהלך שהיה לדבריו "מחסל קריירה". בן-ארצי, בן 43, לא יכול היה לממן את דמי השכירות של דירתו ואת התשלום לגן של בנו, העביר את משפחתו למדינת וושינגטון ולאחר מכן לאוהיו, מדינת הולדתה של גרושתו, ועבר לעבוד כמורה בשכר עבודה של 5 ספרות (בדולרים) בשנה. נישואי בני הזוג נקלעו למשבר.
אביו של בן-ארצי (אחיה של שרה נתניהו) הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. אחיו יונתן, מתמטיקאי שחי בבריטניה, ריצה בעבר שתי שנות מעצר ומאסר על סירוב לשרת בצה"ל מטעמי מצפון. לשאלת "פייננשל טיימס" השיב כי אינו אדם דתי. הוא אמר כי סירב לקבל פרס מפני שהוא חושב שהבנקאים שהיו אחראים להונאה החשבונאית, ולא בעלי המניות בבנק, צריכים היו לשלם את הקנס בסך 55 מיליון דולר שה-SEC השיתה על דויטשה בנק.
האחריות האמיתית לדעתו היא של מערכת משפט אמריקאית "מקולקלת" שמאפשרת לעובדים לעבור בקלות מעבודה בבנקים לרשות ניירות הערך ולהפך. "יש תמיד מנכ"לים גרועים, אך כל עוד יש מערכת צדק מתפקדת, מתקנים את זה איכשהו", אמר בן-ארצי ל"פייננשל טיימס" בהרצליה, שבה הוא עובד כעת בחברה של טק פיננסי. "יש לי הרגשה שחלק מהמערכת המשפטית בארה"ב מונע על-ידי כסף, לא צדק".
קצת גאווה לאומית
בן-ארצי גדל בין ישראל לארה"ב, שבה לימד אביו בברקלי ובלוס אנג'לס. בילדותו השתתף בתחרויות מתמטיקה, ואחרי שירות בחיל הים הישראלי חזר לארה"ב והשלים את הדוקטורט שלו במתמטיקה באוניברסיטת ניו-יורק. באותה שנה, 2006, מתמטיקאים נהרו למשרות בחברות ניהול פיננסי "כמותי" בוול סטריט, והוא הצטרף למגמה הזו.
בעבודתו הראשונה בסיטיגרופ בן-ארצי נדהם מהיחסים החמים בין דסק החובות המובנים של הבנק וסוכנויות הדירוג של החובות. מסיטי הוא עבר לגולדמן זאקס, ועבד שם בדסק נגזרי אשראי וסחורות. ב-2010, בחיפוש אחרי עבודה מחקרית יותר בשעות נוחות יותר, הוא הגיע לדויטשה בנק.
לפי "פייננשל טיימס", שכרו ב-BondIT, החברה הישראלית שבה הוא מועסק, קטן מאוד ביחס למשכורתו בדויטשה בנק, אך הוא מדבר בהתלהבות על עבודת החברה ביישום אנליזות של נתונים מרובים על מסחר באג"ח.
בן-ארצי אמר גם כי ניסיונו גרם לו לחשוב מחדש על "התפיסה שלפיה ישראל מושחתת יותר מארה"ב". הוא מקווה שהחלטתו לסרב לפרס המלשין תהפוך לדוגמה. "אני מקווה שזה יגרום לאחרים לעשות אותו דבר".
לנו נותר רק להוריד את הכובע ולהמליץ עליו להדליק משואה בטקס יום העצמאות הבא. כבוד לישראל ולעם היהודי הוא עוד מוצר שלא נמדד בכסף.