הישראלי שסירב ל"פרס הלשנה" מרשות ני"ע האמריקאית

אריק בן-ארצי, אחיינה של שרה נתניהו ומנהל הסיכונים לשעבר שעזר לחשוף חשבונאות כוזבת בדויטשה בנק, הדהים בשבוע שעבר את וול סטריט כאשר סירב ל"פרס הלשנה" מיוחד של רשות ניירות הערך האמריקאית, ה-SEC, בהיקף מיליוני דולרים.

אילו הסכים בן-ארצי לקבל את הפרס, כלומר את חלקו בפרס הכולל של 16.5 מיליון דולר - שאותו היה חולק עם בנקאי נוסף לשעבר בדויטשה בנק - הוא היה מסתפק למעשה בסכום של מעל 3 מיליון דולר, אחרי שכר-הטרחה של פרקליטיו ו-50% שהיה עליו להפריש לאשתו לשעבר בהסכם הגירושים שלהם.

בן-ארצי שהוא מסרב לפרס מפני שהוא חושב שהבנקאים שהיו אחראים להונאה החשבונאית, ולא בעלי מניות הבנק הגרמני, צריכים היו לשלם את הקנס בסך 55 מיליון דולר שה-SEC השיתה על דויטשה בנק.

אבל האשמה האמיתית לדעתו היא מערכת משפט אמריקאית "מקולקלת", שמאפשרת לעובדים לעבוד ב-SEC ולאחר מכן במוסדות כמו דויטשה ולהפך. בסירובו לקבל את הפרס, בן-ארצי למעשה מתריע בפעם השנייה על קלקולים במערכת.

"תמיד יש מנכ"לים גרועים, אך כל עוד יש מערכת צדק מתפקדת, מתקנים את זה איכשהו", אמר בן-ארצי ל"פייננשל טיימס" בשבוע שעבר בהרצליה, שם הוא עובד כעת עבור חברת הזנק בתחום הפינטק. "יש הרגשה שחלק מהמערכת המשפטית בארה"ב מונע על-ידי כסף, לא על-ידי צדק".

בן-ארצי אומר שהוא אינו אדם עשיר. הוא ממשפחה בולטת, אך ממעמד הביניים. אביו הוא פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים. דודתו היא שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה. אחיו יונתן, מתמטיקאי שחי בבריטניה, ריצה בעבר שתי שנות מעצר ומאסר על סירוב לשרת בצה"ל מטעמי מצפון.

בן-ארצי, 43, אומר עח מצבו הפיננסי נפגע לצמיתות כאשר הוא חשף את ההונאה בדויטשה, מהלך שהיה לדבריו "מחסל קריירה". הוא מתאר את עצמו כחילוני. "אנשים חושבים שאם אתה מוותר על כסף, אתה דתי או מטורף. זהו עגל הזהב: אנשים סוגדים לכסף יותר מלכל דבר אחר, ומוכרים את הערכים ואת האתיקה שלהם".

בן-ארצי גדל בין ישראל לארה"ב, שבה היו לאביו מינויים אקדמיים בברקלי ולוס אנג'לס. בילדותו הוא השתתף בתחרויות מתמטיקה, ואחרי השירות הצבאי בחיל הים הישראלי חזר לארה"ב והשלים את הדוקטורט שלו במתמטיקה באוניברסיטת ניו-יורק. באותה שנה, 2006, מתמטיקאים נהרו למשרות בחברות ניהול פיננסי "כמותי" בוול סטריט, והוא הצטרף למגמה הזו.

בעבודתו הראשונה בסיטיגרופ הוא נדהם מהיחסים החמים בין דסק החובות המובנים של הבנק לסוכנויות הדירוג של החובות. מסיטי הוא עבר לגולדמן זאקס ועבד שם בדסק נגזרי אשראי וסחורות. ב-2010, בחיפוש אחרי עבודה מחקרית יותר ובשעות נוחות יותר, הוא הגיע לדויטשה.

בדויטשה, הוא אומר, היה ברור ש"משהו לא בסדר", בניסוח שלו, בתיק נגזרי האשראי של הבנק. עסקאות ממונפות הוצגו כלא ממונפות, כפי שסוחר רכב היה מציג מכונית קיה כמכונית ב.מ.וו.

כאשר הוא שאל את עמיתיו בנושא הזה, נאמר לו כי הנושא נמצא בחקירה, וכי אין צורך להתלונן ב-SEC. בנובמבר 2011 הוא פוטר, ונאמר לו כי עבודתו הועברה לברלין. מאחר שלא יכול היה לממן את דמי השכירות על דירתו ואת הגן של בנו הבכור, הוא העביר את משפחתו למדינת וושינגטון, ולאחר מכן לאוהיו, מדינת הולדתה של אשתו, והפך למורה בשכר עבודה של חמש ספרות (בדולרים). נישואי בני הזוג נקלעו למשבר.

בישראל הוא בונה מחדש את חייו ואת קשריו החברתיים. שכרו ב-BondIT, החברה הישראלית שבה הוא מועסק, קטן מאוד ביחס למשכורתו בדויטשה בנק, אך הוא מדבר בהתלהבות על עבודת החברה ביישום אנליזות של נתונים מרובים על מסחר באג"ח.

בן-ארצי אומר כי ניסיונו גרם לו לחשוב מחדש על "התפיסה שלפיה ישראל מושחתת יותר מארה"ב".

הוא מזכיר פרויקט של לימודים חברתיים בכיתות ז' בלוס אנג'לס, שכלל כתיבה של חוקה, שלדבריו עיצבה את תפיסת עולמו כנער ממדינה ללא חוקה (הוא קיבל את הציון הגבוה ביותר על העבודה, A, למרות שהופחת לו ניקוד על הדגשת מילה לא נכונה).

כעת, הוא אומר, "עושה רושם שאין בלמים ואיזונים על חלקים מהמערכת המשפטית בארה"ב".

לדבריו, הוא מקווה שהחלטתו לסרב לפרס המלשין בעקרון תהפוך לדוגמה. "אני מקווה שזה יגרום לאחרים לעשות את אותו הדבר".