עו"ד ז'ק חן /צילום:איל יצהר
"תיקון 14 לחוק איסור הלבנת הון, שהרחיב את טווח התפרשותו גם על כספים שמקורם בעבירות מס, מגדיל את הסיכוי לכך שרואה-החשבון ייחקר בחשד לעבירה של הלבנת הון. עצם החקירה בחשד כזה היא בעלת השלכות קשות על רואה-החשבון, משום שהוראות חוק איסור הלבנת הון, כפי שהן מפורשות בפסיקת בתי-המשפט, העניקו לגופי החקירה סמכויות נרחבות לתפיסת רכושם של חשודים במהלך החקירה.
"משמע, די בחקירתו של פלוני בחשד לעבירה של הלבנת הון, כדי להעמידו בסיכון לתפיסת רכושו הפרטי והעסקי. פגיעתם הרעה של מהלכים אלו עלולה אף להביא להקפאת פעילותו הכלכלית של החשוד. במישור הפרטי - חשבונותיו, לעתים גם חשבונות משותפים, מוקפאים, רכביו נתפסים וצווי תפיסה ואיסור ביצוע עסקאות מוצאים על נכסיו; כך גם במישור העסקי, שאז גם נפגעת קשות יכולתו לנהל את עסקיו".
כך מזהירים היום (א') מומחי איסור הלבנת הון ומס - עו"ד משה מזרחי, לשעבר היועץ המשפטי של רשות המסים; עו"ד ז'ק חן, לשעבר סגן בכיר לפרקליט המדינה; ועו"ד מיכל רוזן-עוזר, לשעבר ממונה על עבירות כלליות בפרקליטות המדינה. זאת, במסגרת חוות-דעת שהכינו על השלכות הכללת עבירות המס כעבירות איסור הלבנת הון. חוות-הדעת הוכנה לבקשתו של רו"ח עופר מנירב, חבר הוועד המרכזי בלשכת רו"ח, שהפיץ אותה לכלל חברי הלשכה, על-מנת להכינם להשלכות החוק הצפויות.
בשנים האחרונות אנו עדים לריבוי החקירות והצווים שמוצאים נגד רואי-החשבון, ובהפיכתם לחשודים מיידיים במסגרת המאבק שמנהלות רשויות האכיפה נגד ההון השחור. צעדת הבושה של רואה-חשבון כזה או אחר לחדרי החקירות ברשות המסים הפכה למחזה שאינו נדיר במחוזותינו. נדמה, כי הרשויות הבינו כי שהפעלת לחץ על רואי-החשבון, בין אם כעד ובין אם כחשוד בסיוע ללקוח שלו, עשויה להביא לפיצוח התיק נגד הלקוח החשוד בביצוע עבירה כלכלית.
ביולי האחרון פורסמו ב"גלובס" דבריו של שופט השלום, רפי ארניה, בכנס לשכת רו"ח, שאמר: "אחד הצווים הראשונים שמוצאים בכל חקירה כלכלית הוא כנגד משרדי רואי-החשבון. רשות המסים והשלטונות עלו מזמן על הפטנט שבמלחמה בפשיעה המאורגנת פחות מעניין אותם ה-די.אן.איי של העבירה, יותר מעניין אותם החשבוניות הפיקטיביות או העלמת המע"מ. לא מעניין אותם על מה העבריין ייכנס לכלא, העיקר שייכנס - וכך רואי-החשבון של אותם חשודים הם הראשונים שמקבלים את הצווים". לטענת עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר, מצב זה רק יחמיר מעתה בשל התיקון לחוק.
"עבירות מס שאינן נדירות"
בשנים האחרונות ניסתה רשות המסים להעלות את עבירות המס עוד דרגת חומרה ולהפוך אותן לעבירות הלבנת הון, ובכך, בין היתר, להעלות את רף הענישה שיוטל על מעלימי המס. במארס השנה - חרף התנגדויות עזות מהשוק - עבר התיקון לחוק בעניין זה בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לתוקפו בראשית החודש הבא. התיקון הרחיב את רשימת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון, כך שהיא כוללת היום גם עבירות מס הכנסה, עבירות מע"מ ועבירות מס שבח מקרקעין. עבירת מקור היא הפעולה הפלילית שבגינה נצבר ההון הנגוע והאסור (למשל סחר בנשק, בסמים, סחיטת דמי חסות ועוד). משמעות שינוי החוק היא כי ניתן יהיה להאשים מעלימי מס לפי סעיפי העונשין של החוק לאיסור הלבנות הון, שהענישה בגינו חמורה יותר. משמעות נוספת היא כי יתחיל לזרום מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון לרשות המסים.
במסגרת ההסברים לתיקון לחוק צוין, כי לרשימות עבירות המקור הוכנסו עבירות מס חמורות בלבד, אך לטענת עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר בחוות-דעתם "בפועל, העבירות הנכללות בתיקון אינן מחזה נדיר במקומותינו". כך למשל, הם מציינים, עבירה מקור היא גם עבירה לפי סעיף 220 לפקודת מס הכנסה בגין העלמת הכנסה מעל מיליון שקל לשנה, או 2.5 מיליון שקל בארבע שנים. מקום בו נעברה העבירה "בתחכום" - די בהעלמת הכנסה של 625 אלף שקל, ללא הגבלת תקופה, כדי שזו תיחשב גם הלבנת הון. "סכומים אלה נחזים, על-פניהם, כחסם לפיו לא יכללו במסגרת התיקון לחוק עבירות בסכומים קטנים. אלא שהלכה למעשה, כל חשד לביצוע עבירה של העלמת הכנסה, גם בסכומים פעוטים, יכולה על נקלה, 'להתגבר' על חסם זה, לפחות בשלב החקירה. הטעם לכך פשוט: בשלב החקירה והחשדות הראשונים היקף העלמת המס אינו ברור. מכאן שקצרה מאוד הדרך, להחשדת המעורבים בביצוע העבירה והסיוע לה בהעלמת הכנסות בהיקפים גדולים מאלה שיתבררו לבסוף".
בנוסף, מציינים עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר, בשונה מהמצב שהיה קיים בדין קודם לכן, הוכנסו לרשימת עבירות המקור גם עבירות הסיוע לביצוע עבירות המס. כך, למשל, מכוח התיקון לחוק גם עבירה על סעיף 117(ב1) לחוק מע"מ הקובעת איסור על פעולה במטרה לכך שאדם אחר יתחמק או ישתמט מתשלום מס - היא עבירת מקור (היינו עבירה לפי חוק איסור הלבנת הון). בדומה מהווה עבירת מקור גם עזרה לאדם אחר להתחמק מתשלום מס הכנסה (עבירה על סעיף 220 לפקודת מס הכנסה - נוסח חדש).
ייחשד בסיוע
רואי-החשבון משמשים, בין היתר, כיועצים ללקוחות בסוגיות מס וכמבקרים של דוחות כספיים לנישומים. מטבע הדברים, קיים סיכון ממשי בו לקוחות החשודים בעבירות מס המנויות עתה בחוק איסור הלבנת הון, ייחקרו גם בעבירות של הלבנת הון.
בחוות-הדעת צוין כי "רב הסיכון, והפרקטיקה מוכיחה כי כך גם קורה בפועל, שהם (הלקוחות - א' ל"ו) יבקשו לטעון שהסתמכו על עצה שקיבלו מרואה-החשבון או בטענה שכל המידע הרלבנטי שנחקר גולה לו על-ידם, והם סמכו ידם בתום לב על הדוחות הכספיים שהכין (אשר לא כללו את אותו מידע או שהציגו אותו בצורה לא נכונה)".
עוד צוין בחוות-הדעת כי אכן "נדמה, שקצרה הדרך להבאתו של רואה-החשבון לחדר החקירות, לחקירתו בחשד לביצוע עבירות מס. אלא, שתיקון מספר 14 מרע משמעותית את מצבו של רואה-החשבון, והוא יכול למצוא את עצמו נחקר גם בחשד לעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון. גופי החקירה עלולים לטעון שרואה-החשבון, שלפי החשד העניק את ייעוץ המס לנישום, איפשר את ביצוע הלבנת ההון. החשש לטענה מעין זו קיים גם מקום בו ייחשד רואה-החשבון בסיוע לעבירות המס. זאת, הואיל ובעקבות התיקון לחוק גם עבירות הסיוע הן עבירות מקור".
שלושת המומחים מציינים החששות שהם מביעים בחוות-דעתם, אינם מפני הרשעתם של רואי-חשבון בעבירה של הלבנת הון, ולו כמסייע. הנחת המוצא של חוות-הדעת היא שציבור רואי-החשבון הוא ציבור שומר חוק שאינו עוסק בפעילות הלבנת הון. עם זאת, הם מציינים, כי החוק יוביל לריבוי חקירות נגד רואי-חשבון כחשודים בעבירה של הלבנת הון או בסיוע לה. הגדלת הסיכון להיחקר בחשד להלבנת הון גורר אחריו את החשש להפעלת סמכויות התפיסה הזמנית של רכוש הנחקר לצרכי חילוט גם נגד רוא- החשבון, ועל-כן קיים חשש משמעותי מפני נזק שעלול להיגרם לרואי החשבון אגב חקירתם.
"הליכי חקירה נמשכים פרקי-זמן משמעותיים של חודשים, ולעתים אף שנים. הפגיעה הנובעת מתפיסת רכוש היא מיידית וקשה ועלולה להפוך להרסנית בחלוף הזמן עם התמשכות ההליכים. משום כך, רואה-החשבון שיזוכה בסופו של הליך פלילי, ואפילו רואה-החשבון שכלל לא יועמד לדין בסיומה של החקירה, עלול לספוג נזקים כבדים ולעתים בלתי הפיכים כבר מעצם חקירתו בחשד לביצוע עבירות הלבנת הון", נכתב בחוות-הדעת.
עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר מבהירים בחוות-הדעת כי באשר לסמכויות התפיסה של רכוש הנחקרים בעבירות הלבנת הון, הסמכויות הזמניות מופעלות כבר עם פרוץ החקירה, בשלב בו גופי החקירה אינם נדרשים על-ידי בתי המשפט לשרטט במדויק את המיוחס לכל אחד מהחשודים, ואת היקף שווי העבירה המיוחסת לו. לפיכך, ככל שרואה החשבון ימצא עצמו כמי שנחשד להיות חלק מהמערך שאיפשר את הלבנת ההון, בין כמסייע ובין כמבצע בצוותא, הוא חשוף לתפיסת רכושו. "חשש זה גדל בהינתן שפעמים רבות רוה"ח יהיה 'הכיס העמוק' מבין החשודים. פעמים רבות הוא גם יהיה זה שקל לזהות את הרכוש שבבעלותו ולתופסו", כותבים המומחים.
המומחים שבים ומדגישים כי גם בהנחה שרוה"ח יזוכה בסוף ההליך או לחלופין כלל לא יועמד לדין, הרי שהנזק נגרם, ואת הנעשה אין להשיב. לדבריהם, הפרקטיקה מלמדת, כי הזמן החולף עד לבירור מדויק של החשדות ועד להגדרת היקף העבירה המיוחס לכל אחד מהחשודים אינו קצר, וכי בזמן זה ניזוקה קשות יכולתו של החשוד לפעול בנכסיו.
"שינוי קיצוני במדיניות"
עוה"ד מזרחי, חן ורוזן-עוזר קובעים בחוות-הדעת כי נראה שרשויות האכיפה החליטו על שינוי מדיניות בנוגע לרואי-החשבון. "לא זו בלבד, שחל שינוי קיצוני במדיניות הרשויות בשאלת ההצדקה הרעיונית להכנסת עבירות מס תחת המעטפת של חוק איסור הלבנת הון, אלא שחל שינוי קיצוני - בפרק זמן קצר - בהתייחסות הנוגעת ליועצים המקצועיים (בהם רואי-החשבון - א' ל"ו)", הם כותבים.
כך, לאחרונה, נכנס לתוקף צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, ניהול רישומים של של נותן שירות עסקי למניעת הלבנת הון ומימון טרור), הקובע, בין היתר כי על עורכי-דין ורואי-חשבון לערוך הליך ממוסמך של זיהוי לקוחותיהם ולשמור את הרישומים למקרה שתעלה דרישה להציגם על-ידי הרשויות. לפי חוות-הדעת, שילוב בין הוראות צו זה והכללת עבירות המס כעבירות מקור, מוליד סנקציות חמורות נגד רואי-החשבון.
"עיון בצו מעלה, כי הוא לא נושא עמו סנקציות, אלא מכוון לקביעת חובה אתית בלבד. גם הדיון הציבורי שנלווה לצו לא יצא מתוך נקודת הנחה, כי יש להגן על חופש הפעולה המקצועי של רואי-החשבון ועורכי-הדין, ואין להניח כריכה בין פעולות הלקוח לפעולות רוה"ח או עוה"ד", נכתב בחוות-הדעת, "ואולם", צוין, "לא יבשה הדיו על הצהרות רשויות האכיפה, ובתיקון 14, הופכים היועצים חשופים לסנקציות פליליות חמורות, המניחות אפשרות לקיום זיקה בין פעילותו הפלילית (הנטענת) של הלקוח לפעילות רואה-החשבון. מהפך משמעותי זה בתפיסת היסוד התרחש ללא תשומת לב ציבורית מספיקה".
בחוות-הדעת מצוין גם כי עבירה שנעברה בחו"ל היא עבירת מקור לצורך חקירת הלבנת הון, ובלבד שהיא עבירה לפי דיני המדינה בה נעברה, ומכאן, שגם רואי-החשבון המייעצים ללקוחותיהם בנוגע לתכנון מס בחו"ל, או מייעצים להם ביחס לכספים העתידים להגיע לארץ, יכולים למצוא את עצמם כמי שנחשדים בסיוע לביצוע הלבנת הון ואולי אף בביצוע בצוותא. זאת, מקום בו הכספים האמורים לא דווחו כנדרש במדינה בה הופקו, או שלא שולם בגינם המס הנדרש לפי חוקי אותה מדינה. "קיים חשש שידן של הרשויות תהא 'קלה על ההדק' בכל הנוגע לחקירת רואי-חשבון בחשד לעבירות הלבנת הון", נכתב בחוות-הדעת.