פרופ' זאב רוטשטיין / צילום: תמר מצפי
"שמעון הוא בעל מקרקעין בחכירה בלעדית לדורות. ראובן מבצע הסגת גבול במקרקעין של שמעון, וכן מבצע במקרקעין אלה פעולות של חפירה ומתכוון להקים עליהם מבנים. כל זה, מבלי שראובן ביקש את אישורו של שמעון או יידע אותו על כך. כל בר-דעת יבין בנקל שפעולותיו של ראובן הן אסורות, ושמעון זכאי לסעדים במטרה למנוע את הסגת הגבול. זהו, מאלף עד תו, סיפורה של בקשה זו".
במילים האלה ממש פתחה האוניברסיטה העברית את בקשתה מבית משפט השלום בירושלים לצו מניעה דחוף נגד העבודות שהחל לבצע בשטחה פרופ' זאב רוטשטיין ("ראובן"), המנכ"ל החדש והשנוי במחלוקת של המרכז הרפואי הדסה.
לפי הבקשה, זכויותיה הקנייניות של האוניברסיטה אוצרות בתוכן את הזכות לפעול במקרקעין אלה כראותה עיניה, במגבלות החוק, וקל וחומר שלהדסה אין זכות לפעול במקרקעין אלה כאילו היו שלה.
בבקשה נטען כי העבודות שמוביל פרופ' רוטשטיין, לצורך הרחבת מכון MRI, הן בבחינת "פעולות חד-צדדיות ובריוניות המהוות הסגת גבול".
דקות ספורות לפני הדיון שנקבע להיום (ב') ב-15:00 בבית משפט השלום בירושלים, ביקשו באי-כוחה של הדסה להימנע מהדיון ולנהל מחר משא-ומתן בעניין - בקשה שהתקבלה על-ידי באי-כוחה של האוניברסיטה.
האוניברסיטה העברית, המיוצגת בידי עורכי הדין בעז בן-צור, דקלה סירקיס וגיא רוה, טענה בבקשה לבית המשפט כי פרופ' רוטשטיין מתכוון לבנות חדרים על שטח של מאות מטרים, וכל זאת ללא היתר בנייה כנדרש. למעשה, על-פי האוניברסיטה, רוטשטיין הצהיר במהלך פגישה שהתקיימה איתו בעניין כי היתרי בנייה והסכמת האוניברסיטה "לא מעניינים אותו".
מקורות בהדסה מספרים כי רוטשטיין נעמד ליד הדחפורים וביטל בזלזול את ההתנגדות שהשמיעו בכירי האוניברסיטה, כאשר הוא מבטיח להם מצידו כי ידאג לכסות את הבורות שנחפרו ו"לדאוג להם לגינה יפה".
בבקשה לבית המשפט נטען כי לא רק שהעבודות נעשו לכאורה ללא הסכמה וללא היתרים, הרי שהן גם מהוות סיכון בטיחותי בסביבת האוניברסיטה. אם זה לא מספיק, האוניברסיטה טוענת לנזק של ממש שנגרם לצינור סולר כתוצאה מהעבודות הממוקם בבניין רפואת השיניים.
מבקשת האוניברסיטה עולה כי ארגון נשות הדסה מסר לראשי האוניברסיטה כי הארגון לא עודכן על העבודות המדוברות, ועל כן הורה לבית החולים לחדול מהן לאלתר, חרף הודעה זו, באוניברסיטה טוענים כי ראשי בית החולים בחרו להתעלם מההנחיה של נשות הדסה, אף שהן הבעלים של בית החולים, והמשיכו הלכה למעשה בעבודות.
מאז שפרופ' רוטשטיין נכנס לתפקידו החדש זכה המרכז הרפואי לשם המחייב "הדסה החדשה", ואולם לפי הטענות של האוניברסיטה העברית נראה כי הדסה החדשה אימצה את התכונות של "שיבא הישנה" - בית החולים אותו ניהל רוטשטיין עד לאחרונה.
"גלובס" חשף בעבר כי רוטשטיין הקים בשיבא שדה תעופה קטן למסוקים (הליפורט) ללא היתרי בנייה דרושים, ובמקביל הפך בניין המיועד למגורי סטאז'רים שהוקם על-ידי משרד השיכון ומופעל על-ידי עמיגור, למלונית עבור תיירי מרפא - גם זאת ללא כל אישור.
עבודות הבנייה שהוביל רוטשטיין בשיבא כיכבו גם בדוח מבקר המדינה וגם בדוח מיוחד שחיברה החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, שהתנגדה למינוי שלו למנהל הדסה.
בבית החולים הדסה ובאוניברסיטה העברית בחרו שלא להגיב.