צחי הנגבי / צילום: גיל יוחנן
בשבועות האחרונים הוביל מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, החלטה שבלשון המעטה ניתן להגדיר כשנויה במחלוקת בעניין הוט והפריסה האוניברסלית שלה. פילבר הביא לוועדה המייעצת במשרד התקשורת - ועדה ציבורית שבה הוא אמור להיוועץ בנושאים חריגים - החלטה שדוחה בשנה את חובת הפריסה האוניברסלית של הוט. לפי הוראות הרישיון שלה, הוט חייבת לפרוס את תשתיותיה בכל רחבי הארץ, אולם היא לא פרסה תשתיות ב-272 יישובים באזורי הפריפריה, ולא רק בהם אלא גם ביישובים במרכז הארץ, ואפילו בכמה שכונות בירושלים יש חורים בפריסה.
היחיד שהסכים לעשות סוף לפארסה של הוט, שנמשכת שנים, היה שר התקשורת לשעבר, גלעד ארדן, שמתוך התחשבות במצוקתה של הוט ובקושי לעמוד בפריסה כה יקרה, הסכים שהחברה תעשה זאת בהדרגה, ולכן נקבעה לה בנובמבר 2014 תוכנית שחייבה אותה להשלים פריסה ב-61 יישובים עד לנובמבר הקרוב. הוט, מצידה, פשוט לא ביצעה את התוכנית.
אך בניגוד לארדן ולמנכ"ל הקודם של המשרד, אבי ברגר, הפעם החברה יצרה ידידות נפלאה במשרד התקשורת, ופילבר הוביל הצעה שדוחה את הפריסה בשנה, בתמורה לכך שהוט תחויב להציע את שירותי הטלוויזיה שלה על גבי האינטרנט בכל אותם 272 יישובים עד לסוף השנה.
כלומר, החברה בעצם קיבלה פרס. לא רק שהיא לא פרסה תשתיות ולא השקיעה, היא מקבלת נגישות על גבי תשתיות בזק שמאפשרת לה להגיע למאות אלפי לקוחות שאליהם לא טרחה להגיע. לצד זה, פילבר סיכם שהוט תחויב גם להשקיע בשדרוג הרשת שלה.
חברי הוועדה המייעצת, שאישרו את ההצעה, התעלמו לחלוטין מההפרות של הוט ומהדיל שריח רע מאוד נודף ממנו. לשיטתם, הם דאגו לטובת הציבור והביאו את בשורת התחרות בשירותי הטלוויזיה לפריפריה, ובכך למעשה מתמצה תפקידם.
לגבי השאלה האם לא מן הראוי להתנות תנאים להוט לפני שנותנים לה כזה פרס, או לפחות לדרוש תוכנית מסודרת להשקעות - זה מבחינתם בטיפול משרד התקשורת ולא מעניינם. הם רוצים טלוויזיה בפריפריה מיידית - וזה מה שהם השיגו.
בראיון ל"גלובס" מסביר צחי הנגבי, שר התקשורת בפועל, שהוא עומד מאחורי ההחלטה שקיבל, אבל את השאלות הקשות צריך לשאול את מנכ"ל המשרד.
- בוודאי שמעת ביקורות של גורמים שונים בעניין ההחלטה לוותר להוט בנושא חובת הפריסה האוניברסלית. האם התעמקת בסוגיה לפני שקיבלת את ההחלטה? האם לא היססת?
"בכל החלטה יש דילמות. אין נושא פשוט, בוודאי לא במשק התקשורת. אני סמכתי את ידי על המלצת הוועדה, לאחר שנועדתי עם מנכ"ל המשרד, שלמה פילבר, שעמד בראשה. שמעתי שההחלטה היא החלטה פה-אחד של כל הגורמים, איש מהם לא הסתייג - והיו שם כידוע גורמים שהמנדט המקצועי שלהם הוא מתחומים מגוונים - ואימצתי את ההמלצה ככתבה וכלשונה".
- אפשר להבין את ההמלצה, ויש בה היגיון מסוים, אבל למטבע יש שני צדדים: משרד התקשורת הכשיר הפרת רישיון, והיטיב עם חברה שצפצפה על החוק. האם לא היה נכון לפחות לבוא ולהגיד להוט "אנחנו הולכים לקראתך, אבל לפחות תשלמי קנס", כדי שתוכל לבוא לציבור בידיים נקיות, ושהוט לא תצא נשכרת מהעבירות שעשתה?
"בעניין הזה אתה חייב לדבר עם יו"ר הוועדה המייעצת ולשאול אותו האם האפשרות הזאת נידונה בוועדה. אני לא הייתי בדיוני הוועדה, הם נעשו לפני תחילת כהונתי. אבל התשובה לשאלה שלך מצויה בשאלה עצמה. אתה בעצמך אומר שלאורך שנים על גבי שנים התעלמו מההפרות והשלימו איתן. כרגע הגיע מנכ"ל יחסית חדש, הגיע שר חדש, ואנחנו לא רוצים להתבוסס בביצה של העבר, כי המטרה שלנו היא להגביר את התחרות במשק ולשפר את השירות לצרכן, ולכן חייבים לתת תמריצים לכל החברות כדי שהן ישקיעו בשוק עם מתחרים. יש פה חברות שעושות את השיקול העסקי, ולכן אתה חייב לראות כל הזמן מה מחזק את התחרות.
"אתם כל הזמן באים אלינו בטרוניות למה המשרד לא בא חשבון עם בזק ונותן לה לעמוד איתן כגוף הרווחי והחזק ביותר. לכן זה נראה לי קצת מוזר שכאשר אנחנו מנסים לחזק חברות שמתחרות בבזק ומנסים לייצר להן תמריץ להשקיע, להרחיב את הפריסה ולהיכנס להוצאות מאוד משמעותיות בתקופות של חוסר ודאות - גם אז אתם באים בטענות".
"יש לך את הטלפון של מומו. תשאל אותו"
הנגבי מתבצר מאחורי הטרוניות והטענות, כדבריו, של העיתונאים, ומשום מה מתעלם מהעובדה שבמקרים מסוימים משרד התקשורת דווקא יודע להציב תנאים מקדימים. כך למשל, במקרה של בזק. לדוגמה, המשרד קבע מדיניות של שוק סיטונאי, שאמרה "אם בזק תעשה כך וכך, היא תקבל הקלות". כלומר, היו התניות. אצל הוט - אין.
"גם ההחלטה לגבי הוט, אם תקרא אותה, כולה מותנית", אומר הנגבי בתשובה לכך. "הוט חייבת להיכנס לפריסה בעשרות רבות של יישובים שהיא לא נכנסה בהם עד עכשיו, זה הכול בדרך לפריסה אוניברסלית".
- אבל זו לא פריסה. הם הולכים לקבל נגישות על גבי האינטרנט של בזק.
"ברור, אבל אנחנו לא רוצים שהחברות יחפרו את המדינה 3 פעמים כדי להניח סיבים. אנחנו מאפשרים לעשות את זה. זה כל הרעיון של השוק הסיטונאי שאתם בעדו".
- תלוי את מי אתה שואל.
"לא שמעתי על עיתונאי אחד שחושב אחרת, זה ממש מגוחך שהוט תפרוס עכשיו סיבים. זה לא שאי-אפשר, זה לא נכון. זה ייקח המון שנים והשקעות שאף חברה לא תיכנס אליהן כשמערכת התשתיות כבר קיימת".
- אתה מדבר על תשתיות קיימות וחפורות, אז למה, למשל, הוט לא מוכנה לאפשר שוק סיטונאי על גבי התשתיות שלה, והמשרד לא עושה דבר בעניין? למה אי-אפשר היה להתנות את ההטבה בקיומו של שוק סיטונאי ברשת הוט? זה לא ראוי מבחינת ההגינות הציבורית?
"כמו שאמרתי, על שאלות כמו מה היו החלופות שעמדו לנגד עיני הוועדה אני לא יכול להגיב, כי אני לא ראיתי, ואלה דברים שהיו אמורים להיסגר קודם לכן, אבל הכול התעכב בגלל סיפור ניגוד העניינים של ראש הממשלה".
- אבל עם כל הכבוד, אין אפילו סנקציה למקרה שהוט לא תעמוד גם הפעם בחובת ההשקעה והפריסה.
"אז יש לך את הטלפון של מומו (פילבר - ג"פ). תשאל אותו".
- אפילו פילבר הזכיר את נושא ההשקעות. לא היה נכון לוודא שהוט מבצעת קודם את ההשקעות שהיא מתחייבת עליהן כביכול, ואיש לא יודע מה הן, אפילו לא חברי הוועדה? אולי ערבות מסוימת, כי יש לנו עסק עם חברה שמפרה חוק באופן גלוי?
"אני מבין את השאלה. ראיתי את החלטות הוועדה, ואם הייתה חלופה כזאת שכוללת סנקציה, ואם היו חושבים שיש דרך לתמרץ את החברה שתעשה את ההשקעות, אז אני מניח שהיא הייתה מועדפת. אבל אפילו אם היא לא הייתה מועדפת, התשובה לגבי זה לא ידועה לי. אתה צריך לשאול את המנכ"ל, והם יודעים להגן על ההחלטה הזו, והם גם היו מופתעים מהקו הנגטיבי כלפיה. מה שאתה אומר לי לא היה כתוב באף מאמר, לא הופיע בשום עיתון".
- זה הופיע ב"גלובס" כמה וכמה פעמים. והמנכ"ל לא נותן תשובות.
"אני לא מתנגד לביקורת. אני מוכן לדבר עם כולם. לפעמים, באופן טבעי למשרד יש ראייה רחבה יותר של האילוצים, אבל הביקורת לא צריכה להיות מהאו"ם. היא צריכה להיות מאוזנת, והתקשורת עושה את שלה, ובסוף זה מחזק אותנו, כי אנחנו קשוחים עם החברות, ואנחנו צריכים להראות שאנחנו יודעים לעמוד מול ביקורת ציבורית מוצדקת. אני מכיר את המשרד כבר מספר חודשים, ויש שם מחלוקות שאי-אפשר לגשר עליהן. בנושא הזה העמדה הייתה חדה ואחידה, וכולם חתמו על ההצעה".
- אתה חיה פוליטית משופשפת. אתה הרי יודע שחברי הוועדה הם לא עובדי המשרד. לא בטוח שעמדת הדרג המקצועי במשרד תומכת בהצעת פילבר.
"גם הרן וגם דנה (הרן לבאות, סמנכ"ל כלכלה במשרד התקשורת, ודנה נויפלד, היועצת המשפטית - ג"פ) יושבים איתי במפגשים, והם לא חוששים להביע את עמדתם, ואמרתי לדנה, במיוחד לה, שלא כפופה למנכ"ל אלא ליועץ המשפטי לממשלה - כמו שאני אומר לכל יועץ משפטי, בכל משרד שאני מגיע אליו - 'תרגישי חופשי להעלות כל הסתייגות, תגידי את מה שאת חושבת, אני לא כפוף להחלטה של אף אחד, אני אעשה רק מה שנכון'. בנושא הזה לא שמעתי מילה אחת מאף אחד. הם הבינו שלעכב החלטות ולעכב נושאים זה דבר אנטי-ציבורי. זו החלטה קשה; אם היא הייתה קלה, היו מקבלים אותה קודם".
- הדרג המקצועי אינו חלק מהוועדה המייעצת. לא בטוח שהם היו נותנים לך את אותן תשובות.
"אבל המשרד גיבש עמדה כשהוא הגיע לוועדה המייעצת. מומו לא ייצג שם את עצמו".
בזק וההפרדה המבנית: "אין פתרון קסם"
- נעבור לבזק. אני שומע שנעשים מאמצים קדחתניים לגמור את עניין ההפרדה המבנית.
"זה עוד לא הגיע אליי, כי זה בסך-הכול יישום של המלצות ועדת חייק ושל כחלון".
- אבל אתה מכיר את הטענה שמים רבים עברו בנהר מאז 2011, והשוק הוא לא אותו שוק.
"אני לא רוצה להתחיל את הדיון אצלי. אני רוצה שהדיון אצלי יהיה דיון מסכם, כמו שאני מנהל כבר 9 שנים במשרדי הממשלה. אם צריך להתניע - מתניעים, אבל זה הותנע. יתייעצו, יציגו את כל העמדות אצלי. אני לא עוסק בזה, כי צריך לעשות תהליכים מוסדרים, ובסוף ההחלטה הזו תהיה שנויה במחלוקת לכל כיוון, ואין פתרון קסם".
- ואתה תעשה שימוע?
"בפועל, מי שמנהל את התהליך זה המנכ"ל, והוא חותם על תנאי הרישיון ועושה שימועים, אבל מכיוון שמדובר בנושא של מדיניות ולא של תעריפים, אני חייב להיות זה שנותן הכשר להצעת המדיניות, ככל שתובא בפניי".
- אתה לא עונה לשאלה.
"מה השאלה שלא עניתי עליה?".
- האם צריך שימוע?
"אמרתי שעל-פי חוק שרים לא עושים".
- אבל אתה השר הממונה, והשרים הם אלה שקובעים מדיניות.
"אבל שימוע זה עניין משפטי. יש החלטות שמחייבות שימוע, ויש החלטות שמחייבות שימוע אחרי ההחלטה".
- וכרגע, מבחינה משפטית, אתה לא חושב שצריך שימוע?
"אני לא מכיר, זה לא נדון אצלי מעולם. נושא ההפרדה המבנית הוצג לי פעמים רבות, אך לא הוצגו בפניי המלצה כוללת והמלצות לגבי בזק. זה נושא רחב, כי הוא רלוונטי למשרד המשפטים, כי כנראה יהיה בג"ץ, והוא רלוונטי לאוצר, וכאשר הוא יגיע אליי, נקבל החלטה".