מדד המחירים לצרכן לחודש ינואר ירד ב-0.2%. ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד עלייה של 0.1%. הירידות הבולטות היו במחירי ההלבשה (9%) ביטוח רכב (6.2%), שירותי דיור בבעלות הדיירים (0.8%) והנעלה (10%) העליות הבולטות היו במחירי הדלק (3.3%) והחשמל (3.5%).

מנתוני הלמ"ס עולה כי מחירי הדירות שנמכרו בחודשים נובמבר דצמבר היו נמוכים ב-1.2% ממחירי הדירות בחודשיים שקדמו להם, כך עולה מעדכון מדד מחירי הדירות שמפרסמת הערב (ד') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדד מחירי הדירות המבטא את העסקאות לחודשים נובמבר דצמבר 2016 מתפרסם בנפרד ממדד המחירים לצרכן. מדובר בירידה החדה ביותר, הנרשמת במדד מחירי הדירות מזה כעשור כשלאחר צירוף נתוני המדד האחרונים, המתייחסים כאמור לחודשים נובמבר דצמבר

התמתנה עליית מחירי הדירות הכוללת ב-2016 מ-8.1% ל-5.9%, ירידה של 27%. עם זאת חשוב להדגיש כי מדובר בנתון ארעי שייתכן ועוד ישתנה בחודשים הקרובים, ומניסיון הנובע מעדכון הנתונים בלמ"ס, עוד עשוי להשתנות.

מדד מחירי הדירות מעיד הערב על ירידה בשיעור 1.2%. מדובר בנתון שאין להקל בו ראש מחד, אך גם מוקדם מידיי לפתוח את בקבוקי השמפניה ולחגוג את שינוי המגמה במחירי הדירות. נכון, ירידה של 1.2% לא נצפתה בנתונים מאז 2007, אבל צריך לזכור שמדובר בנתון ארעי (כך גם נכתב מפורשות על ידי הלמ"ס) כזה שעוד עשוי להתעדכן. אי שם בשנת 2014 העיד אותו  מדד מחירי הדירות על ירידה של אחוז שלם. במשרד האוצר חגגו אז את המאורע. אבל חודשיים מאוחר יותר כאשר עודכנו המספרים הירידה חמקה כלא הייתה.

אומנם הנתונים היבשים מעידים כי משהו קורה בשוק. העסקאות מתמעטות, המשקיעים רוכשים פחות דירות ונראה שגם מנסים למכור. אבל חודש אחד שמעיד על ירידה זה מעט מידיי כדי לקבוע שחל שינוי בשוק. צריך להמתין בסבלנות גם לנתוני החודש הבא, ואף לזה שאחריו כדי לראות האם מדובר במגמה או האם מדובר שוב בירידת 'פנטום' שתתנדף עם עדכון המספרים.

לראשונה מזה לא מעט שנים מדווחת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על ירידה במחירי הדיור שהם גולת הכותרת של הקדנציה של משה כחלון, בתפקיד שר האוצר. כחלון, יש לציין פעל להשתיק שורה של גורמים רשמיים מלפרסם את הנתונים שלהם על מחירי הדיור מה שמקשה להצליב נתונים ולאמת נתונים אחרים ומעמיד בספק הודעות רשמיות שכן יוצאות לאור.

כחלון פועל באמצעות "מחיר למשתכן" ככלי מרכזי להורדת מחירי הדירות אולם תוכנית זו נתונה במחלוקת בקרב המומחים. במקביל יש מספר פעולות אפקטיביות הרבה יותר שפועלות ללחוץ את מחירי הדיור כמו הגבלות של בנק ישראל על מתן משכנתאות והגדלת ההיצעים בתחום הקרקעות המיועדות לבניה.

 

יונתן כץ מלידר שוקי הון אמר היום לאחר פרסום המדד: "מדד חודש ינואר ירד ב- 0.2% בדומה לתחזית המוקדמת שלנו . האינפלציה למעט סעיפי האנרגיה ירדה ב-0.2% ב- 12 החודשים האחרונים דבר אשר מצביע על סביבת אינפלציה מאד ממותנת כאשר שני גורמים עיקריים מקזזים זה את זה: מצד אחד המשק נהנה מגידול בצריכה הפרטית עם גידול בשכר על רקע תעסוקה מלאה, אך מנגד, מגמת הייסוף בשקל הולכת ומתחזקת עם ייסוף (מול סל המטבעות) של 2% מתחילת השנה לאחר ייסוף של 4.8% בשנת 2016.

"ברקע גם המשק נפתח ליבוא מתחרה בצורה הדרגתית. השנה האינפלציה צפויה להיות מאד נמוכה, עדיין רחוקה מאד מיעד האינפלציה של בנק ישראל, מה שמחזק את ההערכה שלנו שבנק ישראל לא יעלה את הריבית לפני אמצע 2018. גם מחירי הדיור לרכישה ירדו בסקר האחרון ב- 1.2%. ב- 12 החודשים האחרונים המחירים התמתנו ל- 5.9% לעומת 8.1% לפני חודש, התפתחות (אם היא תימשך) אשר גם מאפשרת לבנק ישראל לדחות כל מחשבה לגבי העלאת ריבית".

רונן מנחם, מנהל מחלקת השקעות ואסטרטגיה, בנק מזרחי: "מדד ינואר ירד 0.2%. האינפלציה ממשיכה להימצא עמוק מתחת למחיר היעד ושבעה מסעיפי המדד ירדו - מה שמעיד על היקפה הגדול. בד בבד נצפית האטה של מחירי הדירות ושכר הדירה. יתרה מכך: אלמלא עלה מחיר האנרגיה, היה המדד יורד 0.5%. בסך הכול, עדיין סביבת המחירים נמוכה מאוד ועומדת בניגוד גמור לארצות הברית, שם עלה מדד המחירים לצרכן 0.6% בחודש ינואר והאינפלציה נמצאת הרבה מעל היעד.

"הפרשי האינפלציה הללו בין ישראל וארה"ב מסבירים מדוע ההערכות הן שריבית הפד האמריקאית תעלה השנה שלוש פעמים לפחות ואילו ריבית בנק ישראל לא תעלה כלל. השאלה - האם מצב זה יוליך סוף סוף לפיחות השקל כנגד הדולר.

"עד אז, ניתן לומר שלמדד ינואר 2017, כמו קודמיו וכנראה גם כמו אלו שיבואו אחריו - לא תהייה השפעה על הריבית והיא תישאר אפסית. בנק ישראל יעקוב אחר ריבית ה-Fed האמריקאית ושער החליפין, תוך שימוש בכלי רכישות המט"ח מעת לעת".