"בשנים האחרונות אפשר לראות בקרב יותר חברות חיבור בין הרמה העסקית והביצועית לבין עולם של ערכים. מודעות הציבור והשוק לדברים האלה הולכת וגדלה, ואנשים מוכנים לתת פרמיה וקרדיט לחברות שנמצאות בעניין הזה". כך אמר אבנר חדד, מנכ"ל קסם מדדים, בפאנל שעסק באחריות תאגידית, השקעות אחראיות וסקר את מצבו של השוק המקומי בתחום. המפגש התקיים במסגרת פאנל "אג'נדה" של "גלובס" בשיתוף קסם מדדים.

בנוסף לחדד, לקחו חלק בפאנל גם מומו מהדב, מנכ"ל ארגון מעלה, הפועל לקידום אחריות תאגידית ולפיתוח הסטנדרטים של ניהול אחראי בישראל; ח"כ יעל כהן פארן, יוזמת חוק אחריות תאגידית; חגית בכור, מנהלת מרכז פיתוח ערך משותף, בנק הפועלים; אסנת גולן, סמנכ"לית תקשורת בשטראוס ויואב גפני, סגן בכיר לממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון. את הפאנל הנחה שי שלו, עורך שוק ההון ב"גלובס".

"אפשר לראות את הקשר בין חברות מצליחות לבין ערכים, משום שהן כנראה עושות את הדברים נכון. זה לא רק בביצועים הפיננסיים שלהן, אלא גם בכל הנוגע לערכים - זו יכולה להיות דאגה לאיכות הסביבה, הנגשת מידע, מינוי מנהלים בכירים ללא הבדלים מגדריים ועוד", אמר חדד. בעניינה של קסם הוא ציין כי "גם היא חברה כזו. לפני כעשור נושאים אלה פחות עניינו את הציבור ופחות היו במודעות, אבל העניין בהם מתרחב, ואפשר אפילו לראות שאותם נושאים ודרכי התנהלות מחלחלים באיטיות ומגיעים גם לשירות הציבורי. המסר מחלחל מלמטה ומתרחב, ונראה שאנחנו עדיין בתחילת התהליך".

השאיפה: להיות מוצר גנרי

מהדב הסביר על מדד מעלה והרציונל העומד מאחורי ייסודו, וסיפר כי "לפני 11 שנה הושק בבורסה המדד לאחריות תאגידית, כדירוג המציב קריטריונים שמגדירים פיתוח אחריות תאגידית בחברה, כמו אתיקה, איכות סביבה וכו', המתעדכנים מדי 3-2 שנים על-ידי ועדה ציבורית עם מומחים מובילים בתחומים השונים". לדברי מהדב, "החברות צריכות להחליט וולנטרית שהן נכנסות לדירוג, וכך נוצרת רשימת החברות המדורגות במדד. הרשימה נשלחת לבורסה שמגדירה תנאי סף משלה להיכללות בו, וכך נוצר הרכב מדד מעלה לאחריות תאגידית עם כללי כניסה שאינם רק פיננסים, אלא בעלי שכבה נוספת של אחריות תאגידית".

מהדב הסביר כי "מדד מעלה רוצה להיות מוצר גנרי, שמצמצם את האלמנט הערכי היחידני. כך לדוגמה, קיימים מקרים בעולם בהם יש בעיקר חוסר רצון להשקיע בחברות נשק או דברים נוספים מהסוג הזה. אנחנו במדד שלנו רוצים לראות שכבת ניהול בעלת סטנדרט גבוה, וכל אלו שעומדות בסטנדרטים הגבוהים של המדד, יוכלו מבחינתנו להיכנס למדד, וכך אנחנו גם מייצרים תהליך של העלאת סטנדרטים. מי שמוביל את המדד הן חברות בעלת תפיסת מצוינות של הניהול שלהן". עוד הוסיף מהדב כי "השקעה במדד מעלה נחשבת כהשקעה אחראית, כי הוא כולל חברות שמתנהלות בצורה אחראית מעל הממוצע. זאת משום שהן לוקחות על עצמן סטנדרטים נוספים, כאמור, ולכן השקעה שכזו יכולה ליצור עניין בקרב משקיעים שמעניינים אותם נתונים שהם מעבר לביצועים פיננסים".

לשאלה אילו חברות הצטרפו למדד עד היום, השיב מהדב: "חברות בעלות אחריות תאגידית מתאפיינות באכפתיות של המנהלים. מלבד הפרמטרים הפיננסיים, הם רוצים להימדד גם בפרמטרים נוספים, בעלי רכיב ערכי-רגשי". לדבריו ארגון מעלה מקדם מהלך להרחיב את המדד, הכולל היום חברות גדולות בלבד לחברות גם מגודל בינוני, והעריך כי "ככל שתפיסת העולם הזו תעמיק, כך גם המדד יהיה יותר רלוונטי, וככל שהתהליכים שאנחנו מקדמים יתפתחו, המודעות לנושא תגדל".

בכור הוסיפה כי "דור המילניום מודע יותר ויותר למוצרים שהוא מכניס הביתה ולמוצרים שהוא מכניס לפה, וככל שהאחריות החברתית תתעצם, תגדל ההבנה שאי אפשר להתעלם ממה שקורה מאחורי המוצר שאנחנו רוכשים. אם אין מאחורי שרשרת הייצור של המוצר סביבה נאותה למעסיקים ולעובדים, יותר ויותר אנשים לא רוצים להיות קשורים אליו. המחאה שהייתה נגד חברת נייקי כבר לפני כמה שנים הוכיחה את זה, וזה רק עניין של זמן עד שזה יקרה בעוד סקטורים ובעוד מקומות. היום זה יותר ממובן מאליו שתאגיד לא חי בוואקום, אלא שהוא חלק מאקו-סיסטם מאוד נרחב".

גולן סיפרה על הנעשה בשטראוס, ואמרה כי "התפיסה היא שהפעילות האחראית שמקדמת החברה תהיה משולבת בכל רבדי העסק - מהתכנון פיננסי והתמודדות עם חובות, דרך שקיפות מול בעלי ההון והמשקיעים, ועד ניהול הממשל התאגידי וקבלת ההחלטות בחברה. בסופו של דבר, משקיעים רוצים להשקיע בחברה שאפשר להאמין לה, ובחברה עם ניהול ראוי שיכול להבטיח רווח ויציבות עסקית. אנחנו מסתכלים על התאגיד כמי שאחראי על ניהול נאות גם בהיבטים הפיננסיים וגם באספקטים נוספים".

אין קשר מובהק בין אחריות לבין תשואה

גפני התייחס לתפיסת הגופים המוסדיים ויחס המוסדות הממשלתיים ואמר כי "המוסדיים קודם כל רוצים להשיג תשואה בהתאם לרמות הסיכון המוגדרות להם, ותפקידם הוא להשקיע במקומות שמייצרים עבורם תשואות גבוהות יותר. למרות זאת, יכול להיות ששיקולים של אחריות תאגידית ורצון לבצע השקעה לפי כללים נוספים הקשורים לאחריות של החברות, עשויים להיות רלוונטיים". לדבריו, "הנתונים מראים שאין מובהקות חד משמעית לכך שהשקעות בחברות אחראיות יותר מייצרות תשואות גבוהות יותר, ואנחנו במשרד האוצר לא מתערבים באופן שבו הגופים המוסדיים משקיעים את כספי העמיתים. לכן, הרגולציה לא צפויה להיות זו שתדחוף להיות במדדים ובחברות האלה. אנחנו נותרים ניטרליים ולא נתערב, כי זה לא התפקיד שלנו. אבל מנקודת מבט של הרגולטור אפשר להגיד שאם מישהו רוצה לבצע השקעה אחראית, שייתן לכך גילוי ויפרט".

גפני הסביר כי "אם שיקולים סביבתיים משפרים את תשואת ההשקעות, בוודאי שצריך להביא זאת בחשבון. השאלה היא האם לגיטימי לקחת כספי עמיתים ולהשקיע אותם על בסיס שיקולים שהם לא לגמרי פיננסיים, והתשובה לכך היא שהגישה הזו הולכת ומתפתחת - היא מגיעה גם מהחברות עצמן וגם בעקבות תהליכים גדולים ונרחבים יותר. לכן זה תחום שעלול להגיע למקומות מסוכנים, כי זה בבחינת מדרון חלקלק ויכולים להדיר קבוצות מסוימות מהאפשרות להשקיע בהן".

חדד התייחס לעניין ואמר כי "צריך להבדיל בין תפיסות עולם שלדוגמה מבקשות להשקיע במוצרים כשרים, לבין תפיסת עולם של אחריות חברתית. לפי מה שנראה, השוק מוכן לתמחר חברות שאמצו תפיסת עולם שכזו בתימחור גבוה יותר וזאת בשל העובדה שתפיסה זו מושרשת עמוק, וזו אמירה מאוד חשובה".

ח"כ כהן פארן הביעה ספקנות לגבי רמת מודעות השוק לחשיבות האחריות התאגידית ואמרה כי "אני סקפטית לגבי הבנת השוק. לא נראה לי שהוא מתחיל לגרד את הנושא. אני לא רואה טרנד שמתחיל להניע סכומי כסף אדירים לחברות מהסוג שהוזכרו. השאלה היא עד כמה תהליך כזה יכול לבוא Bottom-Up, ואני חושבת שאין לנו את הזמן לזה, לכן אנחנו צריכים גם לסייע מלמעלה. אי אפשר לתת לחשיבה הזו להתפתח לבד. יש מקום להתערבות מסוימת מלמעלה שתנחה את הציבור, כי גם אם זה יקרה בלעדינו, זה יקרה לאט מדי. צריך גם לזכור להפריד בין ערכים וחשיבה ארוכת טווח על ילדינו לבין הסתכלות על סיכונים". פארן הדגישה כי "יש כמה רמות של סיכונים שחלקן נספרות היום, והסיכון הגדול ביותר עדיין לא נבדק והוא משבר האקלים, המהווה שינוי אדיר, בגלל המצב הנוכחי בו חברות דלק והחברות לייצור חשמל מזהמות ופוגעות בעתידנו. זו בעיה ברמה עולמית, ודווקא בישראל בזכות החדשנות והיצירתיות, אנחנו יכולים להיות מובילים בעולם ולא בטוח שהסקטור העסקי מסתכל על זה מספיק ונותן לכך את תשומת הלב הראויה. יש אתגר אדיר לאנושות מבחינת האקלים, והשאלה איפה המענה לכך מבחינת הכסף".

המוסדיים לא קיבלו הנחיות במתן הלוואות

פארן העלתה נקודה נוספת אותה היא מזהה כבעייתית במצב השוק המקומי, ואמרה כי "את הבנקים הנחו להחליט איך הם מיישמים אצלם התמודדות עם סיכונים סביבתיים במתן הלוואות. לעומתם, לגופים המוסדיים אין הנחיות כאלה במתן הלוואות. הדבר הזה יוצר עיוות, כי עשוי להיווצר מצב בו בבנקים החליטו לא להעניק אשראי לגוף מסוים, או להעניק לו אשראי אבל בריבית גבוהה יחסית, ואז אותו גוף יכול לפנות למוסדיים ולקבל הלוואות בתנאים טובים יותר, מה שמציב אותם בסיכון גבוה יותר".

בתגובה לדבריה אמר גפני כי "יש לנו הוראות שמחייבות ועדת השקעה לקחת בחשבון סיכונים סביבתיים. ההוראה לא אומרת באופן קונקרטי לא להשקיע בחברות מסוג מסוים, אבל אנחנו סבורים שכשיש סיכון סביבתי, המוסדיים צריכים להביא אותו בחשבון, וזה בא לידי ביטוי בהוראות הרגולציה שלנו".

לדבריו, "השאלה שיותר מעסיקה אותנו עכשיו בהקשר של אחריות תאגידית היא קודם כל האם שיקולים כמו סיכון סביבתי לגיטימיים במקום שהוא זר לתשואה, והאם זה בכלל לגיטימי שגוף יפסיד תשואה בגלל זה. ואם למשל חוסך לפנסיה יבקש מסלול השקעה שמביא בחשבון שיקולים כאלה ללא התחשבות בתשואה, האם זה לגיטימי?".

בהמשך הדיון, הציג מהדב נתונים על השקעות אחראיות, וסיפר כי היום, אחרי שבמשך 6-7 השנים האחרונות, דולר אחד מכל עשרה הלך להשקעות אחראיות. "היום המצב הוא שכבר דולר אחד מכל חמישה מנותב להשקעות מסוג זה, נתון שיכול להמחיש את התגברות העניין בתחום", הוא אמר. מהדב סבור כי "יש מקרים בהם הרגולטור צריך להכווין את הציבור, והפירמה מצידה צריכה לזהות את המגמות שהצרכנים רוצים. הציפיות כל הזמן משתנות ומה שהיה מובן מאליו היום, לא היה לפני עשור".

גולן הוסיפה בעניין זה כי "אנחנו מבינים שלצרכנים שלנו אכפת איך אנחנו עובדים, והצרכנים גם אוהבים לשמוע על כך. אחת ההזדמנויות בסקטור שלנו לדוגמה, מגיעה מחדשנות מקיימת - חיבור בין יזמות לבין הרצון להתנהל בצורה אחראית יותר; ליצור לכולנו מקום טוב יותר כי מה שעושה טוב לציבור עושה טוב גם לעסקים ולכלכלה, וכשמשקיעים יזהו את התהליכים האלה הם יידבקו אליהם כמו דבורים לדבש".

עוד הוסיפה גולן כי "מאז המחאה החברתית בישראל, הרבה מנהלים הבינו שקרה פה משהו משמעותי, ושמנכ"ל לא יכול לנהל את העסק שלו רק דרך שורת ההכנסות והרווח; הוא צריך להתחשב בהשפעות הסביבתיות של פעילות החברה שהוא מנהל. זה תחום שבמשך שנים היה 'ליד' העסק, ובשנים האחרונות הוא הולך ומתקרב יותר לליבת העסק. מי שלא יבין שעסק צריך להכיל את ההתנהגויות המתאימות והמחויבות הנדרשת עבור כלל בעלי העניין בחברה, לא יוכל לבנות עסק שמקיים את עצמו לאורך זמן". באותו עניין ציינה בכור גם כי "אחריות תאגידית חייבת להיות חלק מליבת העסקים, ואצלנו בבנק המודעות הזו קיימת כבר עשור וזה מתחיל כבר בקביעת החזון. את כל התפיסה הזו צריך לחבר לליבת העשייה, כדי להבין כיצד לקיים את עצמנו מול הדור הבא אשר דורש יותר שקיפות ויותר כלים להתנהלות עצמאית. את התפיסה הזו אנחנו מחברים לפרויקטים אמיתיים שביכולתם להשפיע על החברה ולעזור לאנשים לצאת ממעגל החובות. בעולם הפיננסי, האחריות שלנו היא קודם כל ללקוח - לספק לו את הידע כך שיוכל להתנהל עצמאית".