שכר הבכירים בחברות ציבוריות / צילום: shutterstock
בשנה הבאה, ספק אם נצטרך לסכם את שכר הבכירים במערכת הבנקאית. עם כניסת חוק שכר הבכירים לתוקפו באוקטובר האחרון, צפוי להתיישר שכר בכירי המערכת הבנקאית ל-2.5 מיליון שקל. 2016 הייתה השנה האחרונה של תוכניות התגמול הישנות - ונראה כי על רקע כניסת החוק החדש הוצגו עלויות שכר חריגות, בעיקר בשני הבנקים הגדולים.
הסיבה לכך היא שבנק ישראל הורה לבנקים להפריש את זכויות העבר שצברו המנהלים, זאת מחשש שחוק שכר הבכירים יחול עליהם ויגרום לפרישת מנהלים (על אף שבסוף בג"ץ הבהיר כי זכויות אלה יוחרגו). כתוצאה מכך בלטו עלויות שכר בעיקר בלאומי ובבנק הפועלים, בהם קיימת פנסיית גישור, שמגיעה למספרים משמעותיים אצל חברי ההנהלה.
בראש טבלת מקבלי השכר נמצאת השנה מנכ"לית לאומי, רקפת רוסק-עמינח. עלות שכרה בשנת 2016 הגיעה ל-14.6 מיליון שקל. אם מנטרלים את ההפרשות בגין זכויות העבר, הרי שעלות שכרה מגיעה לפחות ממחצית מהסכום ועומדת על כ-6.9 מיליון שקל, מדובר בעלות השכר הגבוהה ביותר מבין המנכ"לים, כאשר מתוך סכום זה קיבלה רוסק-עמינח מענק בגובה של 1.2 מיליון שקל בגין תוצאות 2016.
רוסק-עמינח תסגור בעוד חודש 5 שנים בתפקיד מנכ"לית הבנק. בשנה האחרונה נפוצו שמועות כי היא צפויה להודיע בקרוב על עזיבה, אולם היום בשיחה עם "גלובס" היא הכחישה זאת: "שמועות תמיד היו ותמיד יהיו. אני כאן, ויש לי עוד הרבה מה לעשות בלאומי".
עוד נציין כי במקום השני מבין מנהלי הבנקים נמצאת במפתיע מנכ"לית דיסקונט, לילך אשר-טופילסקי, עם שכר בעלות של מעל 5 מיליון שקל. בבנק הפועלים, שלרוב היה מככב בטבלאות השכר, נרשמה השנה ירידה בעלויות. הסיבה לכך היא אזהרת הרווח של הרבעון הרביעי, שפגעה בתוצאות השנתיות והביאה לקיטון משמעותי בהיקף הבונוס.
עלות שכר היו"ר שעזב בסוף השנה, יאיר סרוסי, עמדה על פחות מ-4 מיליון שקל (לעומת 5-7 מיליון שקל בשנים קודמות), ועלות שכרו של המנכ"ל לשעבר ציון קינן, שעזב באוגוסט אשתקד עמדה על 4.6 מיליון שקל. קינן אף ספג בונוס שלילי בגין תוצאות 2016. יחד עם זאת, במשך 7 שנותיו כמנכ"ל הבנק הוא צבר שכר בעלות נאה של כ-70 מיליון שקל. עלות שכרו של מנכ"ל הבנק הנוכחי, אריק פינטו, הגיעה ל-7.3 מיליון שקל, אולם קרוב ל-3 מיליון שקל הן הפרשות בגין זכויות העבר.
פינטו, שעלות שכרו צפויה השנה להתכווץ בעקבות חוק שכר הבכירים, התייחס היום להשפעת החוק על הבנקים: "חוק שכר הבכירים בהחלט השפיע וישפיע. אצלנו עזבו 20 מנהלים בכירים בעקבות החוק. זה מספר לא קטן. ההשפעה אינה רק לטווח הקצר. כשאני מסתכל ורואה שהמגבלות חלות רק על המגזר שלנו, תהיה לנו בעיה להחזיק טאלנטים בבנק וגם לגייס טאלנטים חדשים, כשיש להם אלטרנטיבות טובות יותר בענפים אחרים בארץ", אמר היום בשיחה עם "גלובס".
כפי שפורסם השבוע ב"גלובס", מי שמככבים ברשימות מקבלי השכר הגבוה הם דווקא מנהלי החטיבות בבנקים, הצעירים בגיל אך בעלי ותק בבנק. הסיבה לכך היא שההפרשות בגין חוק שכר הבכירים מביאים לכך שפנסיות הגישור שלהם גבוהות יחסית, מה שמקפיץ אותם אל תוך טבלת מקבלי השכר הגבוה.
בבנק לאומי בלט בהקשר זה שכרו של דני כהן, ראש החטיבה הבנקאית שהגיע ל-10.7 מיליון שקל, אולם כ-7.5 מיליון שקל הם הפרשה בגין זכויות עבר. עוד בלטה ברשימה הילה ערן זיק, ראש חטיבת ניהול סיכונים, שצפויה להיכנס לתפקידה החדש כראש חטיבת משאבי אנוש. עלות שכרה הסתכמה בקרוב ל-8.5 מיליון שקל, אולם 5.7 מיליון שקל מהסכום הוא בגין הפרשת זכויות העבר.
בבנק הפועלים בולט דני קולר, ראש חטיבת שווקים פיננסים עם עלות שכר של קרוב ל-9 מיליון שקל, כאשר 6.4 מיליון שקל מהסכום הוא ההפרשה החשבונאית. עוד בולט רונן שטיין, ראש החטיבה הקמעונאית עם שכר בעלות של 7.2 מיליון שקל, קרוב למחציתו בגין ההפרשה.
עוד נציין כי עלות שכרה של אפרת יעבץ, ראש חטיבת מחזיקי עניין, שהודיעה באחרונה על עזיבה בלט והגיע ל-7.6 מיליון שקל. מכיוון שכבר הודיעה על עזיבה, מדובר בסכום שהיא צפויה לקבל ולא בהפרשה חשבונאית.
