הדיל בין מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר לחברת הוט, סביב הוויתור של המשרד על חובת הפריסה האוניברסלית של הוט בתמורה להתחייבות להשקעות בתשתיות, עומד לראשונה למבחן בג"ץ - ומכיוון מפתיע.
זכייניות ערוץ 2 רשת וקשת וערוץ 10 עתרו לבג"ץ כנגד הוט ומשרד התקשורת, וזאת בעקבות הסירוב של הוט להיכנס עימן למשא-ומתן בדבר תשלום עבור העברת התכנים שלהם באופן כולל ובאופן פרטני בעקבות ההסדר לפיו הוט מעבירה את שידוריהן על גבי האינטרנט באמצעות רשת בזק.
הדיל בין הוט לפילבר הוא אחד הדילים הבעייתיים שנעשו כאן בשנים האחרונות, אך לאו דווקא מהסיבה שהוא פוטר את הוט מלפרוס את תשתיותיה באזורי ספר, אלא מהסיבה שהמדינה לא מקבלת מאומה בתמורה להפרת הרישיון המתמשכת של הוט.
התמורה אמורה לבוא דרך השקעות שהוט בכל מקרה מתכננת וצריכה לבצע בשדרוג הרשת שלה, אך במקום שהוט תבצע את חלקה בטרם המדינה משחררת אותה מחובת הפריסה, קורה בדיוק ההפך. הוט קבלה את המתנה שלה ששווה מאות מיליוני שקלים, ובתמורה היא לא סיפקה כלום עדיין.
העתירה נוגעת בעניין הדיל אך מכיוון אחר לגמרי. העותרות טוענות, באמצעות עו"ד נוגה רובינשטיין, כי ההסכם לפיו הוט מספקת את שידוריה על גבי רשת בזק באמצעות האינטרנט, אינו יכול לחול על תכניהן של הזכייניות. בעתירה מוסבר כי להוט יש פטור מתשלום עבור העברת השידורים של הזכייניות כל עוד מדובר בהפצה על רשת כבלים. אך ברגע שהוט מעבירה את שידוריה על גבי האינטרנט - הרי שהפטור בטל, והיא אינה רשאית להעביר את התכנים ללא אישורן.
בעתירה מובא הסבר מקיף להשתלשלות העניינים שהביאו למציאות הקיימת היום, ולפיה הוט מעבירה את שידוריה ל-61 יישובים באזורי פריפריה דרך האינטרנט של בזק - החל מההחלטה בשנת 2003 שמחייבת אותה בפריסה אוניברסלית וכלה בהחלטת הוועדה המייעצת לפטורים וחריגים, שלמעשה אישרה את הדיל שבין הוט לפילבר שהוביל את העסקה, ומי שחתם עליה היה ממלא-מקום שר התקשורת לשעבר, צחי הנגבי.
העתירה תוקפת את הדיל מכמה כיוונים וגם מכיוון חוק זכויות יוצרים והחובה של משרד התקשורת ומועצת הכבלים והלוויין להקים מרשם ספקים לפי חוק הפצת שידורים, שנועד להגן על זכויות היוצרים של החברות ברגע ששידוריהן מועברים על גבי האינטרנט.
לאחר מספר פניות למועצת הכבלים ולמשרד התקשורת שלא נענו או נענו בתשובות לקוניות, החליטו הזכייניות לעתור לבג"ץ, תוך שהן כותבות כי גופים אלה נמנעים מלאכוף את החוקים ואת התקנות שהם בעצמם התקינו, והתוצאה היא אבסורדית, מכיוון שהמועצה יודעת שהוט - שהיא מונופול מוכרז בתחום השידורים, ושהיא חייבת לפקח עליה - פועלת בניגוד לחוק, ולמרות זאת לא המועצה ולא משרד התקשורת פועלים כדי למנוע פגיעה בזכויות של הזכייניות, המפיקים והיוצרים.
איכות השלטון מבקשת הבהרות
בתוך כך, התנועה לאיכות השלטון פנתה למשרד התקשורת וביקשה הבהרות לגבי הדיל שנכרת בין פילבר להוט. התנועה מבקשת לדעת האם הושלמה תוכנית חלופית לפרישת תשתיות, והאם הושלמו סדרת הפעולות לטובתן נדחה המועד.
בחודש אוקטובר 2016 פנתה התנועה למשרד התקשורת בקשר להחלטתו לדחות את ביצוע חובתה של חברת הוט טלקום לפרוש תשתיות עד לחודש נובמבר 2016, כך שזו תהנה מדחייה בת שנה נוספת עד לחודש נובמבר 2017.
לדברי התנועה, בתקופת הביניים, במקום פרישת התשתיות, הוט החלה להעביר את שידוריה על גבי רשת התשתיות של חברת בזק, ובכך פעלה בניגוד לתנאי הרישיון הכללי שניתן לה, המטיל עליה את החובה אוניברסלית לפעול לפרישה ולשירות לטובת כלל הציבור בכל רחבי הארץ. בעשותה כן, איפשר משרד התקשורת פגיעה חמורה בציבור, שכן מופרת חובתה האוניברסלית המבקשת להבטיח את עיקרון השוויון בין כלל תושבי הארץ ואף נועדה לקיים אינטרסים לאומיים וחברתיים שונים, כגון עידוד פיזור אוכלוסין ותעסוקה, מוביליות חברתית וחיזוק האינטגרציה בין קבוצות אוכלוסייה ובין אזורים שונים. חובה זו, המבקשת להנגיש את שירותי התקשורת לכלל הציבור, יכולה לסייע בקידום אינטרסים חשובים אלה.
עוד נכתב בפנייה כי מקורה של הדחייה בהתעלמותו הבוטה של גוף מסחרי מחובותיו החוקיות, על חשבון 237 יישובים ברחבי הארץ הסובלים מאי-שוויון משווע.
בנסיבות אלה דורשת התנועה כי משרד התקשורת יפקח על הליך הפרישה וימנע הפרות חוזרות ונשנות על-ידי הוט וכן יפעל באופן מיידי לאכיפת חובותיה של חברת הוט, כפי שנקבעו על-ידי השר ארדן. זאת ועוד, ובחלוף למעלה מ-6 חודשים מתקופת הדחייה תבקש לדעת: האם אכן גובש מתווה להשלמת פרישת רשת הוט טלקום; האם נקבע סוג הטכנולוגיה לפרישה; האם נקבע לוח זמנים לפרישה; האם נקבעה תוכנית פרישת תשתיות חלופית.
כמו כן, התנועה מבקשת כי ככל שסוגיות אלה אכן סוכמו, שהנמשרד יעביר לעיונה את כל המסמכים המעידים על הפעולות ועל ההחלטות אשר גובשו בנושא.