כיצד קובע בית המשפט בסוגיית משמורת הילדים בגירושין/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כמעט כל הפסיקה בדיני משפחה עוסקת בקשר בין הורים לילדיהם, וניתן למצוא מעט מאד התייחסות לקשר החשוב כל-כך בין האחים במשפחה. על רקע זה בולטת לטובה החלטת ביניים שניתנה השבוע בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה והקדישה 20 עמודים לחשיבות ה"אחאות".
הרקע להחלטה הספציפית הוא אמנם מורכב, וכיום אף יוצא דופן, אך אין ספק כי לאור התרחבות היקף ההורות החד-מינית בעשורים האחרונים וההכרה בהרכבים משפחתיים שונים מהנורמה, קונפליקטים דומים יהפכו שכיחים יותר.
במקרה זה מדובר בשתי נשים, אשר קיימו זוגיות יציבה וארוכת-שנים ואף ערכו "מסיבת נישואים" והנפיקו "תעודת זוגיות", כדי להצהיר על זוגיות ממוסדת כלפי כולי עלמא. בנות הזוג הגיעו להסכמה על הבאת ילדים משותפים לעולם, פנו יחד לבנק הזרע ורכשו מספר מנות מתורם זרע כדי שהילדים שייוולדו יהיו אחים ביולוגיים מלאים. מתרומה זאת נולדו שני ילדים, בהפרש של 4 שנים זה מזה.
מבחינה ביולוגית רק אחת מבנות הזוג תרמה ביציות, הרתה וילדה את הילדים, בעוד שבת הזוג השנייה אימצה את הבן הראשון שנולד, כמקובל. לצערה לא עלה בידה לאמץ בהסכמה גם את הבן השני, מאחר שבשלבים מתקדמים של ההריון פרץ בין האמהות משבר חמור, שבעקבותיו נפרדו דרכיהן.
לגבי הבן הגדול חילוקי הדעות מצומצמים יחסית, מאחר שמעמדו זהה למעמדו של כל ילד להורים גרושים. יש לו שני הורים המוכרים כחוק, על אף שהם ממין זהה, ולכן נקבעה משמורת משותפת לשתי האמהות וחלוקת הסדרי שהות עם הבן באופן שוויוני פחות או יותר.
השאלה הקשה יותר היא לגבי הבן הצעיר, אשר בת הזוג השנייה הייתה שותפה נפשית וכלכלית להבאתו לעולם, אך אין לה קשר משפטי או ביולוגי עמו, והוא לא הכיר אותה מעולם כאמו ואף לא פיתח כלפיה רגש או תלות.
הקרב המשפטי בין בנות הזוג לשעבר הידרדר לפסים מכוערים ביותר, במסגרתו כל אחת מהן טענה כי השנייה אינה הורה ראוי לשני הילדים עקב בעיות אלכוהול, סמים, מחלות נפש ומה לא.
בשורה התחתונה, האם הביולוגית טענה כי אין כל עיגון משפטי ליצירת קשר בין בת זוגה לשעבר לילד שנולד לאחר פרידתן, ופעלה באופן אקטיבי כדי שזו לא תפגוש בו, עד לכדי הימנעות מהבאתו למסיבת יום ההולדת של האח הגדול.
בית המשפט חזר על ההלכה המוכרת לפיה יש לבחון תיקים הנוגעים למשמורת ילדים מנקודת המבט של טובת הילד. לפיכך על בית המשפט לבחון האם טובתו של הבן הצעיר היא לגדול אצל אם אחת בלבד - או לחלוק את זמני שהותו גם בביתה של בת הזוג לשעבר, עימה עדיין אין לו קשר.
בית המשפט פסק כי טובתו של הילד מושפעת בצורה מכרעת דווקא מהקשר שלו עם אחיו, ולכן טובתם של שני הילדים היא שהם יגדלו באופן דומה, עם קשר יציב עם שני הורים. ילדים אלה יגדלו גם כך ליחידה משפחתית שונה מן הרגיל, המורכבת משתי אמהות החיות בנפרד, והדבר טומן בחובו התמודדויות חברתיות עתידיות. שותפות מלאה של האחים לאורח חיים זהה תאפשר להם חוסן וחוזק הדדיים לצורך התמודדות זאת, בעוד שההפרדה ביניהם תיצור קושי נוסף עבור שניהם. לאור זאת, לדעתו של בית המשפט אין ספק כי מצבם הרגשי של שני הילדים ייטב באם יגדלו תחת מסגרת משפחתית זהה של שתי אמהות, לעומת מצב שבו רק לאח הקטן יש אם יחידנית.
גם תסקיר סעד שהוגש לבית המשפט תמך בגישה זאת והצביע על כך שהבן הגדול, בן הארבע, כבר הבחין שיש שוני ביחס המשפחתי כלפי אחיו התינוק, העלה תהיות על כך והביע רצון שיגיע עמו לימי השהות שלו בבית האם השנייה. על אף גילו הצעיר בית המשפט מצא לנכון ליתן משקל לקולו של הילד, כמי שמדבר על רצונם של שני האחים גם יחד.
יש לברך על נכונותו של בית המשפט לצאת ממסגרת המחשבה המקובעת של בחינת מעמדו הפורמלי של הורה מול ילד, לראות את המסגרת המשפחתית הרחבה ובעיקר לתת דגש על מעמד ה"אחאות", חשיבותו ותרומתו להתפתחות הילד.
■ עו"ד ליהיא כהן-דמבינסקי, מנהלת פורום דיני משפחה ב"גלובס", מומחית לדיני משפחה וירושה, בעלת אתר www.divorceinfo.co.il